ברית משה, מצות לא עשה מא:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 41:2
Open in the reader →1אבל מהרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת י"א נר' דסובר דמצבה היא בנין שמתקבצים עלי' וכ"כ בחיבורו הל' עכו"ם פ"ו הל' ו' וז"ל מצבה שאסרה תורה היא בנין שהכל מתקבצין אצלה ואפילו לעבוד את ה' שכן הי' דרך עכו"ם שנא' ולא תקים לך מצבה וכל המקים מצבה לוקה עכ"ל והדינא דחיי ז"ל כתב בדעת הרמב"ם דמצבה היא בנין מאבנים הרבה ולכאו' מנ"ל א"ז וצ"ל דלמד ממלת בנין שכ' וכ"כ בדעת הרמב"ם החינוך ז"ל מצוה תצ"ג וגם בדעת עצמו ס"כ וא"כ ק"ל על הרמב"ם והחינוך מהירושלמי הנ"ל דמוכח בפי' דמצבה לא נקראה אלא כשהיא מאבן אחת. ואפשר דהרמב"ם סובר דשני מצבות היו מצבה להקרבה דומיא דמזבח וזה היה מאבן אחת ומצבה להתקבץ עלי' לעבודתם הרע וזה הי' בנין מאבנים וטיט ולמד את החילוק זה משום דגם לו היה קשה על ר"י דירושלמי דמדוע כתיב ביעקב מצבת אבן ותירוצינו הנ"ל אליבא דהיראים דמשם למד ר"י לא ניחא ליה משום דקשה לו דמנ"ל לר' יוחנן ללמוד כן דילמא משו"ה כתיב מצבת אבן לאשמעינן דאפילו של אבן אחת מצבה נקראת אבל לעולם כשנעשית מהרבה אבנים ג"כ מצבה נקרא' וע"כ סובר הרמב"ם את החילוק שכתבנו ובחילוק זה ל"ק מידי משום די"ל דר' יוחנן איירי במצבה להקרבה דומיא דמזבח ועל מצבה זה קאמר שהיא מאבן אחת ומצבה של יעקב כיון שלא הי' להקרבה והיא שהי' מאבנים הרבה ע"כ כתיב מצבת אבן לאשמעינן דאף שלא הי' להקרבה אפ"ה הי' מאבן אחת כיון דעכ"פ נסך עלי' נסך אבל מצבה שאינה להקרבה לגמרי באמת היא בנין מאבנים הרבה כן יש ליישב את הרמב"ם אבל דוחק היא אצלי כיון דר"י דירושלמי קאי על מצבה דפ' ראה ושברתם את מצבותם והאי ושברתם את מצבותם באמת קאי על כל מצבה אפילו שאינה להקרבה ועל מצבה זו א"ר יוחנן שהיא מאבן אחת א"כ מוכח דסובר דכל מצבה מאבן אחת ותו ק"ל על הרמב"ם מפסיקתא זוטרתא פ' וישלח פרשה ל"ג ס"כ שכ' וז"ל ויצב שם מזבח ויקרא לו לא אמר ויבן שם מזבח אלא ויצב שם לפי שהבנין הוא באבנים גדולים וקטנים וחומר אבל מצבה היא בלא בנין כי הקים את האבנים ועשאום מזבח כנ"ל מוכח בפי' מפסיקתא זו שמצבה בלא בנין, ואי"ל שהרמב"ם למד מדכתיב פ' משפטים פרשה כ"ד פ"ד ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל מוכח משם דגם מצבה ע"י בנין כיון דויבן, קאי גם על מצבה דזה אא"ל דא"כ קשה מפסוק זה על הפסיקתא אעכצ"ל דהפסיקתא סוברת דויבן לא קאי רק על מזבח והכי פירושא דקרא ויבן מזבח תחת ההר זה היה ע"י בנין ושתים עשרה מצבה וגו' זה היתה בלא בנין אלא בהקמה וכן איתא במכילתא פ' יתרו פ' ג' וז"ל העמיד שנים עשר מצבות לשנים עשר שבטי ישראל דברי ר' יהודא וחכמים אומרים שנים עשר מצבות לכל שבט ושבט עכ"ל מוכח בפי' דגם המכילתא סוברת הפשט בהפסוק דשנים עשר מצבות העמיד ולא בנהו וא"כ נשארה הקושיא מהפסיקתא שכתבנו על הרמב"ם, וגם במגלת ספר ז"ל ראיתי שכ' וז"ל וממה שאמר הכתוב בפ' משפטים ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה מוכח יותר כדפירש"י בפ' שופטים מצבה של אבן אחת עכ"ל הן אמת דמפסוק זה אין אני רואה שום הוכחה יותר לרש"י משום די"ל דלעולם פירושא דמצבה כמ"ש הרמב"ם מאבנים הרבה אלא הכתוב אמר שהעמיד י"ב מצבות דהיינו י"ב מצבות שכ' הרמב"ם וא"כ מהוכחה של המג"ס באמת אין אני רואה קושיא על הרמב"ם אבל השני קושיות שהקשינו מהירושלמי ומהפסיקתא קשים מאד וצ"ע גדול. אחר שכתבנו א"ז ראיתי בלח"מ ז"ל הל' עכו"ם שם שכ' וז"ל מצבה שאסרה תורה היא בנין כו' כלומר מושב שהיו עושים באמצע שהיו הכל מתקבצין ויושבין אצלו עכ"ל נראה דלהלח"מ הי' קשה על הרמב"ם איזה קושי' וע"כ כתב כלומר ואפשר שהי' קשה לו קושיתינו הנ"ל וכוונתו לתרץ דבנין שכ' הרמב"ם לא קאי על מצבה אלא על מושב שהיו עושים כו' אבל מצבה גופא באמת גם הרמב"ם סובר שהיא אבן אחת ואת זה ל"צ לפרש כיון שכבר מפורש בקרא וגם מצאתי אח"כ בנר מצוה סי' י' אות ד' שג"כ מפרש את הרמב"ם עם הלח"מ כמו שכתבנו ושמחתי שכוונתי בס"ד לדעתו וא"כ לפי הבנת הלח"מ בהרמב"ם באמת ל"ק על הרמב"ם מידי אבל לפי הבנת החינוך והדד"ח הנ"ל בדעת הרמב"ם באמת קושיתינו במקומה עומדת וצ"ע גדול: