ברית משה, מצות לא עשה לב:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 32:4
Open in the reader →1והרמב"ם י"ל דגם הוא המציא את שיטתו מחמת קושיתינו הנ"ל מחודש ב' על הברייתא דסנהדרין דמדוע לא אמרה דגם שלא להתנבא בשם ע"ז ילפינן מושם אלהים אחרים וגו' אלא הרמב"ם סובר מחמת קושיא זו דהברייתא באמת סוברת דמקרא ושם אלהים אחרים לא ילפינן אלא הני ג' דברים שלא יאמר אדם שמור לי בצד ע"ז פלונית ושלא ידור ויקיים בשמו ושלא יגרום לאחרים לידור ולקיים בשמו וגם את זה סובר הרמב"ם דמהברייתא זו מוכח דאזהרה שלא להתנבא בשם ע"ז לאו בק"ו ילפינן כהנ"ל אליבא דרבינו משום דאי הוי ילפינן בק"ו אז הוה הביאה הברייתא גם את זה כיון דגם דבר דילפינן בק"ו סובר הרמב"ם דדרש גמור היא [הגם שיש לפלפל בזה מריש פ"א דהלכ' אישות אבל י"ל דסובר דק"ו הוי כהיקש עי"ש ותבין] אלא הברייתא סוברת דמחמת הכלל שבידינו דהיכא שמצינו בקרא עונש מיתה בפי' ונשרש אצלינו שלא ענש אא"כ הזהיר יכלינן להמציא אזהרה ממקום שדומה לו כמ"ש הרמב"ם בסה"מ בסוף שרשיו ע"כ ילפינן את האזהרה שלא להתנבא בשם ע"ז ג"כ מושם אלהים אחרים וגו' משום דדומה לו ומשום דדבר זה באמת לאו דרשה גמורה היא ע"כ לא הביא הבריי' שלא להתנבא בשם ע"ז בין הני ג' דברים דילפינן מפסוק זה בדרש גמור וכיון דהרמב"ם פסק כהברייתא זו ע"כ מנה את הג' דברים הנ"ל למל"ת בפ"ע כיון דאזהרתם מדרשה גמורה והא שלא להתנבא בשם ע"ז מנה ג"כ למל"ת בפ"ע כיון דהעונש מפורש ואזהרתה לא בק"ו ילפינן וע"כ מתרץ הלח"מ הל' סנהדרין הנ"ל מחודש ג' את הרמב"ם מקושי' המרש"א שפיר ועולה גם שי' הרמב"ם יפה כמובן: