ברית משה, מצות לא עשה טז:יג

1עד (ה) שיברך שם בשם כו'. בסנהדרין נ"ו ע"א איתא תנא עד שיברך שם בשם מנה"מ אמר שמואל דאמר קרא ונוקב שם בנקבו שם יומת פירש"י כהנ"ל ריש מחודש ט' וכ"פ הרמב"ם הל' עכו"ם פ"ב הל' ז' והקשה על הרמב"ם מהא דאיתא במתניתין סנהדרין ס"ו ע"א המקלל או"א אינו חייב עד שיקללם בשם קללם בכנוי ר"מ מחייב וחכמים פוטרין וקאמר הגמרא מאן חכמים ר' מנחם בר"י ופירש"י דר' מנחם ל"ס את מה דדרשינן לעיל מהאי קרא עד שיברך שם בשם העתקתי את לשונו ולשון הגמרא לעיל מחודש ה' וא"כ קשה על הרמב"ם דפסק כהא דשמואל דבעינן במגדף שם בשם א"כ היכי פסק בפ"ה מהל' ממרים הל' ג' כחכמים שהם ר' מנחם בר"י שאם קלל או"א בכנוי פטור כן הקשה הכ"מ הל' עכו"ם שם וכיון דרבינו ג"כ פסק כהא דשמואל דבעינן שם בשם א"כ גם עליו קשה דהיכי פסק במל"ת רי"ח כחכמים דמקלל או"א וגם על היראים ק"ל דבסי' פ"א פסק כהא דשמואל א"כ היכי פסק בסי' נ"ח כחכמים דמקלל או"א:

2אבל לכאורה ק"ל על הכ"מ דמדוע לא הקשה על רבי גופא דהיכי סתם במתניתין דמקלל או"א כר' מנחם בר"י ובמתניתין דמגדף כהא דשמואל דמדאמר יכה יוסי את יוסי מוכח כן אלא ע"ז י"ל דהכ"מ סובר דבמתניתין דמגדף באמת לא סתם רבי דבעינן שם בשם והא דאמר יכה יוסי את יוסי הם דברי ר' יהושע בן קרחה אבל הסתם משנה באמה ל"ס דבעינן שם בשם ומה מאד יש להבין בזה בס"ד את היד רמ"ה ז"ל בסנהדרין נ"ו דבד"ה פיסקא המגדף אינו חייב עד שיפרש את השם כתב וז"ל תנא עד שיברך שם בשם לאו פירושא דמתניתין הוא אלא מילתא אחריתי קאמר שאינו חייב עד שיברך שם בשם כו' עכ"ל ולכאור' מה רצה בזה אבל בהנ"ל י"ל דרצה לתרץ שלא תקשה על רבי גופא הקושיא שכתבנו וע"כ כתב דהאי תנא דאמר הגמרא לאו פירושא דמתניתין הוא לומר דהסתם מתניתין סובר דבעינן במגדף שם בשם אלא הוא ברייתא בפ"ע כמובן, אבל לכאורה אכתי ק"ל על הכ"מ דמדוע לא הקשה על המתניתין דשבועות ל"ה ע"א המקלל בכולן חייב דברי ר"מ וחכמים פוטרין וכפי הפי' המשניות הנ"ל מחודש י"א הפשט במתניתין דפלוגתתם קאי על שם המברך בו וא"כ לפי"ז מוכח דרבי סתם במתניתין דשבועות כהא דשמואל דבעינן שם בשם ואח"כ במשנה זו סתם כהא דר' מנחם בר"י מדהביא את דבריו בלשון חכמים אלא גם על זה י"ל דהכ"מ באמת סובר הפשט בפי' המשניות כמ"ש התי"ט הנ"ל מחודש י' וע"כ לא הקשה הכ"מ אלא על הרמב"ם כמובן, וגם לפי הנ"ל יש ליישב בס"ד מה שדקדקנו על התוס' שבועות ל"ו ע"א ד"ה בנקבו שם יומת מת"ל שכ' וז"ל תימא הא איצטריך לככדדרשינן בפ' ד' מיתות דאינו חייב עד שיברך שם בשם עכ"ל ולכאו' מדוע לא הקשה התוס' את זה בסנהדרין ס"ו מדוע איחרו עם הקו' זו עד שבועות אבל בהנ"ל מיושב שפיר די"ל דהתוס' באמת סובר הפשט במתניתין דשבועות בהא דהמקלל בכולן דקאי על שם המברך בו כמו שבררנו לעיל מחודש י"א אליבא דפי' המשניות וע"כ לא הקשה בסנהדרין משום דבסנהדרין י"ל דבאמת פליג ר' מנחם בר"י על הא דשמואל וסובר דלא בעינן במגדף שם בשם כמ"ש רש"י שם אבל בשבועות כיון דרבי סתם כתרווייהו א"כ עכצ"ל דרמבר"י לא פליג על הא דשמואל ע"כ הקשה התוס' שם שפיר הא איצטריך לכדדרשינן דו"ק בזה, וגם מיושב בהנ"ל מה דק"ל על הכ"מ דמדוע לא דיבר מהתוס' דשבועות כלום ולומר דגם התוס' דשבועות הקשה קושיא זו אבל בהנ"ל מיושב בס"ד שפיר די"ל דהכ"מ סובר דכיון דהתוס' לא הקשה אלא לפי שסובר דרבי סתם בשבועות כתרווייהו כמו שכתבנו וכיון דהכ"מ באמת סובר הפשט במתניתין דשבועות כמ"ש התי"ט הנ"ל ולא מוכח ממתניתין דשבועות דסותם רבי כתרווייהו א"כ ממילא ל"ק קושיות התוס' ע"כ לא דיבר הכ"מ מהתוס' כלום כמובן אנא הכ"מ הקשה על הרמב"ם מרש"י כהנ"ל משמו:

3ועי' בכ"מ מה שתי' על קושיתינו ואף שכ' הכ"מ את תירוצו בלשון אפשר אבל בהל' ממרים פ"ה הל' ב' נראה דנקט את תירוצו שבהל' עכו"ם לתירוץ גמור וא"כ ממילא י"ל כתירוצו של הכ"מ גם אליבא דרבינו והיראים הנ"ל, וכעין תירוצו של הכ"מ כתב גם היד רמ"ה בסנהדרין ס"ו ד"ה פיסקא והמקלל או"א עי"ש ותראה דאין חילוק בין תירוצם אלא בזה דליד רמ"ה למד הרמב"ם מרבי דמתניתין דמקלל או"א ולפי תירוצו של הכ"מ למד מהברייתא דתנא אינו חייב עד שיברך שם בשם וגם עוד חילוק יש ביניהם דהיד רמה כתב דמהיכא למד רבי דבעינן שם בשם אבל הכ"מ ל"כ דמהיכא למד הברייתא את זה אבל זה מוכח לדברי שניהם דר' מנחם בר"י ל"ס כהא דשמואל, אבל לכאורה ק"ל על תירוצו של הכ"מ דעל שמואל גופא קשה דהיכי אמר את טעמו אליבא דבריי' דסובר כר' מנחם בר"י כמ"ש הכ"מ וצ"ע ועי' תי"ט סנהדרין פ"ז מ"ח שכ' על תירוצו של הכ"מ שהוא דוחק ואפשר שכיוון למה שכתבנו וגם תירוצו של היד רמ"ה נ"ל שג"כ דוחק לומר דרבי סתם כר' מנחם בר"י ולא מטעמיה ואפשר שמטעם זה הניח בעצמו את תירוצו בצ"ע, ועל כן נ"ל דרבינו והרמב"ם והיראים סברו כמ"ש הר"ן בחידושיו סנהדרין ס"ו ד"ה בנקבו שם יומת או סברו כמו שתירץ התורת חיים סנהדרין שם או כמו שתירץ הלח"מ הל' ממרים אלא שצ"ע על הלח"מ דהיאך נעלם ממנו רש"י דשבועות ל"ו ע"א ד"ה בנקבו שם שכ' וז"ל קרא יתירא הוא ותניהו ענין למקלל אביו ואמו עי' לח"מ היטב ותבין או י"ל דסברו כמ"ש המרכבת על המכילתא פ' משפטים פרשה ה' ד"ה אלא בכנוי ובספרי פני משה הל' עכו"ם פ"ב הל' ז' כתבנו ג"כ ליישב בס"ד את הרמב"ם היטב ובדברינו שם מיושבים גם רבינו והיראים הנ"ל עי"ש ותמצא נחת: