ברית משה, מצות לא עשה יט:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 19:3
Open in the reader →1ועיי' בסדר משנה הל' עכו"ם פ"ג הל' ז' שכ' על הא שהשמיט הרמב"ם מעיין וז"ל והנה בשאלתות פ' וארא סי' מ"ב הביא רק הא דנתפזרו לו מעות וישב לו קוץ ברגלו ולא הביא ג"כ הך דמעיין המושך כו' אלא שגם פרצופות לא הביא עכ"ל ונ"ל דמהשאלתות ז"ל ליכא שוה ראיה דלפי מ"ש השאלתות שם באמת בכיוון השמיט מעין ופרצופות דעל הא דאיתא בסנהדרין ע"ד ע"ב דאפי' על ערקתא דמסאנא יהרג ואל יעבור מפרש השאלתות דמה הוא ערקתא דמסאנא וז"ל מאי פרושא כדאמור רבנן נתפזרו לו מעות בפני ע"ז לא ישוה ויטלם מפני שנר' כמשתחוה לע"ז נכנס לו קוץ ברגלו לא ישוח ויטלו מפני שנראה כמשתחוה לע"ז כגין אלו דומה התרת ערקת מסאנא דבשעת השמד אם יאניסו את ישראל עבוד ע"ז ואינו רוצה ואח"כ יעמידוהו בפני ע"ז ויאמרו לו כפוף עצמך והתר ערקת דמסאנא שלא תשתחוה לע"ז אלא כפיפתך היא להתיר ערקתא מסאנא ובלבד רואיך יאמרו שהשתחוית אסור הוא וזה הוא איסור דרבנן שאע"פ שאינו משתחוה לע"ז אלא שוחה להתיר הואיל ונר' שוחה בפני ע"ז אסור שכ"מ שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור עכ"ל והר"ן ז"ל בסוגיתינו בע"ז שם כתב וז"ל ומדאמרינן אבל מעין דאיכא סכנה דאי לא שתי מיית משמע דאפילו במקום סכ"נ אסור להיות נראה כמשתחוה לע"ז כו' ואפשר עוד לומר דאף במעיין המושך שאע"פ שנראה כעובד כיון שאינו אלא משום מראית העין היכא דאיכא סכנה ממש מותר וכי אמרינן דאי לא שתי מיית לא מיית ודאי אמרינן אלא שאפשר לבוא לידי סכנה שאם לא ישתה עכשיו שמא ימות בצמא קודם שימצא מים וכ"כ בשם הרבינו אשר ז"ל עכ"ל נראה מהר"ן דזה אי גם בשביל איסור ע"ז משום מראית עין יהרג ואל יעבור תליא בהשני פירושים שלו דלפי פי' הראשון יהרג ואל יעבור ולפי פי' השני יעבור ואל יהרג ומהשאלתות נראה בפירוש דסובר כפי' השני של הר"ן דמדכתב דדוקא בשעת השמד יהרג ואל יעבור מוכח דבלא שעת השמד יעבור ואל יהרג וגם האשכול סי' הנ"ל כתב בפי' דמשום מראית עין לא אמרינן יהרג ואל יעבור ואח"כ בסי' מ"ד שם הביא את פירושו של השאלתות בהא דערקתא דמסאנא הנ"ל ואי נאמר דהשאלתות סובר כהפי' ראשון של הר"ן א"כ היכי הביא האשכול לשיטתו דסובר בפירוש כהפי' שני של הר"ן את השאלתות אלא מוכח דגם האשכול סובר בדעת השאלתות דסובר כפי' השני של הר"ן וזה אצלי דבר ברור דסובר כן, וא"כ י"ל דהשאלתות מש"ה לא הביא את הא דמעיין כיון דמהא דמעיין איכא למילף שגם משום איסור מראית עין יהרג ואל יעבור כמ"ש הר"ן בפי' הראשון הנ"ל וכיון דהשאלתות ל"ס כן וכדי שלא נטעה בדבריו ע"כ לא הביאו ומשום דהשמיט מעיין ע"כ השמיט גם פרצופות כמובן וגם מה מאד יש ליישב בס"ד בשאלתות הנ"ל מה דק"ל לכאורה על הפי' השני של הר"ן הנ"ל מגיטין נ"ז ע"ב ממעשה דאשה וז' בניה בבן האחרון דאמר ליה הקיסר אישדי לך גושפנקא וגחין ולא רצה ונהרג על קידוש השם הא גם שם לא הי' אלא איסור מראית עין ואעפ"כ נהרג עליו אבל לפי השאלתות ל"ק מידי דשם שעת גזירה היתה ובשעת גזירה באמת יהרג ואל יעבור אפילו על איסור מראית עין כמ"ש השאלתות כמובן:
2ועי' רמ"א יו"ד סי' ק"נ שפסק כפי' שני של הר"ן הנ"ל דאף שהביא הרמ"א את זה בשם יש אומרים אבל כיון דלא הביא בפי' גם דעה אחריתי נראה דפסק כן אבל מביאורי הגר"א שם נראה דלא פסק כן ומהתימא על הגר"א שלא דיבר מהשאלתות ומהאשכול הנ"ל כלום ועי' במקור מים חיים יו"ד ווילנא שמדחה את ראיות הגר"א ובדינא דחיי במל"ת זו ראיתי דבתר שהביא את הכ"מ הנ"ל דלהרי"ף והרמב"ם לא הי' בגירסתם הא דמעיין כתב וז"ל אלא שיש לחקור לפי דבריהם מה דעתם במעיין אם אסור או מותר מפני ע"ז והדעת נוטה שאם לא הי' גורסים אותו שהוא מותר ולדידן לא נפקא לן מידי דכיון דהרא"ש והטור ור' ירוחם כתבוהו יש להחמיר ולחוש לדבריהם ולא ישתה אפילו דאיכא סכנה עכ"ל נר' לכאו' מפשטות לשונו דסובר כהגר"א דגם משום מראית עין יהרג ולא יעבור ואי באמת שיטתו כן היה קשה עליו דמדוע לא דיבר מהרמ"א כלום אבל האמת יורה דרכו דהדד"ח לא כיוון במ"ש ולא ישתה אפילו דאיכא סכנה אלא כשאיכא ספק סכנה וכמ"ש הר"ן בפי' השני הנ"ל אבל בודאי סכנה באמת סובר דיעבור ואל יהרג דאל"כ קשה עליו ממ"ש בספרו כנה"ג על הטור יו"ד סי' קנ"א אות ג' דבתר שכ' שם כמו שהעתקנו משמו כתב אח"כ וז"ל ובהגהות ב"י יתבאר דאם יש סכנה ודאית אף לדבריהם מותר עכ"ל ובהגהות ב"י שם אות א' בתר שהביא את הפי' השני של הר"ן הנ"ל כתב וז"ל ויראה דמ"ש הר"ן בשם הר' אשר הוא מ"ש הרא"ש בתשובה כלל י"ט והביא הטור סס"י קנ"ז דמי שנתחייב מיתה ומציל עצמו במה שבורח לבית ע"ז יכול לברוח לתוכה ואין בזה משום מודה לע"ז וכבר כתבתי סי' קמ"ט דהכי נקטינן וכ"כ הב"ח וקצת תימא על הטור שכ' ואפילו אי מיית אי לא שתי והוא היפך מה שהסכים הרא"ש ואולי ואפילו אי מיית אי לא שתי לאו דוקא אי מיית בודאי אלא ספק מיית וכמ"ש הר"ן בפי' וכ"פ בספר המפ"ה עכ"ל הכנה"ג וא"כ מוכח דעכצ"ל בספרו דד"ח כמו שכתבנו וממילא יצא לנו לדינא מהנ"ל דמשום איסור מראית עין לא אמרינן יהרג ואל יעבור אם לא בשעת השמד ר"ל: