ברית משה, מצות לא עשה רמב:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 242:2
Open in the reader →1ומ"ש רבינו בסוף המל"ת זו תניא ר' נתן אומר כל הנודר כאלו בנה במה כו' כן איתא בנדרים דף כ"ב ע"א ורש"י והר"ן ז"ל פליגי בפירושא דבנה במה רש"י מפרש כאלו בנה במה לע"ז והר"ן מפרש כאלו בנה במה בשעת איסור הבמות וכ"כ הרא"ש ז"ל שם והב"י ז"ל יו"ד סי' ר"ג כתב דמירושלמי נדרים פרק ט' הלכה א' מוכח כרש"י דמדהקשה הירושלמי עלה דהא דר' נתן ע"ז בסקילה והנודר בל"ת ואת אמרת כן לית לך אלא כדאמר ר' ינאי כל השומע ליצרו כאלו עובד ע"ז אבל הר"ן הביא ג"כ ראי' לפירושו מירושלמי אחר עי"ש ורבינו ז"ל לא כתב שום פירוש על הא דר' נתן אלא הביא את דבריו כצורתן אבל מדהביא רבינו אח"כ את הירושלמי לא דייך מה שאסרה עליך תורה כו' שהביא הר"ן מירושלמי זה ראי' לפירושו ע"כ מוכח דרבינו ג"כ סובר כהר"ן. אבל לכאורה צריך להבין מה נפ"מ בין פירושם אי דומה לע"ז או לבונה במה בשעת איסור הבמות ונ"ל בס"ד דבסנהדרין דף צ"ד ע"א איתא א"ר אבהו א"ר יוחנן בכל אם יאמר לך עבור על ד"ת שמע לו חוץ מע"ז כו' וכ"פ הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ט הל"ג וז"ל בכל אם יאמר לך הנביא עבור על ד"ת כאליהו בהר הכרמל שמע לו חוץ מע"ז וא"כ י"ל דאם יאמר הנביא שידור לרש"י דכל הנודר כאלו בנה במה לע"ז אין שומעין לו אבל להר"ן דהוי כאלו בנה במה בשעת איסור הבמות שומעין לו כמו לאליהו בהר הכרמל, אבל אחר עיון קצת ראיתי דזה ליתא כיון דמהירושלמי הס"ל נראה דמשו"ה הוי כל הנודר כאלו בונה במה לע"ז דכל השומע ליצרו כאלו עובד ע"ז וא"כ י"ל דהיכא דנביא אומר לו שידור ולא מחמת ששומע ליצרו הוא נודר אז באמת לא הוי כעובד ע"ז וצריך לשמוע אליו אפי' לפרש"י ועוד אפי' נאמר דרש"י סובר דהגמ' דילן סובר כהה"א של הירושלמי הנ"ל דמחמת נדר עצמו הוי כעובד ע"ז ועל קושיית הירושלמי הנ"ל דעובד ע"ז בסקילה נאמר דסובר הגמ' דילן דר' נתן לא לגמרי גם לעונש של עובד ע"ז מדמה אלא סובר דהוי כאבוזרי דע"ז וכמו שמדמה הגמ' הרבה דברים כן לעובד ע"ז כל הכועס כאלו עובד ע"ז וכדומה וגם קצת ראי' יש דרש"י סובר כן מדלא דיבר רש"י מהא דר' ינאי דירושלמי הנ"ל כלים וא"כ ממילא שפיר י"ל את הנפ"מ הנ"ל, אבל כל זה אינו נח לי דאפי' כשנאמר כן עדיין לא הי' נפ"מ אלא בדבר שאינו נוהג בזמה"ז וא"כ הי' קשה על הב"י דאמאי האריך והביא את פירושם וגם מדהביא את פירושם של הרא"ש והר"ן באחרונה נראה דסתם כוותייהו וכן באמת קבע להלכה בש"ע שם הלא לדינא ליכא שום נפ"מ ביניהם וא"כ אמאי סתם בש"ע כפירושם של הרא"ש והר"ן דוקא אמאי ל"כ סתם כאלו בנה במה וגם על הטור שם קשה כיון דג"כ האריך וכתב כהרא"ש והר"ן הלא אין דרכם להביא אלא מה שנפ"מ לדינא אעכצ"ל דגם לדינא לבזהמ"ז סוברים דיש איזה נפ"מ ביניהם וא"כ צריך לחפש אחריה: