ברית משה, מצות לא עשה טז:ו
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 16:6
Open in the reader →1עד (ג) שיפרש השם המיוחד פירוש בכתיבתו ויש אומרים אף בקריאתו כו' וכ' הדינא דחיי ע"ז וז"ל שם המיוחד לאו דוקא שם המפורש שהוא בן ארבעים ושתים אותיות אלא כל שבירך שם בן ארבע אותיות של אדנות לדעת הרמב"ם או שם של הויה לדעת שאר המפרשים נסקל וכדאמרינן בפ"ד מיתות עכ"ל וכ"כ רש"י סנהדרין דף ס' ע"א ד"ה בן ארבע אותיות וז"ל שם הוא ולא בעינא שם המפורש בן ארבעים ושתים אותיות ועל הא דאמר הגמ' שם ומה עגלון מלך מואב שהוא עכו"ם ולא ידע אלא בכינוי' עמד ישראל ושם המפורש על אחת כמה וכמה כתב רש"י וז"ל כלומר שם המיוחד ונ"ל בס"ד בכוונת הכלומר לאפוקי דל"ת דשם המפורש שאמר הגמרא פירושו שם המפורש דוקא דהיינו שם מ"ב ע"כ כתב רש"י שם המיוחד ושם המיוחד פירושו כמ"ש הדד"ח הנ"ל כמובן, ומ"ש רבינו פירוש בכתיבתו [דהיינו יו"ד ק"א וא"ו ק"א] ויש אומרים אף בקריאתו [דהיינו אל"ף דלי"ת נו"ן יו"ד] הי"א שהביא היא שיטת הרמב"ם הל' עכו"ם פ"ב הל' ז' ועי' תוס' שבועות ל"ה ע"א ד"ה בפר"ח ותראה דר"ח וגם התוס' סברו כהרמב"ם דשם אדני ג"כ שם המיוחד הוא וכ"כ רש"י על הרי"ף בשבועות שם והכ"מ ז"ל הלכה הנ"ל כתב וז"ל והרמ"ה כתב על דברי רבינו דשם אדנות אינו אלא כנוי ואינו נסקל אלא על שם ההויה והביא כמה ראיות לדבריו והשיבו לו דמשמע ליה לרבינו דכי קאמר בגמ' ש"מ שם בן ד' נמי שם הוא בשם אדנות קאמר ולא בעי לפרושי דהיינו שם ההויה דההוא שם העצם עכ"ל ונ"ל בכוונת הכ"מ שהשיבו את הרמ"ה מהא דאמר הגמ' סנהדרין ס' ע"א איכא דאמרי אמר ראב"י ש"מ שם בן ארבע אותיות נמי שם הוא כו' ולמד הרמב"ם דע"כ צ"ל דראב"י על שם אדנות קאמר ש"מ שם בן ארבע כו' כיון דעל ההויה לא היה צריך ליה לפרש דשם הוא כיון שהוא שם העצם כן נ"ל בכוונת הכ"מ להמליץ בעד הרמב"ם, אבל לכאורה ק"ל על זה דגמ' הקשה שם אח"כ על הא דראב"י פשיטא יכה יוסי את יוסי תנן ומשני מהו דתימא עד דאיכא שם רבה ומלתא בעלמא הוא דנקיט קמ"ל וא"כ לפי"ז שפיר י"ל דלעולם ראב"י על שם הויה כיוון וא"ת דע"ז לא היה צריך לפרש כמ"ש הכ"מ ע"ז י"ל דאתי לאשמעינן דל"ת עד דאיכא שם רבה דהיינו שם של מ"ב אותיות קמ"ל דעל שם ההויה ג"כ חייב וא"כ לפי"ז ליכא להרמב"ם שום ראי' משם כמובן וצ"ע אצלי כי לא זכיתי בעוה"ר להבין את דברי קדושת הכ"מ והשם יאיר עינינו בתורתו הקדושה:
2וע"כ נ"ל בס"ד דהרמב"ם למד את לימודו מלישנא קמא דראב"י שם דקאמר אינו חייב עד שיברך שם בן ארבע אותיות לאפוקי בן שתי אותיות דלא והקשה הגמרא פשיטא יכה יוסי את יוסי תנן כו' והי' קשה להרמב"ם דאי נאמר כהרמ"ה דדוקא על שם ההויה חייב משום דבלשון שם בן ארבע אותיות שאמר הגמרא לא נכלל אלא שם ההויה א"כ קשה מה מקשה הגמ' פשיטא יכה יוסי את יוסי תנן הלא איכא למימר דאי משום יכה יוסי את יוסי הוה אמרינן דעל שם אדני ג"כ חייב סקילה כיון דבלשון יכה יוסי את יוסי דלסימנא בעלמא נקיט באמת גם שם אדני שפיר נכלל כיון דלשם אדני ג"כ יש ד' אותיות כמו יוסי וא"כ מה מקשה הגמרא פשיטא אע"כ מדהקשה הגמ' פשיטא מוכח דשם אדני באמת ג"כ נכלל בלשון שם בן ארבע אותיות שאמר ראב"י וע"כ הקשה הגמ' שפיר פשיטא וא"כ ממילא מוכח שפיר דינו של הרמב"ם ודו"ק: