ברית משה, מצות לא עשה כח:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 28:2
Open in the reader →1אבל אח"כ עלה ברעיוני דגם לדינא יש נ"מ ביניהם דלרבינו אם עבר ועזר לו לוקה כיון דעבר על לאו שיש בו מעשה אבל לדידהו אינו לוקה דאפילו כשיעזוב שנאתו ע"י מעשה שעוזר לו מ"מ כיון דעיקר הלאו שלא לעזוב שנאתו ושנאה הוי דבר שתלוי בלב ע"כ הוי לאו שאב"מ וכמ"ש הגמרא סנהדרין ס"ה ע"ב שאני עדים זוממין הואיל וישנן בראייה פי' רש"י וז"ל עיקר חיובא בא ע"י הראי' שמעידין שראו וראייה לית בה מעשה וה"נ כן היא, אבל אחר עיון קצת ראיתי דזה אא"ל משום דכשהיו לוקין לרבינו אז באמת גם לדידהו היו לוקין כיון דהחינוך סובר בפי' דבלאוין דע"ז משום חומרא דע"ז לוקין אפילו כשאב"מ וכ"כ הכ"מ גם אליבא דהרמב"ם כהנ"ל במל"ת כ"ד מחודש ד' וכיון דהרמב"ם הל' סנהדרין פ' י"ט לא מנה את הלאו זה בין הלאוין דלוקין עכ"מ דסובר דאין לוקין על לאו זה והטעם דלמה באמת סובר כן עי' בנר מצוה סי' י"א אות ז' שמפלפל בזה טובא והמציא טעם קלוש לפי שלא נחקרה עדותן בב"ד ולא הוחזק למסית אבל האמת כמ"ש המנ"ח מצוה תנ"ט בשם המש"ח משום דהוי לאו הניתן לאזהרת מב"ד דבסנהדרין ס"א ע"ב יליף הגמר' מפסוק לא תאבה לו ולא תשמע אליו דאם אבה ושמע חייב המוסת מיתה אפילו כשלא עבד עדיין וכ"פ הרמב"ם הל' עכו"ם פ"ה הל' ה' [וזה ל"ק דהיכי למד הרמב"ם מפסוק זה תרתי חדא שאם אבה ושמע חייב מיתה וגם אזהרה שלא לעזוב שנאה מהמסית וגם המר"ם שיק מצוה ת"ס עמד ע"ז דלפי מ"ש הדינא דחיי במל"ת כ"ז ליישב את השגות הרמב"ן מעל הרמב"ם הנ"ל מל"ת כ"ז מחודש א' באמת גם קושיא זו ל"ק עי"ש ותבין] וממילא לפי"ז גם לרבינו עכצ"ל דאין לוקין על לאו זה וא"כ ל"ל הנ"מ הנ"ל: