ברית משה, מצות לא עשה ה:ו
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 5:6
Open in the reader →1ומה מאד יש ליישב בס"ד בהנ"ל מה שהניח בתימא הלח"מ ז"ל הל' דעות פ"ו הל' ז' על הרמב"ם דמדוע לא הביא את הלימוד של רבא דב"מ דאפילו תלמוד לרב די"ל דהרמב"ם סובר דכיון דמוכח מדבריו בהלכה ה' שם דלא סובר הפשט בבריי' דגמ' דערכין כרש"י אלא סובר כהנ"ל וקשה דמדוע לא סובר כרש"י וצ"ל כהנ"ל א"כ ממילא מוכח משם דסובר דהוכח תוכיח קאי גם על תלמוד לרב כמובן, ותירוץ זה עולה יפה אפילו לפי פשטינו בהבנת קושיות הלח"מ בספרי פני משה שם שעיקר קושי' הלח"מ הי' דמדוע לא הזכיר הרמב"ם בפירוש את הא דרבא אף דמהל' ת"ת פ"ה הל' ט' נשמע את זה עי"ש ותראה דמה הכריח לומר פשטינו זה, ואפילו לפי"ז ג"כ תירוצינו הנ"ל עולה יפה די"ל כיון דמהלכה ה' גם זה מוכח דע"כ סובר הפשט בהא דרבא כמ"ש השט"מ הנ"ל מחודש ה' דאל"כ אלא סובר כהפשט השני שכתבנו בפני משה שם א"כ אכתי קשה דמנ"ל להרמב"ם לומר הפשט בהברייתא דערכין דלא כרש"י כיון דלפי הפשט השני באמת י"ל דגם תלמוד לרב שרי להכותו או לקללו בשעת תוכחה כשרואה שרבו עבר עבירה במזיד כמו דשרי להוכיח בלשון שמוכיח שאר בני אדם משום טעמא כיון דלא עשה מעשה עמך אינו חייב בכבודו כמו כן נמי שרי להכותו או לקללו אעכצ"ל דמוכח מהלכה ה' דסובר הפשט בהא דרבא דב"מ כמ"ש השט"מ הנ"ל וא"כ ממילא ליכא למטעי בהרמב"ם מידי וע"כ לא הזכיר הרמב"ם את הא דרבא בפירוש אלא סמך עצמו על הלכה ה' עי' היטב בספרי פני משה ותבין. ומ"ש רבינו ע"כ אל ישנא אדם את חבירו כשמרויח אצלו ודואג פן יקפח פרנסתו כו' מכאן יש ללמוד מדת הבטחון דז"ל הדד"ח דברי הרב המחבר הם שלמד ממה שאמרו ביומא שאין ראוי לאדם לשנוא את חברו כשמרויח אצלו מדאגה מדבר פן יקפח פרנסתו שאם פרנסתו נגזר מן השמים אין שום אדם יכול לקפחה דאין אדם נוגע במוכן לחברו כמעשה דבית גרמו ובית אבטינס עכ"ל. ומ"ש רבינו וכן כתיב יראת ד' שנאת רע גם החינוך מצוה רל"ח דיבר מזה אלא הביא ע"ז את הפסוק הלא משנאיך ד' אשנא ובתקוממיך אתקוטט והמנ"ח שם הקשה דמדוע שביק החינוך הקרא שמביא מיניה הש"ס דילן ראיה דמצוה לשנאותו יראת ד' שנאת רע והניח בצ"ע, והיראים סי' ל"ח כתב וז"ל אבל אם הוא רשע אינך מצווה לאוהבו כיון שאינו בעול שמים כמותך אתה מצווה לשנאותו שנא' יראת ד' שנאת רע וכתיב הלא משנאיך וגו' עכ"ל דבהגמ"יי הל' דעות פ"ו הל' ה' כתב וז"ל ודוקא שהוא רעך בתורה ובמצות אבל אדם רשע שאינו מקבל תוכחה מצוה לשנאותו שנ' יראת ד' וגו' ואומר הלא משנאיך וגו' בערבי פסחים עכ"ל נראה בפי' דליראים והגמ"יי הי' הגירסא בגמ' שהביא גם הלא משנאיך וגו' וא"כ אפשר לומר דמש"ה הביא החינוך הלא משנאיך וגו' לאשמעינן דגם זה איתא בגמ' כמובן: