ברית משה, מצות לא עשה כב:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 22:1
Open in the reader →1שלא (א) לעשות צורה לנוי אע"פ שאינה ע"ז כו'. הנה הלאו זה לא תעשון אתי אלקי כסף הוא אזהרה שלא לעשות צורת אדם אפי' שלא לעבוד והלאו לא תעשה לך פסל הוא אזהרה שלא לעשות צורה לעבוד אע"פ שלא עבדה אלא עשייתה הי' לעבוד כן נראה בפי' מרבינו ז"ל כשמעיינין שפיר בדבריו במל"ת כ' ובמל"ת זו וכמו שכתבנו לעיל מל"ת כ' מחודש ב' שמוכח כן מגמרא דר"ה וע"ז עי"ש וכ"כ בפי' המנ"ח ז"ל מצוה ל"ט וא"כ ק"ל דמדוע כתב רבינו מלת לנוי מדוע ל"כ שלא לעשות צורה אפילו שלא לעבוד אע"פ שאינה ע"ז כו' ואי"ל שרצה לתפוס לשון קצרה וכמ"ש הגמרא פסחים דף ג' הא היכא דאיכא למיטעי לא קפדינן אלישנא קצרה והכ"נ כמ"ש רבינו עכשיו איכא למטעי דעשי' שלא לנוי ושלא לע"ז מותר ואי"ל דרבינו באמת סובר כן ונאמר שלמד את זה מהמכילתא דפ' יתרו סוף פרשה י' דז"ל דבר אחר לא תעשו לכם אלקי כסף שלא תאמרו הרי אנו עושים כדרך שעושים במדינה ת"ל לא תעשו לכם כן הגירסא במכילתא שלפנינו אבל להרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת ד' היה גירסא אחרת וז"ל שלא תאמר הריני עושה לנוי כדרך שאחרים עושים במדינות ת"ל לא תעשו לכם עכ"ל וגם לפי גירסת הילקוט פ' יתרו סי' ש"ג ג"כ איתא מלת לנוי וגם בפסיקתא זוטרתא פ' יתרו אות כ' איתא כן עי"ש ונאמר דרבינו למד מהמכילתא דדוקא לנוי אסור כדרך שעושים במדינות אבל אם עושה סתם שלא לנוי ושלא לע"ז באמת מותר וע"כ כתב מלת לנוי' אבל זה אאפ"ל משום דאי נאמר דהדין באמת כן היא א"כ קשה מאי הקשה הגמ' ר"ה כ"ד ע"ב וע"ז מ"ג על הא דדמות צורת לבנה היה לו לר"ג בטבלא כו' מהפ' לא תעשון אתי הא ר"ג עשה שלא לנוי ושלא לנוי באמת מותר ואי"ל דהגמר' באמת מתרץ כן ואיבעית אימא להתלמד עבד כלומר דכיון שעשה להתלמד הו"ל כעשה שלא לנוי ושלא לע"ז וע"כ מותר דזה ליתא דאם נא' כן א"כ מדוע הביא הגמ' ראי' לזה דלהתלמד שרי מהבריי' דתניא לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות דנר' מהגמ' דדוקא להתלמד שרי אבל אם עשה שלא להתלמד אע"ג שעשה שלא לנוי ושלא לע"ז ג"כ אסור אמאי לא משני הגמ' דר"ג עשה שלא לנוי ושלא לע"ז אעכ"מ מגמרא זו דבאמת מה דילפינן מלא תעשון אתי אסור לעשות אפי' כשעושה שלא לנוי ושלא לע"ז וא"כ קשה על רבינו דמדוע כתב מלת נוי כיון דאיכא למיטעי כהנ"ל והרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת ד' אע"ג שהביא את המכילתא ובהמכילתא איתא מלת נוי אפ"ה השמיט מדבריו מלת נוי אבל בחיבורו הל' עכו"ם פ"ג הל' י' כתב ג"כ מלת נוי וא"כ גם על הרמב"ם בחיבורו קשה קושיתינו הנ"ל והחינוך ז"ל מצוה ל"ט אע"פ שג"כ כתב מלת לנוי אפ"ה ל"ק עליו כיון שכ' וז"ל שלא לעשות צורת אדם משום דבר הן ממתכות הן מעץ או מאבן ומזולתם ואפילו לנוי כו' וכיון שכ' ואפילו א"כ תו ליכא למיטעי כלום וגם האלה המצות ומצות השם ז"ל מצוה ל"ט לא שכחו מלכתוב מלת אפילו ואפשר דבאמת משום כוונה זו כדי שלא נטעה כתבו כן אבל על רבינו והרמב"ם בחיבורו קשה כהנ"ל:
2ונ"ל בס"ד לתרץ כך דהגמ' ר"ה וע"ז על הקושיא שהקשה על ר"ג הנ"ל מתרץ ג' תירוצים חדא כיון דנשיא היה ושכיחי רבים גבי' וברבים ליכא חשדא ואיבעית אימא דפרקים הואי ואיבעית אימא להתלמד עבד וכתב הכ"מ ז"ל הל' עכו"ם הלכה הנ"ל דהרמב"ם סובר כהתירוץ דלהתלמד שאני [כמו שפסק הרי"ף ז"ל בע"ז דלא הביא אלא את התירוץ זה עי' בר"ן שם היטב] וע"כ לא הזכיר הרמב"ם את השאר חילוקים שמתרץ הגמרא אלא הכ"מ הקשה על הרמב"ם דלמה לא הזכיר בפי' דלהתלמד שרי והניח בצ"ע עי"ש וא"כ לפי"ז מדחזינן דגם רבינו לא הזכיר את החילוקים שמתרץ הגמר' א"כ גם אליבא דרבינו צ"ל דסובר כהתירוץ דלהתלמד שאני כמ"ש הכ"מ אליבא דהרמב"ם וממילא גם על רבינו נשאר קושיות הכ"מ דלמה לא הביא בפי' דלהתלמד שרי והדינא דחיי במל"ת זו באמת הניח בצ"ע על רבינו דמדוע לא הזכיר מכל הני תירוצים כלום אבל ראיתי במעשה רוקח ז"ל הל' עכו"ם הלכה הנ"ל שכ' על קושית הכ"מ וז"ל אפשר דכיון דרבינו פירש דלנוי דוקא אסור מינה דלהתלמד שאינו לנוי שרי תדע דאל"כ מנ"ל לרבינו דלנוי דוקא אסור עכ"ל וגם המר"ם שיק ז"ל מצוה ל"ט כתב את התירוץ זה מדעתו וממילא לפי"ז שפיר י"ל דמש"ה כתב גם רבינו מלת לנוי להורות דדוקא לנוי אסור אבל להתלמד שרי ועל קושיתינו הנ"ל דאיכא למיטעי י"ל דסברו דכיון שהם כתבו הטעם של הלאו זה כדי שלא יטעו בהן הטועים וידמו שהם של ע"ז א"כ ממילא נשמע מזה דאפילו שלא לנוי ושלא לע"ז ג"כ אסור לעשות אם לא להתלמד כמובן: וכשאני לעצמי נ"ל בס"ד לתרץ את קושיות הכ"מ הנ"ל דבכריתות ה' ע"א איתא ת"ר המפטם את השמן ללמד בו או למוסרו לצבור פטור כו' אמר מר ללמד בו כו' פטור מנ"ל אתיא מתכונתו מן במתכונתו דקטורת וכתיב לגבי קטורת לא תעשו לכם לכם הוא דאסור אבל למסרו לצבור פטור עי"ש ולכאו' קשה אמאי ל"ק הגמ' דמהיכא למד דלהתלמד בו פטור אעכצ"ל דאת זה ידע הגמ' מהבריי' שהביא הגמרא דר"ה וע"ז הנ"ל לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות וא"כ לפי"ז מוכח מסתמא דגמרא דכריתות כהתירוץ דגמ' דע"ז דלהתלמד שרי וא"כ ממילא י"ל כיון דהרמב"ם הל' כלי מקדש פ"א הל' ד' פסק אבל אם עשהו להתלמד או לתנו לאחרים פטור ממילא מוכח משם דפסק כהתירוץ דגמ' דע"ז דלהתלמד שרי וע"כ לא הביא בהל' עכו"ם את זה משום דסמך על מ"ש בהלכ' כלי מקדש וממילא גם על רבינו ל"ק מידי כיון דגם רבינו במל"ת רצ"ב הביא את הא דהמפטם את השמן להתלמד דפטור ודו"ק: או י"ל דרבינו סמך על מה שהביא את הבריי' זו במ"ע צ"ז גבי מעלות הדיינים וז"ל בעלי כשפים שידעו לבטל כישוף כו' ודרשינן בפ"ד מיתות לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות עכ"ל וגם המעשה רוקח הל' עכו"ם הלכה הנ"ל כתב בשם הפר"ח שהרמב"ם סמך על מ"ש הל' סנהדרין דאין מעמידים בסנהדרין אלא היודעים ג"כ קצת משאר חכמות כו' א"כ שפיר י"ל אליבא דרבינו ג"כ כמו שכתבנו כמובן: