ברית משה, מצות לא עשה מח:ה
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 48:5
Open in the reader →1ואין (ג) שכונה פחותה מג' בתים כו'. על הא דאיתא במשנה הנ"ל ובח"ל מוכרין קאמר ר' יוסף ובלבד שלא יעשנה שכונה וכמה שכונה תנא אין שכונה פחותה משלשה בני אדם וא"כ לכאו' קשה על רבינו דמדוע משנה וכתב ואין שכונה פחות' מג' בתים והרמב"ם הל' עכו"ם פ"י הל' ג' סתם וכתב סתם ואין שכונה פחות משלשה ולא מגלה דעתו אי מג' ב"א או מג' בתים וגם המרש"ל והדד"ח כבר עמדו ע"ז והמרש"ל תירץ וז"ל ואפשר שג"כ השמיע לנו קולא אחרת דפחות מג' בתים אפי' לג' עכו"ם אינו אסור ואפשר שסמך על זה שסתם שכונה לעולם ג' בתים ואין המאמר יוצא מידי פשוטו ואפשר שלכך כתב ג"כ במיימון אין שכונה פחות מג' ולא הזכיר לא אדם ולא בתים וכולל שניהם כאחת עכ"ל נרא' מהמרש"ל דסובר בדעת רבינו דלג' עכו"ם בית אחד מותר למכור אבל הדד"ח תירץ דכך היתה הגירסא בגמ' לרבינו עי"ש שהאריך בזה ותראה שמסוף דבריו נראה דסובר בדעת רבינו דלג' עכו"ם אפי' בית אחד אסור למכור ודלא כהמרש"ל אבל מריטב"א ז"ל בע"ז שם מוכח כהמרש"ל מדכ' וז"ל ואין שכונה פחות מג' ב"א בג' בתים וכן הלכה עכ"ל. אבל לכאורה ק"ל דמדוע ל"כ רבינו האי ובלבד שלא יעשה שכונה כו' על שכירת בתים בארץ ישראל כמ"ש הרמב"ם מדוע כתב א"ז על מכירת בתים בח"ל דוקא, וצ"ל כיון דרב יוסף אמר א"ז על מכירת בתים דח"ל ע"כ כתב גם רבינו כן וא"כ לכאו' קשה להיפוך על הרמב"ם דמנ"ל דגם בשכירת בתים בא"י הדין כן דילמא באמת סובר ר' יוסף דלא אסור לעשות שכונה אלא דרך מכירה דוקא אבל בשכירות שרי, ונ"ל דהרמב"ם סובר כיון דר' יוסף אמר א"ז על הא דא"ר יהודא אמר שמואל הל' כר' יוסי ובהא דהל' כר"י נכלל מכירת קרקע ושדות בח"ל וגם שכירת בתים בא"י ועל כולן אמר ר' יוסף ובלבד שלא יעשנה שכונה כו' א"כ עכ"מ דגם על שכירת בתים קאמר ר' יוסף והא דאמר הגמ' אח"כ וליחוש דלמא אזיל האי ישראל ומזבין לחד נכרי כו' היינו טעמא משום דגבי מכירה היא דאיכא חשש זה אבל בשכירות ליכא למיחש דאזיל ומשכיר לתרי כיון שישראל שהשכיר לו לא יתרצה לזה וכיון דקושיית הגמ' לא מצי למיזיל אלא על מכירה ע"כ נקט הגמ' מכירה אבל ר' יוסף באמת אמר על מכירה וגם על שכירות וע"כ פסק הרמב"ם שפיר גם בשכירות הא דלא יעשה שכונה אלא הרמב"ם נקט בשכירות משום דסובר דממילא ידעינן במכירה במכ"ש כמובן:
2והטור סי' הנ"ל ג"כ פסק את הא דר' יוסף במכירה ובשכירות וכ"כ בקיצור פסקי הרא"ש בע"ז פ"ק אות כ"ב וז"ל ובח"ל הכל מותר למכור ולהשכיר ובלבד שלא ימכור וישכיר לג' ביחד כו' עכ"ל ולכאורה מנ"ל להטור לקצר בשם הרא"ש גם להשכיר הא הרא"ש לא הביא אלא את לשון ר' יוסף ודילמא באמת סובר דלא קא"ר אלא במכירה אעכצ"ל כיון שהביא הרא"ש את הא דשמואל דהלכה כר' יוסי וע"ז הביא את הא דרב יוסף הוכיח הטור מזה בדעת הרא"ש כמו שכתבנו אליבא דהרמב"ם או י"ל דממה דלא הביא הרא"ש את מ"ש הגמ' וליחוש כו' ומזבין לחד נכרי כו' הוכיח הטור דמש"ה השמיט א"ז כדי שלא נטעה דרב יוסף קאי על מכירה דוקא, נמצא לפי"ז י"ל דגם הרי"ף סובר כן כיון שג"כ הביא את הא דשמואל ועל זה את הא דרב יוסף וג"כ השמיט וליחוש כו' ומזבין לחד נכרי כו' וממילא הרווחנו בס"ד דהרי"ף והרא"ש והטור קיימו בחדא שיטתא עם הרמב"ם בזה דגם בשכירות אסור לעשות שכונה וכן באמת פסק הש"ע שם. ואח"כ ראיתי בדג"מ בש"ע שם שג"כ עמד על הרמב"ם דמדוע נקט את הא דרב יוסף בשכירות ורצה להוכיח מזה שהרמב"ם סובר דדוקא בא"י קפדינן על שכונה ולא בח"ל ודלא כמ"ש הש"ך שם עי"ש אבל לפי דברינו הנ"ל באמתלא מוכח כן כיון די"ל דמשו"ה לא הביא א"ז גם על מכירה דח"ל משום דסובר דידעינן א"ז במכ"ש משכירות כהנ"ל וגם ראי' לדברינו נ"ל דאי נא' כמ"ש הדג"מ אז צ"ל דרבינו חולק על הרמב"ם כיון דרבינו כתב בפי' את הא דרב יוסף על מכירה דח"ל וזה יהא סתירה על הכלל שכ' היד מלאכי כללי הרמב"ם סי' מ"ו דהיכא דל"כ רבינו בפי' שחול' על הרמב"ם שם הולך בעקבותיו אעכ"מ דצ"ל הפשט בהרמב"ם כמו שכתבנו וכיון שבררנו בס"ד שהרמב"ם סובר בר' יוסף דקאי על מכירה ושכירות א"כ טעמא בעי דמדוע כתב רבינו על מכירה דוקא אבל לפמ"ש הנתיבות עולם על קיצור הסמ"ג דרבינו לענין שכירת בתים בא"י פסק כר"מ שאסור אף דבמכירת בתים ושדות פסק כר' יוסי דשרי עי"ש שהאריך לברר את זה לפי דבריו שפיר יש להבין מדוע לא הביא רבינו את הא דרב יוסף רק על מכירה כיון דבשכירות בא"י באמת סובר דאפילו בית אחד אסור להשכיר אבל הרמב"ם לשיטתו דפסק גם בשכירת בתים ושדות בא"י כר' יוסי דשרי והטעם דלא פסק כר"מ עי' בתי"ט ע"ז פ"א מ"ט ע"כ כתב שפיר את הא דרב יוסף על שכירות וא"כ ממילא מוכח דגם בחיבורו כאן סובר רבינו כר"מ בשכירות כמ"ש הנתיבות עולם דסובר בקיצור שלו ודו"ק: