עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryברית משה

ברית משה, מצות לא עשה מה:ה

ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 45:5

Open in the reader →

1ע"ז (ה) של ישראל אינה בטלה לעולם כו'. לכאורה יש להסתפק במ"ש רבינו אפילו הי' לעכו"ם בה שותפות אין ביטולו מועיל כלום אי כוונתו שגם על חלק נכרי לא מועיל הביטול או כוונתו דדוקא על חלק ישראל לא מועיל אבל על חלק נכרי מועיל, ובע"ז דף נ"ב ע"ב איכא ג' לשונות בגמרא בענין זה עי"ש ותראה דלפי פירושו של רש"י מוכח דלכל הג' לשונות סובר הגמ' דחלקו של נכרי בטל וכ"כ האשכול ז"ל פ' כל הצלמים סי' נ"ג וז"ל ע"ז דישראל אינה בטלה עולמית אפילו יש לעכו"ם שותפות מבטל חלקו ולא חלק ישראל עכ"ל וכ"כ הר"ן בע"ז שם וממילא לפי"ז אי נאמר שרבינו סובר שגם חלקו של נכרי אינה בטלה הי' קשה עליו מגמרא זו אעכ"מ דצ"ל דסובר דחלק עכו"ם בטל וגם מצאתי ראי' לדברינו מהכ"מ הלכות עכו"ם פ"ז הל' ט' שכ' עמ"ש הרמב"ם שם ממש כלשון רבינו דסובר דלחלק נכרי מועיל הביטול וכ"כ בב"י יו"ד סי' קמ"ו עמ"ש הטור ג"כ כלשון רבינו וכ"כ הלח"מ וא"כ מוכח דסברו בכוונת הרמב"ם והטור כמו שכתבנו בדעת רבינו, אבל הדד"ח כתב עמ"ש רבינו כהנ"ל וז"ל מוכח בפ' ר' ישמעאל לכולהו לישני דע"ז של ישראל שיש לעכו"ם שותפות בה דנכרי מבטל חלקו אבל לא חלק ישראל ולא ידעתי למה סתמו דבריהם כל הפוסקים ולא ביארו זה עכ"ל וגם בכנה"ג יו"ד סי' קמ"ו כתב וז"ל אין ביטול העכו"ם מועיל לה כו' נ"ב לחלקו של ישראל כמבואר בגמרא ע"ז שהביא רבינו ב"י וכ"פ בספר הקצר ויש לתמוה על שאר הפוסקים למה סתמו דבריהם עכ"ל ומדכ' שסתמו דבריהם מוכח דל"ס בדעת רבינו והרמב"ם והטור כמו שכתבנו או אפשר דלעולם גם הדד"ח ס"כ אלא שקשה לו למה כתבו בלשון סתם מדוע ל"כ בפי', ולהלכ' פסק הש"ע סי' הנ"ל בפי' דדוקא בחלק ישראל לא מועיל הביטול:

2אבל לכאורה צריך להבין דהיאך מועיל הביטול לחלק נכרי הא בדאוריי' קיי"ל דאין ברירה וא"כ לא מועיל החלוקה שאחר הביטול כלום אבל כבר עמדו ע"ז הריטב"א ותוס' רי"ד בע"ז שם תירצו היטב עי"ש ובהגהת אשר"י שם ראיתי שכ' וז"ל ואפילו למאן לית ליה ברירה הכא יש ברירה דכל איסורי ע"ז דרבנן נינהו כו' עכ"ל ולא זכיתי להבין את דבריו דהיכי כתב דכל איסורי ע"ז דרבנן הא איסורי דאורי' הן וכ"כ בפי' הריטב"א שם, אבל אח"כ ראיתי במעשה רוקח הל' עכו"ם פ"ח דעל מ"ש הרמב"ם דע"ז של עכו"ם כשבאתה ליד ישראל אין ביטולו של עכו"ם מועיל כלום כתב וז"ל נר' שאיסור זה אינו אלא מדרבנן דמדאוריי' אינה נאסרה עד שיעשה לה דברים שבסתר כמ"ש הרמב"ם פ"ז הל' ד' שם עכ"ל נמצא לפי"ז דבע"ז של ישראל אע"ג דמדאוריי' אינה אסורה עד שתעבד אבל מדרבנן אסורה וא"כ י"ל דהג"א איירי קודם שתעבד וע"כ כתב שפיר דאיסורי דרבנן הן אבל הריטב"א איירי אחר שתעבד וע"כ כתב דאסור מה"ת כמובן: