ברית משה, מצות לא עשה מא:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 41:4
Open in the reader →1ונ"ל בס"ד דלמדו את פירושם ממה דכתיב פ' משפטים פ' כ"ד פ' ד' ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל דהי' קשה להם דאי נאמר דמצבה שלא להקרבה אסור להקים אפילו לעבוד עלי' שאר עבודות לה' א"כ היכי הקים משה רבע"ה שתים עשרה מצבה וכבר הביא הנ"מ סי' הנ"ל את הקושי' זו בשם הראב"ע ז"ל דבתר דכ' הנ"מ מה דכ' הראב"ע פ' שופטים וז"ל לא תקים לך מצבה לעבודה זרה אשר שנא רק מצבה שלא לע"ז איננה אסורה והעד בפ' וישלח יעקב עכ"ל וכתב הדד"ח ע"ז וז"ל והראב"ע כמכחיש דברי רבותינו עכ"ל כוונתו דבספרי הנ"ל איתא מצבה אהובה לאבות ושנואה לבנים ואי במצבת ע"ז איירי וכי מצבת ע"ז היתה אהובה לאבות חלילה וכמ"ש הכ"מ הלכה הנ"ל וכתב הנ"מ להמליץ בעד הראב"ע דמעולם לא יצא דבר זה מפיו אלא איזה תלמיד טועה כתבו והוסיף על מלת עבודה שכ' הראב"ע מלת זרה ושכן כתבו הרבני איטלייא שנתברר להם שתלמידיו שלחו יד בפירושו והוסיפו מדעתן דברים אשר לא כן וכל לשון שימצא שהוא מנגד לדברי רבותינו איננו מהראב"ע עצמו רק מתלמידיו בלי ידיעתו אחרי מותו, אבל אח"כ כתב הנ"מ וז"ל שוב האיר ד' את עיני וראיתי שאין זה עולה יפה לדעת הראב"ע שהרי בפ' ויצא כתב וז"ל ורבים יתמהו איך הקים יעקב מצבה והנה שכחו כי שתים עשרה מצבות הקים משה והכתוב לא אסר לשים מצבה לשם רק אמר לא תקים לך מצבה שישנא ובמקומו אפרשנה עכ"ל הראב"ע מזה מוכח שדעתו דמ"ש בתורה דלא תקים לך מצבה היינו לע"ז אבל שלא לע"ז איננה אסורה וא"כ אין לנו לומר דיש ט"ס בפ' שופטים ומשו"ה כתב עליו הדד"ח שהוא כמכחיש דברי רבותינו ומ"מ קשה דמה יענה הדד"ח על הראי' שהביא הראב"ע ממצבות משה רבע"ה דהתם בחמשה בסיון היה כמ"ש רש"י בסוף משפטים ואיך נאמר דיום או יומים קודם מ"ת אהובה לאבות וביום מ"ת שנואה לבנים דהא דא ודא לבנים היתה ועוד כי בתוך ב' ימים איך נהפכה אהובה לשנואה אלא ודאי עכצ"ל דאפילו אחר מ"ת לא נאסר אלא לע"ז אבל לעבודת ה' מותר עכ"ל הנ"מ וא"כ ממילא י"ל דלרבינו ודכוותיה ג"כ הי' קשה קושיות הראב"ע ממצבות משה רבע"ה וכמ"ש הנ"מ בכוונת הקושיא ומחמת קו' זו סברו דבאמת לא אסרה התורה אלא מצבה להקרבה אפילו לשם אבל שלא להקרבה באמת מותר וע"כ שפיר הקים משה רבע"ה כיון שלא היו להקרבה ואי קשיא א"כ היכי כתב הספרי ומה מצבה שאהובה לאבות שנואה לבנים כו' הא מצבות אבות שלא היו להקרבה באמת גם לבנים מותר ע"ז י"ל דרבינו ודכוותיה סברו דמה דכתיב ביעקב ויסך עלי' נסך ויצק עליה שמן זה היה כמו הקרבה וע"כ שפיר כתב הספרי כמובן. וממילא לפי הנ"ל יש ליישב בס"ד את הראב"ע גם בפ' ויצא שהוכיח משם הנ"מ לקיים את קושי' הדד"ח כהנ"ל די"ל דבפ' שופטי' באמת הפשט בראב"ע כמ"ש הנ"מ שאיזה תלמיד טועה הוסיף על דבריו מלת זרה אבל בראב"ע באמת ל"כ רק לא תקים לך מצבה לעבודה וכוונתו כמו שסברו רבינו ודכוותיה שרק להקרבה אפילו לשמים אסר להקים ומלת לעבודה פירושה להקרבה ומ"ש הראב"ע בפ' ויצא מחמת הקושיא ממצבות משה רבע"ה וז"ל והכתוב לא אסר לשים מצבה לשם רק אמר לא תקים מצבה שישנא עכ"ל י"ל שג"כ כוונתו דלא אסר רק להקרבה כי זה שנא ה' וא"כ קיימו הראב"ע ורבינו ודכוותיה בחדא שיטתא ועל שיטת הרמב"ם נשארה קושיות הראב"ע ממצבות משה רבע"ה: