ברית משה, מצות לא עשה יט:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 19:1
Open in the reader →1שלא (א) להשתחוות לשום עכו"ם שנ' לא תשתחוה להם ואע"פ שאין דרך עבודתה בכך כו'. לכאורה ק"ל על רבינו ז"ל דמדוע ל"כ אזהרה על השתחואה את הפסוק כי לא תשתחוה לאל אחר דפ' כי תשא פרשה ל"ד פ' י"ד כמ"ש הגמ' סנהדרין ס' ע"ב מנין לרבות השתחואה ת"ל וילך ויעבוד וגו' עונש שמענו אזהרה מנין ת"ל כי לא תשתחוה לאל אחר ופירש"י ז"ל ד"ה אזהרה מנין וז"ל והאי נמי אם אינו ענין לכדרכה תניהו ענין לשלא כדרכה וספרים דכתוב בהו לא תשתחוה שיבוש הוא דהא מיתה הכא לא כתיבא [ופירוש על מ"ש רש"י וספרים כו' עי' בח"ש שם] ולכאורה על הגמרא גופא קשה מדוע לא הביא את הפסוק ולא תשתחוה להם על אזהרת השתחואה ואי"ל משום דסובר דולא תשתחוה להם דדברות בא להזהיר על השתחואה כדרכה וכמ"ש אביי סנהדרין ס"ג ע"א שלש השתחוואות בעכו"ם למה אחת כדרכה ואחת שלא כדרכה ואחת לחלק ופירש"י שלש וז"ל לא תשתחוה להם דעשרת הדברות [שמות כ'] כי לא תשתחוה לאל אחר [שם ל"ד] לא תשתחוה לאלהיהם [שם כ"ג] והשתחואה דדברות אחרונות לא חשיב דאהדורי קא מהדר לי' משה לישראל מה ששמע בסיני ועל אחת כדרכה כתב רש"י וז"ל דאי כתיב חדא ה"א לא אסור אלא בעכו"ם דרך עבודתה בהשתחואה עכ"ל וזה דבר פשוט אצלי דעל השתחואה כדרכה בודאי ילפינן אזהרה מהפסוק ולא תשתחוה להם דדברות כיון שהוא הפסוק ראשון של שלש השתחוואות וע"כ נא' דכיון דהגמ' דף ס' שם קאי על השתחואה שלא כדרכה ע"כ הביא את הפסוק כי לא תשתחוה לאל אחר אבל זה דולא תשתחוה להם בא להזהיר על כדרכה באמת אא"ל כיון דהגמרא שם ס"ג הקשה לכדרכה מאיכה יעבדו הגוים האלה נפקא ומשני אלא אחת כדרכה ושלא כדרכה ואחת לשלא כדרכה ואחת לחלק עי' רש"י שם ותראה דהפשט בגמ' דאחת לשלא כדרכה דמכובדין [ומש"ה נקרא כדרכה ושלא כדרכה משום דדרכה לעבוד דרך כיבוד אבל לא בהשתחואה כמ"ש רש"י שם וגם ברבינו מל"ת י"ז במ"ש חד לע"ז שדרך עבודתה בהשתחואה ג"כ צ"ל הפשט כן וכ"כ בהגה על רבינו שם] ואחת לשלא כדרכה דמבוזין ואחת לחלק וכיון דולא תשתחוה להם דדברות ג"כ בא להזהיר על השתחואה שלא כדרכה דהיינו על השתחואה שלא כדרכה דמכובדין א"כ אכתי על הגמ' גופא קשה מדוע לא הביא אזהרה על השתחואה שלא כדרכה מהפסוק ולא תשתחוה להם דדברות אעכצ"ל דהגמרא רצה למינקט פסוק דיכלינן למילף מיניה אזהרה על השתחואה בכל מיני עבודות בין כדרכה ושלא כדרכה דהיינו שלא כדרכה דמכובדין ובין שלא כדרכה לגמרי דהיינו שלא כדרכה דמבוזין כיון דלפי האמת דכתיב שלש השתחוואות שפיר יכלינן למילף אזהרה לשלא כדרכה דמכובדין ג"כ מהפסוק כי לא תשתחוה לאל אחר מק"ו דעל השתחואה שלא כדרכה דמבוזין מוזהרינן מכ"ש על השתחואה שלא כדרכה דמכובדין וע"כ נקט הגמרא הפסוק כי לא תשתחוה לאל אחר כן צ"ל הפשט בגמ' וכמדומה לי שהוא בס"ד פשט אמיתי וא"כ קמה הקושיא הנ"ל על רבינו דמדוע לא נקט ג"כ לאזהרה את הפסוק שנקט הגמרא, ותו ק"ל דבקיצור הסמ"ג שלו כתב רבינו וז"ל לא להשתחוות לשום ע"ז שנ' לא תשתחוה לאל אחר כו' נרא' דבספרו הקצר נזהר מקושיתינו ונקט באמת הפסוק שנקט הגמ' וא"כ מדוע גם בחיבורו כאן לא נקט כן ואי"ל דבאמת ט"ס יש בחיבורו כאן וצ"ל כמ"ש בקיצור שלו כיון דגם ברמזיו רמז מל"ת י"ט הביא את הפסוק שנקט בחיבורו כאן וא"כ קשה עליו כהנ"ל וגם על הרמב"ם ז"ל ק"ל דבסה"מ מל"ת ה' נקט ג"כ את הפסוק שנקט רבינו ותו ק"ל דבחיבורו הל' עכו"ם פ"ג הל' ג' נקט את הפסוק שנקט הגמ' ובסה"מ וברמזיו הנדפס ריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת ה' לא נקט כן והסמ"ק ז"ל סי' ס"ד כתב וז"ל שלא להשתחוות אפילו לפעור דכתיב לא תשתחוה יתירה לרבות השתחואות אף למבוזים כו' ומדכ' אף למבוזים ע"כ דעל אזהרה שנקט הגמ' כיוון וא"כ על הסמ"ק באמת ל"ק מידי אבל על רבינו ועל הרמב"ם בסה"מ וברמזיו קשה כהנ"ל וזה אצלי קושיא גדולה:
2ונ"ל בס"ד דרבינו והרמב"ם סברו הפשט בשלש השתחוואות למה שאמר אביי כך דאי לא הוה כתיב אלא חד השתחואה ולא תשתחוה להם דדברות אז הוה אמרינן דלא בא להזהיר אלא על השתחואה כדרכה ושלא כדרכה דמכובדין אבל על שלא כדרכה דמבוזים לא ע"כ כתיב גם כי לא תשתחוה לאל אחר אבל עכשיו דכתיב כי לא תשתחוה לאל אחר באמת אמרינן דלא תשתחוה להם בא להזהיר על כל השתחואה גם על שלא כדרכה דמבוזים והא דלא נקט הגמ' דדף ס' הנ"ל את הפסוק ולא תשתחוה להם י"ל דהגמרא שם קאי לפום הה"א של אביי דאמר אחת כדרכה ואחת שלא כדרכה ולפום הה"א של אביי באמת לא יכלינן למימר כפשטינו כיון דכדרכה ושלא כדרכה תרי גווני עבודות הם ממילא תו ליכא למימר דנכלל בכדרכה גם שלא כדרכה אעכצ"ל לפום הה"א של אביי הפשט בדבריו דהפסוק לא תשתחוה להם בא להזהיר על כדרכה והפסוק כי לא תשתחוה לאל אחר בא להזהיר על שלא כדרכה וכיון דהגמ' דדף ס' דיבר מעבודות שלא כדרכה ע"כ הביא הגמ' את הפסוק כי לא תשתחוה לאל אחר אבל לפי האמת של הגמ' דדף ס"ג דאביי אמר אחת כדרכה ושלא כדרכה ואחת שלא כדרכה באמת שפיר י"ל כפשטינו הנ"ל כיון דתרווייהו שלא כדרכה הם ע"כ שפיר י"ל דעכשיו דכתיב כי לא תשתחוה לאל אחר באמת אמרינן דלא תשתחוה להם בא להזהיר על כל עבודת השתחואה שלא כדרכה וע"כ נקטו רבינו והרמב"ם בסה"מ את הפסוק זה אלא בקיצור הסמ"ג שלו י"ל דע"כ לא נקט דירא שלא נטעה לומר דלא מוזהרינן על השתחואה אלא על שלא כדרכה דמכובדים וע"כ נקט שם כי לא תשתחוה לאל אחר אבל בחיבורו כאן כיון שהביא את הא דשלש השתחוואות במל"ת י"ז א"כ ממילא תו ליכא למיטעי כלום ע"כ נקט ולא תשתחוה להם והרמב"ם בסה"מ דג"כ סובר כהפשט הנ"ל נקט ג"כ את הפסוק זה אבל בחיבורו דרצה להודיענו דמנלן דעל כל עבודות שלא כדרכה חייב בהשתחואה ע"כ נקט כי לא תשתחוה לאל אחר דבשלמא בסה"מ דקאי על הקרא ואזהרה דקרא על כל עבודת השתחואה שלא כדרכה לפי הפשט הנ"ל באמת מולא תשתחוה להם ע"כ נקט את הפסוק זה אבל בחיבורו כיון דלא קאי על הקרא ע"כ רצה להודיענו כהנ"ל ודו"ק: