ברית משה, מצות לא עשה טז:כ
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 16:20
Open in the reader →1המגדף (י) שלא בעדים הר"ז בכרת כו'. כבר כתבנו לעיל מחודש ט"ז דמוכח מכאן דרבינו סובר כמ"ד בפסחים צ"ג ע"ב דמגדף דקרא היינו מברך השם מדיליף כרת למגדף מהפסוק והנפש אשר תעשה וגו' והטעם דפסק כן י"ל דבפסחים שם פליגי רבי ור' נתן בזה רבי סובר דמגדף דקרא היינו מברך השם והלכה כרבי מחבירו ואפילו נגד ר' נתן כמ"ש התוס' בב"מ נ' ע"ב ד"ה אמר רבא בשם הר"ת וא"כ צ"ל דרבינו ג"כ סובר כר"ת ואי באמת סובר כשיטת רש"י בב"מ שם ד"ה ומחזיר דנגד ר"נ אין הלכה כרבי משום דר"נ דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא וכמ"ש היד מלאכי סי' תקצ"א דאפי' במלתא דאיסורא או בדיני נפשות ג"כ אמרינן דר"נ דיינא הוא ונחית לעומקא דדינא צ"ל דמש"ה פסק רבינו כרבי דבכריתות ז' ע"ב פליגי ראב"ע וחכמים ג"כ בזה והחכמים סברו כרבי וע"כ פסק כרבי וכמ"ש היראים סי' פ"א ונ"ל דמהיראים יש להוכיח דסובר ג"כ דאפילו במילי דאיסורא ובדיני נפשות אמרינן דר"נ דיינא הוא והלכתא כוותיה כמ"ש היד מלאכי דאל"כ למה לו ליתן טעם על מה שפסק דמגדף דקרא היינו מברך השם משום דרבנן רבים נינהו מדוע ל"ק משום דהלכה כרבי מחבירו דזה היה חידוש יותר אעכ"מ דסובר דנגד ר"נ לית הלכתא כרבי וע"כ הוצרך לכתוב את טעמו דנגד רבים באמת לית הלכתא כר"נ וכמ"ש היד מלאכי שם כמובן:
2ודע דהפרשת הכסף הל' עכו"ם הלכה ב' הביא בשם הרה"ג מו"ה יוסף רוסו שכ' וז"ל ומדברי הסמ"ג שנקט וחייב כרת במקלל בלא עדים ולא הזכיר התראה נראה דסובר כדברי רבינו הרמב"ם דמגדף ל"צ התראה עכ"ל וכ"כ הדינא דחיי מדעת עצמו ועי' רמב"ם הל' עדות פ"ב הל' ד' שכ' וז"ל ואין לעדים זוממין שגגה לפי שאין בה מעשה לפיכך אין צריכים התראה כמו שבארנו והראב"ד ז"ל השיג עליו וז"ל א"א זה הטעם לא ידעתי מהו ואם מפני שאמר הכתוב תורה אחת יהי' לכם לעושה בשגגה א"כ מגדף לדעת חכמים לא יהא צריך התראה עכ"ל ועי' במ"ע שם נראה דאיכא פלוגתא בזה אי מגדף צריך התראה הראב"ד סובר דצריך והרמב"ם סובר דל"צ ועי' בכ"מ הל' עכו"ם פ"ב הלכה ט' מה שהניח בצ"ע על הרמב"ם מגמ' דסנהדרין דף ח' ודף ע"ד ע"ב ותראה כי דבריו צריכים ביאור וגם עי' בסד"מ הל' עכו"ם שם מה שמפלפל על הכ"מ אבל כבר מפרש היטב הפרשת הכסף שם את דבריו וגם מתרץ שפיר את הצ"ע מעל הרמב"ם עי"ש, וממ"ש רש"י בפ' אמור וז"ל ונשא חטאו בכרת כשאין התראה מוכח דסובר כשיטת הראב"ד דמגדף צריך התראה וגם הדינא דחיי כבר מעורר על רש"י זה ועי' ביד רמה סנהדרין ע"ח שכ' וז"ל מגדף הוראת שעה היתה כו' ולא התרו בו במיתה כו' נראה בפי' דגם הי"ר סובר כהראב"ד אבל מרבינו מוכח בפי' דסובר כהרמב"ם כהנ"ל ולכאורה היה נ"ל להביא ראי' דלא כרבינו והרמב"ם מהירושלמי סנהדרין הנ"ל מחודש ט"ו ממה דאיתא שם אית תנא תני על הכנויים באזהרה ועל השם המיוחד במיתה וכרת דלפי שיטתם היכי משכחת מיתה וכרת בשם המיוחד בשלמא לשיטת הראב"ד משכחת מיתה כשהתרו בו וכרת כשלא התרו בו אבל לשיטות רבינו והרמב"ם דל"צ התראה במגדף היכי משכחת מיתה וכרת אבל אח"כ חזרתי מזה דבאמת שפיר משכחת דמיתה חייב כשאיכא עדים שגידף וכרת חייב כשליכא עדים כמ"ש רבינו בפי' המגדף שלא בעדים הר"ז בכרת וזה פשוט אבל עי' במראה הפנים בירושלמי שם ותראה בפי' שנעלם ממנו דמשכחת כרת כשליכא עדים והא דהביא המראה הפנים ראיה מגמרא דסנהדרין ס' ע"ב שנקט הגמ' כשלא התרו ביה י"ל משום דשם צריך התראה ע"כ נקט הגמרא כן אבל במגדף דל"צ התראה באמת שפיר משכחת כרת כהנ"ל בשם רבינו וגם הרמב"ם כתב בסה"מ מל"ת ה' וז"ל והוא בכרת אם לא ידעו ב"ד או לא עשו בו העונש עכ"ל וא"כ היכי כתב המ"פ אליבא דהרמב"ם את מ"ש הא להרמב"ם שפיר משכחת כרת כמ"ש בסה"מ עי' במ"פ ותבין שצ"ע גדול וגם על שיט' רבינו והרמב"ם לכאו' ק"ל ממה דקאמר הגמרא סנהדרין מ"ו ע"א השתא דמרחקו מהדדי אהני לרבויי עכו"ם דדמי ליה בכל מילי עי"ש חזינן דלרבנן דאינו נתלה אלא המגדף והעובד ע"ז סברו דעע"ז דמי למגדף בכל מילי ואי נאמר דמגדף ל"צ התראה אז לא דמי עע"ז בכל מילי למגדף כיון דעע"ז צריך התראה כמ"ש רבינו במל"ת י"ז והרמב"ם הל' עכו"ם פ' ג' הל' א' וא"כ היכי קאמר הגמ' דדמי ליה בכל מילי וצ"ע: