ברית משה, מצות לא עשה יח:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 18:3
Open in the reader →1וכל (ב) העובד דרך כבוד עובר בל"ת כו'. לכאורה ק"ל מדוע ל"כ רבינו דאין לוקין על לאו זה כמ"ש הרמב"ם העתקתי את לשונו לעיל מחודש א' ואי"ל דרבינו סובר כהתוספתא דמכות דלוקין על גיפוף כמ"ש הראב"ד בהשגותיו הל' עכו"ם פ"ג הל' ט' בשם התוספתא וע"כ ל"כ דאין לוקין דזה באמת אא"ל כיון דגמ' מפורשת בסנהדרין הנ"ל מחודש ב' דאין לוקין על גיפוף ונישוק ודומיהם משום דהוי לאו שבכללות וא"כ היאך נאמר דרבינו פסק כהתוספתא נגד סתימת הגמרא ותו הא הראב"ד ג"כ לא פסק כהתוספתא אלא הקשה מהתוספתא אבל לדינא באמת גם הראב"ד פסק כסתימת הגמרא דילן עי' היטב בדבריו ותראה שכן היא וגם מצאתי אח"כ בפרשת הכסף הל' עכו"ם שם שג"כ כתב שהראב"ד לא הקשה אלא על הגמרא ושמחתי מאד שכוונתי בס"ד לדעתו וא"כ עדיין קשה על רבינו דמדוע ל"כ דאין לוקין' ואפשר דסגיא לרבינו במה שהביא את לשון המשנה עובר בל"ת כיון דהפשט במתניתין דאין לוקין. או י"ל דרבינו סובר כתירוצו הראשון של הכ"מ הל' עכו"ם שם שכ' על קושיות הראב"ד וז"ל יש לתמוה שמאחר שאותה תוספתא לא הזכירה בגמ' משמע דלאו דסמכא היא ולישנא דמתניתין הכי דייקא אבל המגפף כו' עובר בל"ת ואם איתא הול"ל אבל המגפף כו' לוקה עכ"ל וכיון דרבינו ג"כ ל"ק לוקה אלא הביא את לשון המשנה סובר דממילא ידעינן מזה דאין לוקין כמובן:
2ועל קושיות הראב"ד הנ"ל לכאו' ק"ל דבתוספתא שלפנינו מכות פ"ד הלכה ה' איתא וז"ל העושה ע"ז המחתיך המעמיד הסך המקנח והמגריד עובר בל"ת אלמא שגם בתוספתא ליתא בפי' לוקה אלא עובר בל"ת כלשון המתניתין וא"כ מה הקשה הראב"ד דילמא באמת גם התוספתא סוברת דאין לוקין על מגפף והסך [ואף שבתוספתא שלפנינו ליתא מגפף אפשר שהיא ט"ס דבתוספתא של הראב"ד היה כמו שהביא] ואי"ל דהראב"ד סובר כיון דהתוספתא הביאה מגפף והסך ביחד עם עושה ע"ז ועל כולם קאמר התוספתא עובר בל"ת וכיון דעל עשיית ע"ז בודאי דלוקין כמ"ש הרמב"ם הל' עכו"ם שם הל' ט' וגם הראב"ד מודה לזה כיון דהראב"ד מתרץ שם את הקושיא ראשונה שהקשה מעושה ע"ז דהוי לאו שבכללות עי"ש ותבין וע"כ סובר הראב"ד דכיון דצ"ל דפירושא דעובר בל"ת בעושה ע"ז הוא דלוקין א"כ גם במגפף בודאי שג"כ סוברת התוספתא דלוקין כיון שכללם ביחד וע"כ הקשה הראב"ד וגם הלשון של הראב"ד מורה דהכי הקשה מדקאמר ובתוספתא דמכות דקא חשיב הלוקים קא חשיב הסך כו' אבל גם זה ליתא כיון דעל זה י"ל דדלמא באמת סוברת התוספתא שגם על עשיית ע"ז אין לוקין משים דהוי לאו שבכללות כקושיא הראשונה של הראב"ד ותו דאפילו כשנאמר דהתוספתא סוברת כתירוצו של הראב"ד על הקושיא הראשונה ג"כ ל"ק הקושיא שנייה של הראב"ד משום דדילמא באמת סוברת התוספתא דהא כדאיתא והא כדאיתא על עשיית ע"ז לוקין ועל מגפף ודכוותיה אינו לוקין וגם במעשה רוקח בהל' עכו"ם שם ראיתי אח"כ שדיבר מקושיא זו, וע"כ נ"ל בס"ד שהראב"ד הכי הקשה כיון דבתוספתא בתר דהביא גם שאר דברים שכותבת עליהם עובר בל"ת איתא וז"ל זה הכלל כל שיש בו מעשה לוקה וכל שאין בו מעשה אינו לוקה חוץ כו' וסובר הראב"ד כיון דאומרת התוספתא את הכלל זה בתר הני דברים שאומרת דעובר בל"ת עכ"מ דסוברת דעל גיפוף וסך ודומיהן ג"כ לוקין כיון דגם גיפוף וכיוצא לאו שיש בהם מעשה כן נ"ל בכוונת קושיות הראב"ד, אבל נ"ל בס"ד גם לתרץ די"ל דהתוספתא סוברת דמהכלל זה דאומרת דכל לאו שאבימ אין לוקין ממילא ידעינן דאין לוקין על גיפוף ונישוק ודומיהן כיון דבסנהדרין ע"ג ע"א איתא מ"ש הנודר בשמו והמקיים בשמו דלא לקי משום דהוי לאו שאב"מ הני נמי לאו שבכללות הוא חזינן מגמ' זו דכשאמרינן דאין לוקין על לאו שאב"מ אז גם על לאו שבכללות אין לוקין וגם הכ"מ הל' עכו"ם פ"ה הל' י"א סובר דכשאמרינן דאין לוקין על לאו שאב"מ אז מכ"ש דאין לוקין על לאו שבכללות עי"ש וא"כ י"ל דהתוספתא באמת סוברת דעל גיפוף ונישוק ודומיהן אין לוקין משום דהוי לאו שבכללות והא דלא אומרת בפי' כן משום דסוברת דממילא ידעינן את זה ממ"ש דאין לוקין על לאו שאב"מ וממילא הרוחנו בהנ"ל דלכ"ע אין לוקין על לאו דגיפוף ונישוק ודומיהן ודו"ק: