ברית משה, מצות לא עשה יז:ב

1הנה ראיתי במגלת אסתר במל"ת ה' שכ' על קושיות הרמב"ן הנ"ל וז"ל לפי שבכלל לאו של לא תשתחוה שמנה יש כל שאר עבודות שבפנים כו' עכ"ל כוונתו שהרמב"ם סובר דאזהרה של שאר עבודות פנים דהיינו זביחה וקיטור וניסוך הוי ג"כ לא תשתחוה להם וכיון דחד אזהרה יש לשאר עבודות פנים עם השתחואה ע"כ לא מנה הרמב"ם שאר עבודות פנים עם השתחואה אלא לחד לאו כן צ"ל בכוונת המג"א ולפי דבריו צ"ל דהרמב"ם סובר דמה שהקשה הגמ' סנהדרין ס' ע"ב עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל כי לא תשתחוה לאל אחר דקושיות הגמרא אזהרה מנין לא קאי על השתחואה לחודא כמו שנראה מהתוס' שם ד"ה אזהרה אלא קושיות הגמ' קאי גם על שאר עבודות פנים ועל זה משני הגמ' דאזהרתם כי לא תשתחוה לאל אחר ומהתם למד הרמב"ם דלשאר עבודות פנים עם השתחואה יש חד אזהרה [והא דכ' הרמב"ם בסה"מ מל"ת ה' דאזהרת השתחואה היא לא תשתחוה להם ולא כמ"ש הגמרא מלא תשתחוה לאל אחר את זה פירשנו בס"ד היטב לקמן במל"ת י"ט] וכן נראה באמת גם מהרמב"ן הנ"ל בתחלת דבריו שג"כ סובר בדעת הרמב"ם דלשאר עבודות פנים עם השתחואה יש חד אזהרה לא תשתחוה להם אלא הרמב"ן הקשה ע"ז ועי' בלב שמח ז"ל במל"ת ה' שמפרש היטב את קושיות הרמב"ן, וא"כ לכאו' לפי הבנת הרמב"ן בהרמב"ם דלשאר עבודות פנים עם השתחואה יש חד אזהרה באמת יפה תירץ המג"א אבל לפי מה שמפרש הלב שמח את הרמב"ם דל"ת דלשאר עבודות פנים יש חד אזהרה עם השתחואה וכשמעיינין שפיר בסה"מ נראה בפי' דפשטו של הלב שמח באמת פשט אמיתי כיון דלפי הבנת הרמב"ן והמג"א בהרמב"ם יש סתירה ממ"ש הרמב"ם בחיבורו שהביא הרמב"ן שם עם מ"ש בסה"מ עי"ש ותבין אעכ"מ דהפשט בסה"מ כמ"ש הל"ש וגם נ"ל להביא ראי' לזה ממה דאמר אביי סנהדרין ס"ג ע"א שלש השתחוואות בעכו"ם למה אחת לכדרכה ושלא כדרכה ואחת לשלא כדרכה ואחת לחלק עי' רש"י שם היטב ד"ה לכדרכה ושלא כדרכה ולכאורה מנא ליה לאביי דהשתחואה יתירה שנייה באה לשלא כדרכה כגון פעור ומרקוליס שעבודתם בבזיון דילמא לעולם שלא כדרכה בכה"ג באמת פטור והשתחואה יתירה שנייה באה לרבות שאר עבודות פנים כדרכה ושלא כדרכה דאי מהשתחואה ראשונה ה"א דדוקא על השתחואה חייב כדרכה ושלא כדרכה כיון דהשתחואה כתיב אבל עכשיו דכתיב השתחואה יתירה אמרינן אם אין ענין לגופה תנהו ענין על שאר עבודות פנים כדרכה ושלא כדרכה אבל שלא כדרכה בבזיון כגון השתחוה לפעור ומרקוליס באמת פטור אעכצ"ל דלשאר עבודות פנים איכא אזהרה בפ"ע וע"כ אמר אביי שפיר כמובן וא"כ ממילא מוכח מזה דצ"ל הפשט בסה"מ כמ"ש הלב שמח וא"כ ממילא תירוצו של המגלת אסתר לא עולה יפה והשגתו של הרמב"ן על הרמב"ם וגם על רבינו במקומה עומדת כמובן:

2וע"כ נ"ל בס"ד לתרץ כך דלכאו' ק"ל על הרמב"ם בסה"מ מל"ת ה' דמדוע ל"כ דמהיכא אזהרה על שאר עבודות פנים דל"ל דסובר כמו שהבין הרמב"ן הנ"ל מלא תשתחוה להם חדא דהרמב"ן בעצמו השיג עליו בזה שם ועוד הי' קשה עליו קושיתינו הנ"ל מאביי אעכ"מ דצ"ל כמ"ש הל"ש דלא תשתחוה להם הוי אזהרה על שאר עבודות פנים וא"כ קשה אמאי לא הזכיר הרמב"ם בסה"מ את אזהרה זו דלומר כמ"ש הל"ש דלא חש לפרשו על זה גופא קשה דמדוע לא חש הלא כל מגמתו בסה"מ לפרש היטב את המצות עם אזהרתם וע"כ נ"ל דבאמת כתב הרמב"ם בסה"מ בפירוש את אזהרתם עי' היטב במל"ת ה' ותראה שמהמכילתא שהביא הרמב"ם שם מוכח בפי' דסוברת דאזהרה לשאר עבודות פנים היא ולא תעבדם כיון דהפסוק זובח לאלקים יחרם שהביא המכילתא הוא העונש על שאר עבודות פנים כמ"ש הגמ' סנהדרין ס' ע"ב אלו נאמר זובח יחרם הייתי אומר בזובח קדשים בחוץ הכתוב מדבר ת"ל לאלקים בזובח לעכו"ם הכתוב מדבר אין לי אלא בזובח מקטר ומנסך מנין ת"ל בלתי לד' לבדו ריקן העבודות כולן לשם המיוחד כו' עי"ש וגם מהמכילתא גופא מוכח דזובח לאלקים יחרם קאי על שאר עבודות פנים וע"ז כתב המכילתא עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל כו' ולא תעבדם א"כ מוכח בפי' דהמכילתא סוברת דאזהרה של שאר עבודות פנים הוא ולא תעבדם והא דהביא המכילתא לא תשתחוה להם משום שהוא תחלת הקרא של ולא תעבדם וכ"כ בפי' המרכבת המשנה ז"ל על המכילתא פ' יתרו פרשה ו' אות ד' דבפ' משפטים פרשה י"ז הפשט במכילתא דאזהרה של שאר עבודות פנים היא ולא תעבדם עי"ש והמכילתא שהביא הסה"מ הנ"ל היא המכילתא דפ' משפטים פרשה י"ז וממילא מוכח כמו שכתבנו וא"כ לפי"ז י"ל הפשט בסה"מ מל"ת ה' במ"ש וכן אנחנו מוזהרים מהקריב להם ולנסך ולקטר כו' דכוונתו וכן אנחנו מוזהרים מהפסוק שכתב למטה אח"כ בשם המכילתא מולא תעבדם והפשט זה בסה"מ ברור אצלי בס"ד דאל"כ למה הביא את המכילתא כלל אעכ"מ דהרמב"ם בסה"מ סובר דאזהרה דשאר עבודות פנים היא מולא תעבדם דדברות הראשונות ואחרונות:

3ובהלכות עכו"ם פ"ג הל' ג' כתב הרמב"ם וז"ל ואזהרה של עבודות אלו וכיוצא בהן היא מה שכתוב ולא תעבדם במד"א בשאר עבודות חוץ ממשתחוה וזובח ומקטיר ומנסך אבל העובד באחת מעבודות אלו לאחד מכל מיני עכו"ם חייב ואע"פ שאין דרך עבודתו בכך כו' לכך נא' לא תשתחוה לאל אחר לחייב על ההשתחואה אפילו אין דרך עבודתו בכך וה"ה למקטר ומנסך וזורק ומנסך אחד הוא עכ"ל והכ"מ ז"ל כתב דהאי וה"ה למקטר ומנסך שכ' הרמב"ם לא קאי על השתחואה דלעיל מיניה אלא קאי על זביחה שדיבר לפני השתחואה עי"ש וא"כ לכאורה קשה דמדוע לא הביא הרמב"ם בחיבורו אזהרה על שאר עבודות פנים כמו שהביא אזהרה על השתחואה אעכצ"ל דגם בחיבורו הפשט במד"כ ואזהרה של עבודות אלו וכיוצא בהן היא מ"ש ולא תעבדם כו' דכוונתו דאזהרה זו קאי גם על שאר עבודות פנים שדיבר אח"כ דאל"כ אלא נא' דלא קאי רק על עובד ע"ז בדרכה בכך שדיבר בהלכה ב' שם א"כ קשה מדוע ל"כ ואזהרה של עבודות אלו כו' בהלכה ב' שם מדוע כתב את זה בהלכה ג' ובהלכה ג' הי' לו להתחיל במד"א כו' אע"כ מדכתב ואזהרה כו' בהלכה ג' מוכח דגם בחיבורו סובר כבסה"מ דאזהרה של שאר עבודות פנים היא ולא תעבדם כהנ"ל בשם המכילתא, וממילא לפי הנ"ל שבררנו בס"ד דלהרמב"ם אזהרה של שאר עבודות פנים היא ולא תעבדם צ"ל דסובר הפשט בגמ' דסנהדרין ס' ע"ב במ"ש עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל כי לא תשתחוה לאל אחר דלא קאי אלא על השתחואה גרידא כמ"ש התוס' שם ד"ה אזהרה ובדף ס"א ע"א שם ד"ה מנין והא דלא קאמר הגמרא גם על שאר עבודות פנים אזהרה מנין צ"ל דהגמר' סובר כהמכילתא הנ"ל דאזהרה של שאר עבודות פנים היא ולא תעבדם וע"כ לא שאל הגמרא על אזהרה אלא בהשתחואה כמובן:

4אבל לכאורה ק"ל על המכילתא מהא דאמר ר' אלעזר בסנהדרין ס"א ע"א מנין לזובח בהמה למרקוליס שהוא חייב שנאמר ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים כו' ועי' בתוס' שם ד"ה מנין שכ' בפי' דאזהרה לשאר עבודות פנים מולא יזבחו עוד וגו' וא"כ מדוע לא סוברת המכילתא ג"כ כן וצ"ל דהמכילתא סוברת כשיטת הרשב"א ז"ל שהביא הריטב"א ז"ל בע"ז דף נ"א ע"א ד"ה מנין לשוחט בהמה למרקוליס עי"ש ותראה דלפי שיטת הרשב"א ליכא למילף אזהרה לשאר עבודת פנים מלא יזבחו עוד וגו' שאמר ר"א משום דולא יזבחו צריך להזהיר על מלקות בגוונא דכ' הרשב"א ועי' בחדושי הר"ן ז"ל סנהדרין דף ס"א ד"ה מנין שכ' בפי' דלשיטת הרשב"א אזהרה של שאר עבודות פנים מולא תעבדם וא"כ ממילא שפיר י"ל דהמכילתא סוברת כשיטת הרשב"א ועל התוס' סנהדרין הנ"ל דסובר דאזהרה לשאר עבודות פנים מולא יזבחו באמת צ"ל דסובר הפשט בהא דר' אלעזר כמ"ש הר"ר מאיר הלוי ז"ל מובא בריטב"א בע"ז שם עי"ש ותבין, וא"כ ממילא י"ל דדבר זה אי אזהרה של שאר עבודות פטם מולא תעבדם או מולא יזבחו עוד תליא בשיטות הרשב"א ור"מ הלוי דלר"מ הלוי אזהרה של שאר עבודות פנים היא מולא יזבחו ולהרשב"א מולא תעבדם כמובן:

5וא"כ לפי הנ"ל ק"ל לכאורה על הסה"מ הנ"ל שהביא ג"כ את הא דר' אלעזר מנין לשוחט בהמה למרקוליס כו' וגם נר' בפי' דסובר הפשט בהא דר"א כמ"ש הר"מ הלוי עי"ש ולפי הנ"ל קשה היכי יכול להביא את הא דר' אלעזר וגם את המכילתא וצ"ל דשיטת הרמב"ם בסה"מ כך דהיה קשה לו על ר' אלעזר גופא דמדוע אמר מנין כו' ולמד את זה מולא יזבחו עוד מדוע באמת לא למד אזהרה על שאר עבודות פנים מולא תעבדם כהמכילתא אעכצ"ל חדא מתרתי או דר"א לא ידע מהמכילתא זו וכהכלל שבידינו שהאמוראים לא הי' יודעים מכל הברייתות או צ"ל דר"א באמת כיוון בשאלתו על השני פשטים של הרשב"א ור"מ הלוי הנ"ל וע"כ הביא את הפסוק ולא יזבחו דוק בזה כי עמוק הוא מאד בס"ד וסובר הרמב"ם כיון דבאמת ר"א והמכילתא לא פליגי א"כ סוף סוף קשה למה לי שתי אזהרות על שאר עבודות פנים וע"כ כתב בסה"מ וכבר נכפלה אזהרה זו כוונתו דאזהרה זו נכפלה לחומר הענין כמ"ש בסה"מ בהשרשים דבהרבה מצות נכפלה אזהרתם לחומר הענין וממילא לפי"ז כיון שבררנו בס"ד דהרמב"ם סובר דאזהרה של שאר עבודות פנים היא ולא תעבדם ואת זה כתב הרמב"ם ג"כ בפי' בסה"מ מל"ת ו' דאזהרה של עובד ע"ז בכדרכה בכך היא ג"כ ולא תעבדם א"כ י"ל כיון דסובר הרמב"ם דעבודת דרכה בכך וגם שאר עבודות פנים שלא כדרכה מחד אזהרה ילפינן ע"כ לא מנה את שניהם אלא לחד לאו ולא קשה עליו קושיות הרמב"ן הנ"ל מחודש א' ועל רבינו י"ל דגם הוא סובר כהמכילתא הנ"ל אלא סובר הפשט בהא דר' אלעזר כשיטת הרשב"א הנ"ל וא"כ ל"צ למימר דנכפלה אזהרתם כמ"ש הרמב"ם כיון דסובר כשיטת הרשב"א ממילא ליכא על שאר עבודות פנים אלא חד אזהרה ולא תעבדם וכיון דסובר דאזהרה של שאר עבודות פנים היא ולא תעבדם וגם היא אזהרה עבודות דרכה בכך ע"כ לא מנה גם רבינו את שאר עבודות פנים ללאו בפ"ע אלא כללם עם עבודות דרכה בכך וע"כ הביא את השאר עבודות פנים במל"ת זו ולא במל"ת י"ט כיון דחד אזהרה יש להם עם עבודות דרכה בכך וכמו שכתבנו לעיל מחודש א' כמובן, וגם מה מאד מיושב בס"ד בהנ"ל מעל רבינו והרמב"ם מה דק"ל עליהם מהתוס' סנהדרין ס' ע"ב ד"ה אזהרה מנין דכ' וז"ל וא"ת ות"ל מהיכא דנפקא ליה אזהרה למגפף ומנשק מלא תעבדם כדפ"ה במתניתין וי"ל דאי אתא לאזהרה דהשתחואה לא הוי מוקמינן ליה למגפף ומנשק עכ"ל ולפי הנ"ל דרבינו והרמב"ם סברו דאזהרה של שאר עבודות פנים ילפינן מלא תעבדם דדברות א"כ נשאר קושית התוס' דאמאי לא יליף הגמ' גם על השתחואה אזהרה מולא תעבדם דדברות דל"ל כתירוצו של התוס' כיון דגיפוף ונישוק לא ילפינן אלא מולא תעבדם יתירה דפ' משפטים כמ"ש רש"י במתניתין שם אבל בהנ"ל מיושב שפיר די"ל דהגמ' ידע דהשתחואה הוי מל"ת בפ"ע ואי הוי יליף הגמ' אזהרה להשתחואה מולא תעבדם דדברות אז לא הי' מל"ת בפ"ע כיון דאז הוי נכלל לענין מנין המצות בין שאר עבודות פנים ומשום דידע הגמ' דהלאו דהשתחואה צריך להיות לענין מנין המצות מל"ת בפ"ע ע"כ יליף הגמ' להשתחואה אזהרה בפ"ע ודו"ק בכל הנ"ל ואם קשה לך איזה דבר על הנ"ל אז תעיי' עוד שפיר את סוגית הגמרא דסנהדרין והריטב"א דע"ז ואז תבין הכל בס"ד: