ברית משה, מצות לא עשה מ:ו
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 40:6
Open in the reader →1ויש (ה) טעם בזה לתשובת המינים כו' עי' בדד"ח שכ' ע"ז דדוקא משום דע מה שתשוב לאפיקורוס כתב רבינו א"ז אבל באמת אין טעם לדברי תורתינו שכל דבריה חק ומשפט מאתו יתברך ואין טעם לחוקים אלא שכך גזרה חכמתו וגם החינוך מצוה ר"ח כתב טעם לשבח ועי' בהגהות עיר מקלט מצוה ר"י מ"ש בזה. ומ"ש רבינו ומטעם זה אני אומר שנסתפק משה כו' אע"פ כו' נ"ל בס"ד שכוונתו דאי לא הוה מקלל או"א בסקילה אלא בשאר מיתה אז לא הי' יכול לומר את טעמו במה שנסתפק משה כיון דאז הוה יכלינן למימר שנסתפק דאיזה מיתה חייב דדילמא מברך השם חייב מיתה חמורה ממקלל או"א אבל כיון שמקלל או"א ג"כ חייב סקילה היותר חמור א"כ שפיר הי' יכול משה ללמוד למברך השם שחייב סקילה בק"ו ממקלל או"א אעכצ"ל דמשום הטעם שכ' רבינו לא למד כמובן, אבל לכאורה ק"ל דהיכי כתב רבינו שמשה רבע"ה הי' יכול ללמוד מיתה לברכת השם בק"ו מאו"א הא התוס' סנהדרין ס"ו ע"א ד"ה גמור כתבו דלק"ו זה אית ליה פירכא דמה לבשר ודם שכן דואגים ומתביישין בכך וצ"ל דרבינו באמת חולק על התוס' וסובר כהירושלמי דסנהדרין פ"ז הלכה ח' דבק"ו גמור קודש מחול וכמו שכתבנו בספרי פני משה הל' עכו"ם פ"ב הל' ז' דהירושלמי חולק עם התוס' בזה עי"ש ואח"כ נזכרתי שכבר כתבנו לעיל מל"ת י"ו מחודש י"ב בשם הגהות רע"א שכ' ג"כ שרבינו חולק על התוס' זה, אבל עדיין קושיא אחרת ק"ל על רבינו דהיכי כתב דמשום טעמו נסתפק משה דילמא משו"ה לא רצה למילף בק"ו ממקלל או"א משום דאין עונשין מה"ד ואחר החיפוש מצאתי במג"ס שג"כ עמד ע"ז ותירץ וז"ל ואולי שדברי הסמ"ג הם אליבא דמ"ד דעונשין מה"ד כו' עי"ש אבל לא זכיתי להבין את תירוצו כלל כיון דלפי דבריו נראה דלמ"ד דאין עונשין מה"ד ל"כ רבינו את טעמו וכיון דרבינו באמת פסק כהאי מ"ד דאין עונשין מה"ד כמ"ש במל"ת ק"ה א"כ היכי הביא ראי' לדבריו שהמציא לתשובת המינים מהא שנסתפק משה במברך השם כיון דאליבא דהלכתא דאין עונשין מה"ד ליכא ראי' משם, וע"כ נ"ל בס"ד לתרץ כך דהמרש"א ז"ל בסוגיתינו קמציין את מ"ש רבינו ויש בזה טעם לתשובת המינים כו' ומטעם זה אני אומר כו' ואח"כ כתב ע"ז וז"ל ומזה נראה לתת טעם הא דאמרינן בכל דוכתא דאין עונשין מה"ד אע"ג דק"ו מדה היא בתורה מכ"מ אין לדון כן לענין עונש דאימא זה שעשה עבירה החמורה מזו אינו מתכפר בעונש המפורש בקלה ממנה וק"ל עכ"ל ונ"ל דכוונת המרש"א לתרץ מעל רבינו את קושיתינו שהקשה גם המג"ס וע"כ כתב ומזה נראה כו' כוונתו דמדברי רבינו שהביא ראי' ממשה נראה דכוונתו של רבינו לתת טעם על מה דאמרינן דאין עונשין מה"ד וכיון דרבינו סובר דהטעם דאין עונשין מה"ד כמ"ש המרש"א א"כ ממילא י"ל דסובר דאי לא הוה שייך טעם זה אז באמת הוה אמרינן דעונשין מה"ד וע"כ כתב רבינו שפיר ול"ק מידי דו"ק בזה כי קצרתי ועי' בקובץ הל' עכו"ם פ"ו הל' ד' מ"ש על המרש"א זה וגם כתב עוד טעמים אחרים בהא דאין עונשין מה"ד, ועל מה שהקשה על טעמו של רבינו הבאר שבע ז"ל ריש כריתות דף ל"ט ע"ב ד"ה והנותן מזרעו למולך עי' בפרשת הכסף הל' עכו"ם הלכה הנ"ל מה שתי' ע"ז, ומ"ש רבינו מכאן עד הסוף מל"ת זו נתבאר הכל יפה בגמרא דסנהדרין שם וברמב"ם הלכ' הנ"ל ועי' בשעה"מ שם מ"ש על אחד זרע כשר ואחד זרע פסול שכתבו רבינו והרמב"ם, ובקיצור הסמ"ג ראיתי שכ' רבינו וז"ל ומעביר אותו מצד זה לצד זה בתוך השלהבת עד שנשרף הנער עכ"ל וזה סתירה למ"ש רבינו בחיבורו כאן דמוכח דל"ס כהרמב"ן הנ"ל מחודש ה' וצ"ע: