ברית משה, מצות לא עשה יז:ד

1שנאמר (ב) בדברות הראשונות והאחרונות לא תעבדם כו'. נראה מרבינו דולא תעבדם דדברות היא אזהרה שלא לעבוד ע"ז בדברים שדרכה בכך וכ"ס הרמב"ם בסה"מ מל"ת ו' ובחיבורו הל' עכו"ם פ"ג הל' ג' וכ"כ החינוך סי' כ"ט אבל רש"י סנהדרין ס' ע"ב ד"ה אחד העובד כתב דאזהרת עבודת דרכה בכך היא ופן תדרוש וגו' וכ"כ היראים ז"ל סי' ע"ח אלא על היראים ק"ל דמדוע ל"כ דמהיכא למד אזהרה על עבודות פנים דבשלמא על השתחואה כיון דכ' מנין לרבות השתחואה ת"ל כי לא תשתחוה לאל אחר כו' י"ל דמשם למד אזהרה על השתחואה וכמו שבאמת אמר הגמרא בסנהדרין שם אזהרה מנין ת"ל כי לא תשתחוה וגו' [ועי' ביראים שהביא את הגמ' זו ותראה שיש ט"ס בדבריו אם לא שנאמר שכך הי' גירסתו בגמ'] אבל על שאר עבודות פנים מהיכא למד את האזהרה ואפ"ל דמה דכ' היראים בריש דבריו ואהבת את ד' אלקיך ויראת ממנו ממה שהזהיר כו' לא תשתחוה להם ולא תעבדם כו' כוונתו במ"ש ממה שהזהיר דלא תשתחוה להם ולא תעבדם הוי שני אזהרות וסובר דעל הג' עבודות פנים הוי אזהרה ולא תעבדם ועל השתחואה הוי אזהרה ולא תשתחוה להם וזה ל"ק דל"ל לא תשתחוה לאזהרה על השתחואה הלא איכא כי לא תשתחוה וגו' דעל זה י"ל דאת זה כבר מתרץ הגמ' בסנהדרין שלש השתחוואות למה לי כמו שכתבנו לעיל מחודש ב' וא"כ יצא לנו מזה שגם היראים סובר לענין אזהרת ג' עבודות פנים ולענין אזהרה של השתחואה כמו שכתבנו לעיל מחודש ב' אליבא דרבינו והרמב"ם אבל לענין אזהרת עבודת דרכה בכך נראה בפי' דסובר כרש"י דאזהרתם היא ופן תדרוש וגו' וכ"כ בפי' הסמ"ק ז"ל סי' ס"ג וא"כ ק"ל על רבינו והרמב"ם והחינוך דמדוע ל"ס כרש"י והיראים והסמ"ק דאזהרת עבודת דרכה בכך היא ופן תדרוש או קשה להיפך ובמה פליגי:

2ונ"ל בס"ד דבזה פליגי דבמכילתא פ' יתרו פרשה ו' איתא וז"ל לא תשתחוה להם ולא תעבדם למה נא' לפי שהוא אומר וילך ויעבוד אלהים אחרים לחייב על העבודה בפ"ע ועל השתחויה בפ"ע אתה אומר כן או אינו חייב עד שיעבוד וישתחוה ת"ל לא תשתחוה להם ולא תעבדם לחייב על כל אחד בפ"ע דבר אחר לא תשתחוה להם למה נאמר לפי שהוא אומר זובח לאלהים יחרם וגו' עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל להם כן הגירסא במכילתא שלפנינו אבל גירסת הסה"מ מל"ת ה' ת"ל לא תשתחוה להם ולא תעבדם והמרכבת על המכילתא שם כתב וז"ל לא תשתחוה להם ולא תעבדם למה נאמר ירצה למה נאמר לא תשתחוה להם ולא תעבדם דהול"ל לא תשתחוה להם ותעבדם כו' ובפסיקתא זוטרתא פ' יתרו איתא וז"ל לא תשתחוה להם ולא תעבדם לחייב על ההשתחויה בפ"ע ועל העבודה בפ"ע, וא"כ י"ל דלרש"י ודכוותיה היתה קשה דמה הקשה המכילתא הלא איצטריך ולא תעבדם על אזהרת עבודת דרכה בכך אעכ"מ דהמכילתא בלישנא קמא סוברת דלא איצטריך ולא תעבדם על זה משום דאזהרת עבודת דרכה בכך ילפינן מופן תדרוש וגו' ובלשון אחר באמת סוברת המכילתא דאיצטריך ולא תעבדם לאזהרת עבודת דרכה בכך וכיון דהפסיקתא סוברת כלישנא קמא דמכילתא ע"כ פסקו הם ג"כ כלישנא קמא דאזהרת עבודת דרכה בכך ילפינן מופן תדרוש וממילא ג"כ מיושב בזה מה דק"ל לכאורה לפי שיטתם דאזהרת דרכה בכך מופן תדרוש א"כ ל"ל ולא תעבדם דדברות ואי"ל דאיצטריך לאזהרת עבודת פנים שלא כדרכה כיון דאזהרת עבודת פנים שלא כדרכה יכלינן למילף מולא יזבחו עוד וגו' כמ"ש התוס' סנהדרין ס"א ע"א ד"ה מנין אבל בהנ"ל מיושב שפיר די"ל דאיצטריך לדרשה דלישנא קמא דמכילתא הנ"ל לחייב על השתחואה בפ"ע ועל העבודה בפ"ע וכמ"ש הפסיקתא הנ"ל כמובן כן נ"ל ליישב את שיטתם:

3אבל רבינו והרמב"ם והחינוך י"ל דסברו כהלשון אחר של המכילתא דולא תעבדם דדברות איצטריך לאזהרת עבודת פנים וגם על עבודת דרכה בכך כמו שכתבנו לעיל מחודש ב' וגם את זה סברו דבתר דמשני המכילתא בלישנא קמא דאיצטריך ולא תעבדם לחייב על השתחואה בפ"ע ועל העבודה בפ"ע באמת י"ל דגם הלישנא קמא דמכילתא מודה דאזהרת עבודות פנים וגם אזהרת עבודת דרכה בכך ילפינן מולא תעבדם דמהיכא תיתי נאמר דלישנא קמא חולק עם הד"א כיון דאיכא למימר דדוקא בהה"א הי' סוברת דלא איצטריך ולא תעבדם על אזהרת עבודת דרכה בכך כיון דיכלינן למילף מופן תדרוש וע"כ הקשה הלישנא קמא דל"ל אבל בתר דמשני דאיצטריך י"ל דבאמת גם הלישנא קמא מודה דמלא תעבדם ילפינן אזהרת עבודת דרכה בכך ועבודת פנים שלא כדרכה וגם נ"ל בס"ד להביא ראי' דעכצ"ל דהרמב"ם סובר בהמכילתא כן דבסה"מ מל"ת ה' הביא את הלשון אחר של המכילתא ובמל"ת ו' הביא את הלישנא קמא דמכילתא ואי נאמר דפליגי א"כ היכי הביא את השני לשונות אעכ"מ דסובר דלא פליגי וא"כ עכצ"ל דסובר הפשט במכילתא כמו שכתבנו וממילא לפי"ז כיון דבהלשון אחר סוברת המכילתא בפי' דולא תעבדם בא לאזהרה וגם בהלישנא קמא איכא למימר כן כמו שכתבנו ע"כ פסקו רבינו והרמב"ם והחינוך דאזהרת עבודות דרכה בכך היא ולא תעבדם דד רות ופן תדרוש וגו' סברו דאיצטריך שלא להפנות אחר ע"ז אפילו בדבור כמ"ש הרמב"ם בסה"מ מל"ת י' ובחיבורו הל' עכו"ם פ"ב הל' ב' ורבינו במל"ת י"ד והחינוך סי' רי"ג ודו"ק:

4ונ"ל בס"ד להביא ראי' לשיטת רש"י ודכוותי' הנ"ל דבע"ז נ"א ע"א איתא א"ר אלעזר מנין לשוחט בהמה למרקוליס שהוא חייב שנא' ולא יזבחו עוד וגו' אם אינו ענין לכדרכה דכתיב איכה יעבדו וגו' תנהו ענין לשלא כדרכה כו' וכשלמדנו עם תלמידינו את השיטה זו תיכף בתחלת הלימוד הקשינו דמה קאמר ר"א מנין כו' הלא מקרא מלא זובח לאלקים יחרם וגו' דמניה ילפינן חיוב על כל ג' עבודות פנים כמ"ש הגמ' סנהדרין ס' ע"ב וזביחה בכלל ג' עבודות פנים הוא ותירצנו בס"ד דר"א ה"ק נהי דעונש על זביחה אפילו שלא כדרכה ידעינן מזובח לאלקים אבל אזהרה מנין ויליף אזהרה מולא יזבחו ואח"כ הראתי לתלמידי שכוונתי בס"ד לפי' האמיתי בדר"א כי רש"י ז"ל כתב עמוד ב' שם בד"ה ואין אחרת להם וז"ל ואזהרת מרקוליס מנ"ל אלמא דגם רש"י סובר דר"א לא קאי רק על אזהרה וגם ראיתי אח"כ שגם המר"ם לובלין ז"ל שם ד"ה אר"א כבר דיבר מזה וז"ל ואע"ג דזביחה כעין פנים היא וכבר ילפינן ליה מקרא דזובח לאלהים יחרם מ"מ אשכחן עונש אזהרה מנין לחייב מלקות כו' עי"ש ופליאה גדולה אצלי דברי המר"ל דהיכי כתב אזהרה למלקות הא בזובח לע"ז אפילו שלא כדרכה ג"כ חייב סקילה דליכא חיוב מלקות בעע"ז אם לא שנ' שהמר"ל כיוון על מ"ש הרשב"א מובא בריטב"א שם דר"א איירי בזובח להכעיס ולא נתכוון לקבלה באלקי דבכה"ג באמת ליכא אלא חיוב מלקות כהנ"ל מחודש ב' בשם הרשב"א אבל אחר עיון קצת ראיתי דזה אא"ל חדא כיון דהמר"ל כתב אשכחן עונש אזהרה מנין כו' א"כ נראה בפי' דכיוון למ"ש הר"מ הלוי מובא ג"כ בריטב"א שם הנ"ל מחודש ב' דאי נאמר שכיוון למ"ש הרשב"א א"כ לא הול"ל אשכחן עונש כו' עי' היטב ברשב"א ור"מ הלוי ותבין שכן הוא ועוד דאי סובר כהרשב"א הו"ל למימר דר"א איירי כשעובד להכעיס כמ"ש הרשב"א והמר"ל באמת ל"כ שום רמז מזה סוף דבר המר"ל צ"ע גדול אצלי והשם יורנו בדרך אמת להבין את דברי קדושת הראשונים והאחרונים עכ"פ זה נראה בפי' דגם המר"ל סובר הפשט בר"א כמו שכתבנו ואח"כ ראיתי שגם הר"ר אהרן הלוי ז"ל מובא בריטב"א שם כתב בפי' כפשטינו בר"א וכיון שכן דר"א קאי על אזהרה א"כ לכאורה קשה מה אמר אם אינו ענין לכדרכה דכתיב איכה יעבדו וגו' הלא איכה יעבדו לא הוי אזהרה וממילא איצטריך ולא יזבחו עוד לאזהרה אעכצ"ל דר"א סובר דמפסוק איכה יעבדו ילפינן גם אזהרה מופן תדרוש דכתיב בפסוק זה וע"כ אמר ר"א שפיר אם אינו ענין וממילא מוכח מגמ' זו דפן תדרוש הוי אזהרה לעבודת דרכה בכך כשיטת רש"י ודכוותיה כמובן, ועל רבינו והרמב"ם והחינוך צ"ל דסברו הפשט בר"א כמ"ש הריטב"א בע"ז שם בשם הרשב"א דר"א לא קאי על אזהרה וע"כ שפיר קאמר אם אינו ענין לכדרכה דכתיב איכה יעבדו אבל לר"מ הלוי דר"א קאי על אזהרה באמת צ"ל דאזהרה של עבודת דרכה בכך ילפינן מופן תדרש וממילא לפי"ז מוכח דדבר זה אי ופן תדרוש הוי אזהרה לעבודת דרכה בכך או לא תליא בפלוגתא דהרשב"א ור"מ הלוי בהפשט בר"א וא"כ צ"ל דרש"י ודכותיה סברו כר"מ הלוי וע"כ סברו דופן תדרוש הוי אזהרה על עבודת דרכה בכך אבל רבינו ודכוותיה סברו כהרשב"א וע"כ סברו דולא תעבדם דדברות הוי אזהרה על עבודת דרכה בכך, וממילא לפי מה שכתבנו לעיל מחודש ב' דמסה"מ מל"ת ה' נראה בפי' דסובר הפשט בר' אלעזר כהר"מ הלוי לפי"ז באמת על הרמב"ם בסה"מ קשה מגמ' דע"ז הנ"ל וצ"ע ועוד ק"ל מגמ' דסנהדרין ס"ג ע"א דעל הא דאמר אביי שלש השתחוואות בעכו"ם למה כו' הקשה הגמרא לכדרכה מאיכה יעבדו הגוים האלה נפקא ולכאורה מה הקשה הגמרא דילמא צריך חד השתחוואה לכדרכה לאזהרה דאי מאיכה יעבדו לא הוה ידעינן אזהרה אעכצ"ל דהגמ' סובר דמאיכה יעבדו באמת גם אזהרה ידעינן כיון דכתיב בפסוק זה ופן תדרוש וע"כ הקשה הגמרא שפיר וא"כ ממילא מוכח דסתם גמ' סובר דופן תדרוש הוי אזהרה על עבודת דרכה בכך ודלא כשיטת רבינו ודכוותיה וצ"ע: