ברית משה, מצות לא עשה סא:יב

1ועי' בפת"ש יו"ד סי' ק"פ שהביא בשם מעיל צדקה סי' ל"א שנסתפק בכתובת קעקע לענין חיוב מלקות אי בעינן אותיות דוקא או סגיא בשריטה בעלמא ולבסוף העלה דבעינן כתב אותיות ממש אלא דסגיא אפילו באות אחת, אבל לכאורה ק"ל על פסקו ממ"ש הר"ש משאנץ ז"ל [פירוש על הספרא מחד מבעלי התוס'] פ' קדושים פרשתא ג' פרק ו' אות י' וז"ל קעקע מלשון נקע והוא גומא ומקעקע וממלא גומות דיו וכוחל והוא הנקרא כתובת אע"ג שלא כתב אותיות אבל כתב על בשרו בלא קעקוע אינו חייב עכ"ל אלמא דלא בעינן אותיות וגם מסה"מ מל"ת מ"א נ"ל להוכיח דס"כ מדכ' הזהירנו מרשום בגופנו כו' ומדל"כ הזהירנו מכתוב בגופנו כו' מוכח בפי' דברשימה בעלמא בלא כתובת צורות אותיות סגיא וגם בחיבורו הל' עכו"ם פי"ב כתב כתובת קעקע האמורה בתורה הוא שישרט על בשרו ול"כ מצורות אותיות כלום, ומה שהביא ראי' המ"צ ממ"ש הרמב"ם הל' סנהדרין פי"ט במניינא דלאוין שלוקין עליהם אות קמ"ד הכותב כתובת קעקע כוונתו דמדכפל ול"כ הכותב קעקע הוכיח מזה דסובר דבעינן כתיבה ממש על זה י"ל שירא שלא נטעה דעל קעקוע גרידא חייב ובאמת אינו חייב מלקות עד שיכתוב בשריטה ויקעקע וע"כ קאמר הכותב כתובת קעקע ומה שלא אמר הרושם כתובת קעקע י"ל דלישנא דקרא נקט כמ"ש הר"ן הנ"ל מחודש ב' על התנא דמתניתין או י"ל דסמך על הלכ' עכו"ם וע"כ לא קפיד כל כך בלישנא וא"כ ליכא הוכחה כל כך מהל' סנהדרין דלידחי את הוכחה שהוכיח המ"צ בעצמו בריש דבריו שם מדבריו דהל' עכו"ם שהבאתי דלא בעינן צורות אותיות וגם לדחות את הראי' שהוכחנו מסה"מ הנ"ל, ועל הראי' שהביא המ"צ מקרבן אהרן ז"ל שכ' בפי' דבעינן צורות אותיות גם ע"ז יש לפקפק די"ל כיון דהק"א מפרש שם כתובת קעקע כרש"י הנ"ל מחודש ב' א"כ לפי"ז לפי מה שכתבנו במחודש ג' עכצ"ל דל"ס הק"א בטעמא דמל"ת זו כרבינו והרמב"ם אלא סובר כרש"י דגזה"כ היא וכיון דס"כ ע"כ סובר דבעינן צורות אותיות וגם מרש"י במכות שם באמת נראה דבעינן צורות אותיות מדכ' וז"ל כתובת קעקע כותב תחילה על בשרו כו' ומדכ' כותב תחילה נראה בפי' דס"כ וגם ברש"י נ"ל דכיון דסובר דגזה"כ הוא ע"כ ס"כ [וגם במהר"ם שיק ז"ל מצוה רנ"ד ראיתי אח"כ שכ' בדעת רש"י דבעינן כתובת אותיות אלא הוא כתב מטעם אחר] אבל רבינו והרמב"ם דסברו דטעמא דמל"ת זו משום חוקות העכו"ם וכיון שהעכו"ם אינם כותבין צורות אותיות אלא רושמין איזה סימן בעצמן שהם עבדים לעכו"ם כמו שנראה מרבינו והרמב"ם מדכתבו וזה הי' מנהג העכו"ם שרושמין עצמן לעכו"ם כו' באמת י"ל דלא בעינן צורות אותיות וא"כ לפי פסקו של הטור שכ' דטעמא דמל"ת זו ג"כ משום חוקות העכו"ם באמת ליכא ראי' לדינא מהק"א דבעינן צורות אותיות כמובן:

2אבל נ"ל בס"ד להביא רא"ש אין עלי' תשובה לפסקו של המ"צ דהרמב"ם ברמזיו ריש הרמב"ם דמדע רמז מל"ת מ"א כתב וז"ל שלא לכתוב בגוף כעובדי עכו"ם שנ' וכתבות קעקע וגו' עכ"ל ומדכ' שלא לכתוב מוכח בפי' דסובר דבעינן כתב ממש בצורות אותיות וגם מדכ' שלא לכתוב כעובדי עכו"ם מוכח דסובר דגם עכו"ם בכתב ממש בצורות אותיות כותבים וממילא לפי"ז מ"ש בסה"מ הזהירנו מרשום צ"ל כיון דכותבין במיני צבעונים כמ"ש הסה"מ ע"כ קרא כתיבה זו רשום דהתנא ג"כ קרא כן במשנה דשבת ק"ד ע"ב ובכל דבר שהוא רושם וקאמר הגמ' לאתויי במי תריא פרש"י מין פרי, וגם רבינו כתב ברמזיו שלא יכתוב איש בשריטה בבשרו ויקעקע השריטה בצבע ומדכ' שלא יכתוב מוכח גם מרבינו דבעינן צורות אותיות, ובקיצור הסמ"ג שלו ראיתי שכ' וז"ל לא תתנו כתובת קעקע בבשרכם הוא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה כחול זה הי' מנהג העכו"ם שרושמין עצמן וכותבין שם הע"ז בבשרם עכ"ל ולכאו' מדוע כתב וכותבין שם הע"ז בבשרם דבשלמא אי הוה פסק כר"ש דאינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז אז י"ל דרצה ליתן טעם ע"ז ע"כ כתב שגם העכו"ם היו כותבין כן אבל כיון שפסק רבינו דלא בעינן שיכתוב שם ע"ז כמ"ש בפי' בחיבורו כאן א"כ מדוע כתב את זה אבל לפי דברינו דרבינו סובר דבעינן צורות אותיות י"ל דכדי שלא יהא קשה עליו הא איהו סובר דטעמא דמל"ת זו משום חוקות העכו"ם וא"כ מדוע צריך צורות אותיות ע"כ כתב שגם העכו"ם רושמין עצמן בכתובת אותיות כמובן, וגם החינוך מצוה רנ"ג כתב וז"ל שלא לכתוב בבשרינו כתובת קעקע כו' והענין הוא כמו שעושין היום הישמעאלים שכותבין בבשרם כתב מחוקה ותקוע שאינו נמחק לעולם ואין החיוב אלא בכתב חקוק ורשום בדיו כו' והעובר ע"ז וכתב אפי' אות אחד בכל מקום כו' לוקה עכ"ל מוכח בפי' דגכ"ס דבעינן כתב בצורות אותיות, וגם מהרי"ף והרא"ש יש להוכיח דסברו כן כיון דהם פסקו כר"ש דאינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז כהנ"ל מחודש ה', וכיון שזכינו לברר בס"ד שרבינו והרמב"ם והחינוך קיימו בחדא שיטתא דבעינן צורות אותיות וכ"ס רש"י וגם הרי"ף והרא"ש ס"כ א"כ שפיר פסק המ"צ אע"ג דהר"ש משאנץ ל"ס כן ודו"ק:

3ומה דפשיטא ליה להמ"צ דאפי' על אות אחת חייב וז"ל משום דדוקא בשבת בעינן מלאכה שהי' במשכן דוקא ב' אותיות שכן היו כותבין על קרשי המשכן אבל ודאי שגם אות אחת מיקרי כתב עכ"ל גם החינוך ס"כ דכ' בפי' דעל אות אחת חייב כהנ"ל אבל המוצל מאש ז"ל סי' נ"א כתב וז"ל כתובת קעקע לא נתברר שיעורו אם הוא אפי' כל שהוא או נאמר שהוא כמו כתיבה בשבת שהוא שתי אותיות ה"נ שיעורו שתי אותיות ולא יהא חמיר משבת וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בהל' מעילה הגוזז בקדשים ששיעורו מלא הסיט מטעם זה עכ"ל נר' דהי' מסופק בדבר דפשיטא להו ובאמת כבר כתב הברכי יוסף יו"ד סי' ק"פ דאישתמיט מיניה דברי החינוך אבל הנר מצוה סימן י' אות קמ"ד המליץ בעדו שהיה מסופק אליבא דהרמב"ם כיון דיליף שיעורים גם לדברים אחרים משבת כמו שנר' מהל' מעילה עכ"ד ועי' במעיי"ח סי' הנ"ל מחודש ה' מה שהקשה על החינוך וא"כ י"ל שנם להמצ"מ הי' קשה על החינוך קושי' זו וע"כ נסתפק בזה שפיר אבל גם העיר מקלט מצוה רנ"ה סובר דחייב על אות אחת וכ"כ הדבר המלך שער ב' פס"ט, ודבר פלא ראיתי בר' בחיי ז"ל פ' קדושים פרשה י"ט פכ"ח שכ' וז"ל רשב"י אומר אינו חייב עד שיכתוב שם ד' שנ' וכתובת קעקע לא תתנו בכם אני ד' כלומר לא תתנו בכם שמי שהוא ד' עכ"ל וק"ל הא הגמ' במכות מפרש את דברי ר"ש שאינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז וצ"ע והשם יאר עינינו בתורתו: