ברית משה, מצות לא עשה מח:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 48:1
Open in the reader →1שלא (א) ליתן לעכו"ם חנייה בקרקע א"י כו' נראה מרבינו ז"ל שתפס לעיקר הדרש דלא תחנם למימני בין המצות שלא ליתן לעכו"ם חנייה בקרקע א"י אף שדרש הגמרא מפסוק זה ג' דברים כמ"ש רבינו וגם בקיצור הסמ"ג שלו שדרכו למינקט רק עיקר המצוה לא נקט רק חנייה בקרקע וכן מוכח מרמזיו רמז מל"ת מ"ח ומ"ש אח"כ ברמזיו ודרשו בו לשון חן וחנייה וחנם ע"ז קצת ק"ל כיון דלפי דרכו היה לו למינקט חנייה תחלה ובפרט שבגמ' דע"ז באמת איתא חנייה חן חנם וצ"ע אבל זה מוכח בפי' גם מרמזיו דדרשה דחנייה נמנית למצוה, אבל הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת נ' כתב וז"ל הזהירנו מחמול כלל על עובדי ע"ז ומליפות דבר מכל מה שמיוחד להם והוא אמרו לא תחנם ובאה הקבלה לא תתן להם חן כו' עכ"ל נראה דנקט חן לעיקר דרשה דלא תחנם ומ"ש הזהירנו מחמול צ"ל דסובר דפשטות הקרא לא תחנם שלא לרחם עליהם וכמ"ש רבינו וז"ל ועיקר פשטו לא תרחם עליהם וגם בחיבורו הל' עכו"ם פ"י הל' א' כתב ואסור לרחם עליהם שנאמר ולא תחנם וע"כ נקט גם בסה"מ מתחלה למצוה מה שלמד מפשטות הקרא ומהג' דברים דילפינן מדרשה נקט חן וגם ברמזיו הנדפס ריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת נ' כתב וז"ל שלא לחון על עכו"ם שנא' ולא תחנם עכ"ל ופירושא דשלא לחון עכצ"ל מלשון חן דל"ל דפירושו שלא לרחם כיון דהחינוך ז"ל ברמזיו רמז תכ"ו כתב וז"ל שלא לחון ולרחם על ז' עממים וכן מוכח בפי' מהסמ"ק ז"ל סי' קל"ה מדכ' וז"ל שלא לחון עובדי ע"ז ואלילים דכתיב לא תחנם פי' שלא יאמר כמה נאה עובד ע"ז זה כו' עכ"ל וא"כ מוכח בפי' מרמזיו דלענין מנין המצות נקט לעיקר את הדרש שלא ליתן להם חן ומה שלא רמז ברמזיו גם משלא לרחם עליהם כלום באמת צ"ע, וגם החינוך והסמ"ק סי' הנ"ל והזוהר הרקיע מל"ת רט"ו אות פ"ב ואלה המצות מצוה תכ"ו כולם סברו כהרמב"ם וא"כ צריך להבין דמדוע ל"ס גם רבינו כן או להיפוך מדוע ל"ס הרמב"ם ודכוותיה כרבינו ובמה פליגי וגם בדינא דחיי ז"ל ראיתי שהביא בשם אחיו משמרת המצות שדיבר מהפלוגתא שבין רבינו והרמב"ם במל"ת זו: