ברית משה, מצות לא עשה יז:א

1שלא (א) לעבוד ע"ז בדברים שדרכה להעבד בהם כו'. לכאורה יש לדקדק על הסידור מנין הלא תעשת דע"ז שמנה רבינו ז"ל דמדוע מנה תחלה את המל"ת זו שלא לעבוד ע"ז שלמד מולא תעבדם דדברות הראשונות והאחרונות ואח"כ מנה במל"ת י"ט את המל"ת שלא להשתחוות שלמד מלא תשתחוה להם הלא לא תשתחוה להם כתיב מקודם ולא תעבדם וא"כ אמאי לא מנה לא תשתחוה תחלה והרמב"ם ז"ל בסה"מ מסדר באמת כן דבמל"ת ה' מנה לא תשתחוה להם ובמל"ת ו' מנה ולא תעבדם וגם עוד שינוי ראיתי בין רבינו להרמב"ם דהרמב"ם בסה"מ הביא במל"ת ב' ג' ד' את המל"ת דעשיית ע"ז שלמד מלא תעשה לך פסל מקודם המל"ת לא תשתחוה להם ולא תעבדם ורבינו הביא את המל"ת דעשיית ע"ז במל"ת כ' וכ"א בתר המל"ת לא תשתחוה להם ולא תעבדם ועוד ק"ל על רבינו דמדוע לא הביא את זה דבזובח וקיטור וניסוך חייב אפילו כשאין דרכה בכך כיון שהם עבודת פנים במל"ת י"ט בלאו שלא להשתחוות שג"כ עבודת פנים וג"כ הדין כן מדוע הביא את זה כאן במל"ת זו שאיירי בעבודת דרכה בכך:

2ונ"ל בס"ד ליישב כך דהרמב"ם דלא עשה את הסה"מ אלא למנות את המצות ולא שיפסוק ממנו הלכות שיטות הש"ס ג"כ ע"כ נקט הסדר של המל"ת דע"ז כפי הסדר שנכתבים בעשרת הדברות דמתחלה כתיב לא תעשה לך פסל ואח"כ לא תשתחוה להם ולא תעבדם אבל רבינו דעשה את ספרו גם לפסוק ממנו הלכות שיטות הש"ס ע"כ נקט כפי סדר שיטות הש"ס דבסנהדרין ס' ע"ב איתא במתניתין העובד עכו"ם אחד העובד ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה כו' אבל המגפף והמנשק כו' ובגמ' שם מאי אחד העובד א"ר ירמי' ה"ק א' העובד כדרכה וא' המזבח כו' וא' המשתחוה ואפילו שלא כדרכה וכיון דנקט התנא במתניתין תחלה הדין של עובד ע"ז בדרכה בכך ע"כ נקט רבינו ג"כ מתחלה את המל"ת שלא לעבוד ע"ז בדרכה בכך ומשום דסובר רבינו דהני ג' עבודות פנים דהיינו זביחה הקטרה וניסוך ג"כ אזהרתם מולא תעבדם דדברות ראשונות ואחרונות וכמ"ש הרמב"ם בסה"מ מל"ת ה' בשם המכילתא שאכתוב לקמן בס"ד ע"כ נקט רבינו הדין של זביחה והקטרה וניסוך עם הדין של עובד ע"ז בדרכה בכך בחדא מל"ת כיון דלשניהם איכא חד אזהרה מולא תעבדם ומשום דדיבר רבינו במל"ת י"ז מאזהרת לא תעבדם ע"כ נקט אח"כ את המל"ת י"ח שאזהרתה ג"כ מלא תעבדם אע"ג דאזהרת לא תעבדם דמל"ת י"ח הוא פסוק אחר כמ"ש רבינו במל"ת י"ח אעפ"כ כיון דשניהם מוזהרים משם לא תעבדם ע"כ נקט תרווייהו בהדדי ואח"כ במל"ת י"ט נקט את הלאו שלא להשתחוות ובמל"ת כ' וכ"א נקט את הלאוין דעשיית ע"ז שהם במלקות ולא במב"ד כן נ"ל ליישב את הסדר של רבינו כמובן:

3ומה מאד יש ליישב בס"ד בהנ"ל את הקושיא שהקשה הרמב"ן ז"ל על הרמב"ם בהשגותיו על הסה"מ במל"ת ה' וז"ל והנה ראוי הרב לפי דעתו במנין המצות למנות לאו דהשתחויה ולאו דשאר עבודות שתים ר"ל לא תשתחוה להם אחד ולא תעבדם לאו אחר וראוי ג"כ שנמנה לאו בפ"ע מגפף ומנשק שלא כדרכה שהוא אינו בכלל אלו ואין בו מיתה וכיון שנתייחד לעצמו בלאו ובעונש ראוי הוא לימנות בפ"ע וא"כ יהי' המנין בע"ז ארבע מצות שהרב מונה ארבע עבודות בשלא כדרכה אחת ושאר עבודות כדרכה עכ"ל אבל לא זכיתי להבין את תחלת השגתו במ"ש והנה ראוי כו' ר"ל לא תשתחוה להם אחד ולא תעבדם לאו אחר הלא הרמב"ם באמת מנה לא תשתחוה להם ולא תעבדם לשתים במל"ת ה' ובמל"ת ו' אבל ראיתי אח"כ בדינא דחיי ז"ל במל"ת זו שמפרשו היטב וז"ל כוונתו להשיג על הרמב"ם שהי' לו למנות כל עבודה כדרכה לאחד וזביחה וקיטור וניסוך שלא כדרכה לאחרת והשתחואה שאינה עבודת פנים לאחרת כיון דאית בה לאו מיוחד ומגפף ומנשק והדומים לה לאחרת כיון דאית בה לאו מיוחד ואין בה מיתה כו' עכ"ל וגם מהמגלת אסתר ז"ל במל"ת ה' מתירוצו שמתרץ את הרמב"ם מהשגת הרמב"ן שאעתיק לקמן בס"ד נראה שג"כ למד הפשט בקושיות הרמב"ן כמ"ש הדד"ח וגם על רבינו נ"ל דקשה חלק אחד מקושיות הרמב"ן דמדוע לא מנה זביחה והקטרה וניסוך ללאו אחד והשתחואה ג"כ ללאו אחד וכל עבודת דרכה בכך ג"כ ללאו אחד ורבינו באמת לא מנה הני ג' אלא לב' לאוין דהשתחואה בשלא כדרכה מנה במל"ת י"ט ללאו אחד וכל עבודה כדרכה וגם זביחה וקיטור וניסוך שלא כדרכה מנה במל"ת זו ג"כ ללאו אחד אבל הקושיא שהקשה הרמב"ן על הרמב"ם מגיפוף ונישוק ל"ק על רבינו כיון דרבינו באמת מנה במל"ת י"ח גיפוף ונישוק שלא כדרכה ללאו בפ"ע ובדבר זה פליגי רבינו והרמב"ם במצוה לא תעשת דע"ז דהרמב"ם לא מנה גיפוף ונישוק ללאו בפ"ע ורבינו מנה והטעם דמדוע פליגי בזה אכתוב בס"ד לקמן במל"ת י"ח וכאן אין רצונינו רק לתרץ בס"ד את רבינו והרמב"ם מהשגת הרמב"ן הנ"ל וזה החלי בעזר צורי וגואלי: