ברית משה, מצות לא עשה מה:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 45:3
Open in the reader →1האשרה (ג) בין שהיתה נעבדת כו'. המקור לזה משנה דע"ז מ"ח ע"ב לא ישב בצילה עי' הסוגי' שם היטב ותראה דבין ללישנא קמא ובין ללישנא בתרא אפילו בצל צילה אסור לישב וא"כ לכאו' קשה על רבינו ז"ל דהיכי כתב אסור לישב בצילה דמשמע דדוקא בצילה אסור אבל בצל צילה מותר הא מגמ' מוכח דאפילו בצל צילה אסור ובר"ן שם ראיתי שהקשה את הקושי' זו על הרמב"ם שכ' בהל' עכו"ם פ"ז הל' י"א וז"ל האשרה בין שהי' נעבדת בין שהיתה עובדי כוכבים ומזלות מונחת תחתי' אסור לישב בצל קומתה ומותר לישב בצל השריגים והעלים שלה כו' עכ"ל ומדכ' אסור לישב בצל קומתה מוכח דסובר דבצל צילה מותר וזה דלא כהגמרא והניח בצ"ע וגם הכ"מ שם הביא בשם הרמ"כ שעמד בזה והניח ג"כ בצ"ע. ואת רבינו נ"ל בס"ד ליישב כך דבפירושא דצל צילה רש"י והרמב"ם פליגי רש"י סובר דצל צילה היכא דהצל דק וקלוש והרמב"ם סובר דצל צילה היינו צל השריגים והעלים כ"כ הר"ן והכ"מ והר"ן הביא ראי' לרש"י מהירושלמי דע"ז עי"ש ומה שקשה על הרמב"ם בזה עי' בכ"מ, ומרבינו נראה בפי' דל"ס בזה כהרמב"ם מדלא דיבר מצל השריגים והעלים כלום אע"כ דסובר כרש"י וא"כ י"ל דרבינו סובר דלכ"ע במלת בצילה דאי' במתניתין נכלל כל צל אפי' צל צילה דלא ישב בצילה משמע אפי' ארוכה כמה צילה מיקרי וגם המקשן שהקשה בגמ' שם פשיטא ידע מזה דבמלת בצילה נכלל גם צל צילה אלא המקשן סובר כתירוצו הראשון של התוס' ד"ה לא ישב דצל אשירה לא הוי שלא כדרך הנאה משום דאשרה עשויה לצל וכיון דהוי כדרך הנאה ע"כ הקשה שפיר פשיטא אפילו על צל צילה אבל ר' יוחנן סובר כתירוצו השני של התוס' דצל אשרה הוי שלא כדרך הנאה אלא חומרא דע"ז שאני וכיון דמשום חומרא דע"ז היא הוה ס"ד דצל צילה שהוא דק וקלוש כמ"ש רש"י לא יהא אסור דאפשר דלא הוי אלא ככל שהוא שלא כדרך הנאה עי' קובץ הלכ' יסוה"ת פ"ה הל' ח' ע"כ כאמר התנא דמתניתין לא ישב בצילה דפירושו אפילו צל צילה לאשמעינן דאפילו צל צילה אסור ולפי פירוש זה באמת לכ"ע נכלל במלת בצילה אפילו צל צילה וע"כ לא נקט רבינו אלא לשון המשנה אסור לישב בצילה, וממילא לפי"ז ל"צ לומר בהרי"ף והרא"ש דמשום דלא הביאו את השקלא וטריא דצל צילה סברו דצל צילה מותר כמ"ש הר"ן אלא י"ל דכיון שהביאו את המשנה לא ישב בצילה תו לא צריכי לשום שקלא וטריא, כיון דבמלת בצילה נכלל גם צל צילה כמובן, ואח"כ ראיתי בב"י יו"ד סי' קמ"ב שכ' אליבא דהרי"ף והרא"ש וז"ל ומשמע להו דבכלל לא ישב בצילה משמע דאפילו ארוכה כמה צילה מיקרי עכ"ל ולכאו' לפי דבריו מה מקשה המקשן פשיטא דילמא המתניתין הא אתי לאשמעינן אבל לפי דברינו דברי הב"י נכונים מאד בס"ד ודו"ק:
2וכל זה י"ל אליבא דרבינו והרי"ף והרא"ש משום די"ל דסברו כרש"י בפירושא דצל צילה אבל הרמב"ם שכ' דבצל השריגים והעלים מותר לישב מוכח בפי' דסובר דבצל צילה מותר ע"כ הניחו עליו שפיר את הקושיא הנ"ל בתימה ולפי מ"ש המרש"ל בביאורו כאן דרבינו גכ"ס כהרמב"ם באמת גם על רבינו נשארה בתימה, אבל הב"ח סי' הנ"ל מיישב את הרמב"ם וגם הדד"ח והמראה הפנים בירושלמי דע"ז פ"ג הל' י"א מיישבו כן א"כ יש מקום לדברי המרש"ל הנ"ל אבל עי' במשרת משה הל' עכו"ם מה שמפלפל על תירוצם והמעשה רוקח מיישב את הרמב"ם דסובר ככל הפוסקים עי"ש, ולהלכה הטור סי' הנ"ל פסק דבצל צילה ג"כ אסור ובש"ע שם כתב סתם אסור לישב בצילה [ומ"ש בהגה שם לשון הרמב"ם באמת כשמעיינין שפיר נראה דאינו לשון הרמב"ם אלא נ"ל שהוא לשון רבינו שכ' בפי' כלשון הש"ע] ומדלא דיבר הש"ע מצל צילה נראה דסובר דצל • צילה שרי אבל מהש"ך שם ס"ק י"ט נראה דלמד בהש"ע שגם בצל צילה אסור מדהביא על זה את לשון הב"י עי"ש ותבין וגם הט"ז שם פסק להל' כן, וכיון דלפי דברינו הנ"ל רבינו והרי"ף והרא"ש סברו גכ"כ והטור פסק בפי' דאסור ובש"ע סובר הש"ך גכ"כ ובהרמב"ם כתב המ"ר דג"כ ס"כ והב"ח וט"ז ג"כ פסקו כן בודאי שכן הלכה דאפילו בצל צילה אסור לישב: