ברית משה, מצות לא עשה סב:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 62:1
Open in the reader →1כתוב (א) בפ' קדושים ושרט כו'. לכאו' גם כאן צריך טעם דמדוע לא התחיל רבינו ז"ל את המל"ת זו במלת שלא כמו שהקשינו לעיל ריש מל"ת ס"א, ונ"ל בס"ד ליתן טעם לשבח בהקדים עוד דקדוק אחד מה דק"ל ברבינו דזה נראה מכל המוני מצות חוץ מהסמ"ק דאזהרת מל"ת זו נכפלה בתורה דבפ' קדושים פרשה י"ח פ"ח כתיב ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם ובפ' ראה פי"ד פ"א כתיב לא תתגודדו שג"כ הזהיר שלא ליתן שרט לנפש דשריטה וגדידה אחת היא כמ"ש הגמ' מכות כ"א ע"א ומפרש הריב"ן ז"ל שם [עי' רש"י ז"ל מכות י"ט ע"ב ד"ה ה"ג ותראה דשם יצא נשמתו בטהרה ומשם ואילך מפרש ריב"ן וממילא לפי"ז כל מה שכתבנו לעיל מל"ת ס"א מחודש ב' בשם רש"י דמכות כוונתינו על ריב"ן אלא אשגירת לישנא דב"ח ז"ל יו"ד ריש סי' ק"פ כתבנו בשם רש"י אבל באמת ט"ס וצ"ל ריב"ן וגם מ"ש הב"י שם בשם רש"י דסוף מכות ג"כ ט"ס] וז"ל דתרווייהו בין ביד בין בכלי כו' עכ"ל ונ"ל דכיוון למ"ש הדינא דחיי ז"ל על מ"ש רבינו וגדידה ושריטה אחת היא כלומר דבין ביד בין בכלי חייב שאם גדד והתרו בו משום ושרט לנפש ואם שרט והתרו בו משום לא תתגודדו לוקה עכ"ל ועי' בסה"מ מל"ת מ"ה ותראה שהרמב"ם ז"ל נקט לאזהרה לא תתגודדו ועל הפסוק ושרט לנפש וגו' כתב שנכפלה וכן נקטו ז"ל היראים סי' צ"א החינוך ואלה המצות מצוה תס"ז העיר מקלט ומצה"ש מצוה תס"ח הדבר המלך שער ב' פ"א אבל רבינו נקט לאזהרה ושרט לנפש וגו' ועל הפסוק ולא תתגודדו צ"ל דסובר שנכפלה ושינוי זו באמת טעמא בעי ואף שלגוף הדין אין שום נ"מ ביניהם כיון דמאיזה פסוק שהתרו לוקה כהנ"ל בשם הדד"ח וכ"כ המנ"ח אעפ"כ בודאי דלא בחנם נקט רבינו להיפך וטעמא בעי.
2ונ"ל בס"ד כך דרש"י פ' ראה כתב וז"ל לא תתגודדו לא תתנו גדידה ושרט בבשרכם על מת כדרך שהאמוריים עושין לפי שאתם בניו של מקום ואתם ראויין להיות נאים ולא גדודים ומקורחים עכ"ל ומה שעמד הרמב"ן ז"ל שם על רש"י דלדבריו אפילו שלא על המת יהא מוזהר עי' במזרחי ובג"א ז"ל שם מה שתירצו ע"ז, אבל לי קשה על רש"י דבספרי פ' ראה איתא וז"ל לא תתגודדו לא תעשו אגודות אלא היו כולכם אגודה אחת וכן הוא אומר ואגודתו על ארץ יסדה ד"א לא תתגודדו לא תתגודדו כדרך שאחרים מתגודדין שנא' ויתגודדו בחרבות כמשפטם עכ"ל אלמא דהספרי סובר דלא תתגודדו הזהיר או שלא יעשו אגודות אגודות או שלא להתגודד לע"ז כדרך שהעכו"ם עושים דמדהביא הספרי את הפסוק ויתגודדו בחרבות כמשפטם מוכח בפי' שדיבר מלתגודד לע"ז וכ"נ בפי' מגמ' דמכות וכן איתא בפסיקתא זוטרתא פ' ראה וז"ל לא תתגודדו כמשמעו לא תעשו כדרך שהאומות עושין על ע"ז וכה"א ויתגודדו כמשפטם ד"א לא תתגודדו לא כענין גדו אילנא אלא מלשון גדוד לא תעשו אגודות אגודות שיהו אלו פוסלין ואלו מכשירין אלו שומרין מקרא קודש היום אלו למחר אלא היו כלכם אגודה אחת כענין שנא' ואגודתו על ארץ יסדה עכ"ל וא"כ ק"ל היכא מפ' רש"י לא תתגודדו שלא תתנו גדידה ושרט על מת שלא כהספרי ונ"ל בס"ד ליישב דביבמות י"ג ע"ב איתא א"ל ר"ל לר' יוחנן איקרי כאן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות והקשה הגמ' האי לא תתגודדו מיבעי ליה לגופיה דאמר רחמנא לא תעשו חבורה על מת ומסיק דתרתי שמעית מיניה עי"ש ולכאורה על הגמ' גופא קשה דהיאך קאמר דלא כהספרי ואי"ל דהגמרא באמת חולק על הספרי כיון דמגמ' דמכות נראה בפי' דגכ"ס כהספרי וא"כ אמא' לא אמר הגמ' ביבמות ג"כ דלא תתגודדו בא להזהיר שלא להתגודד לע"ז וצ"ל דגמ' דיבמות דיבר מפשטות הקרא ופשטות הקרא סובר הגמ' הזהיר שלא לעשות חבורה על המת והא שלא להתגודד לע"ז זה היא דרשה דקרא וכן איתא בפי' בסה"מ סי' הנ"ל עי"ש, ובלא"ה נ"ל דעכצ"ל דכל המוני מצות סברו בהגמ' כך דלכאורה יש להקשות דמדוע לא מנאו שלא להתגודד לע"ז למל"ת בפ"ע דבשלמא שלא לשרוט על המת ושלא להתגודד על המת לא מנאו לתרתי משום דשריטה וגדידה אחת היא כהנ"ל וכמ"ש הלח"מ הל' עכו"ם פי"ב הלכ' י"ג ועי' במעיי"ח דף קס"ה ע"ב אות ע"ט מ"ש על הלח"מ זה אבל שלא להתגודד לע"ז על זה באמת קשה מדוע לא מנאו למל"ת בפ"ע, אבל בהנ"ל מיושב שפיר דכיון דמנאו את זה דילפינן מפשטות הקרא ע"כ שוב לא מנאו למצוה פרטי' את מה דילפינן מדרשא דקרא זה ועי' בזוהר הרקיע מל"ת קמ"ז אות נ"ה שכ' ואלו שתי אזהרות לאו אחת הם במנין ולכאו' מדוע לא נתן איזה טעם לזה דמדוע לא מנאם לתרתי אבל בהנ"ל י"ל שכיוון למה שכתבנו וע"כ כיון שהקדים וכתב שם דגופיה דקרא הוא לא תעשו חבורה על מת ע"כ כתב אח"כ שפיר ואלו שתי אזהרות לאו אחת הם במנין כמובן, נמצא לפי הנ"ל מוכח מגמ' דיבמות דפשטות הקרא הזהיר שלא לעשות חבורה על המת והדרשא דקרא הזהיר שלא להתגודד לע"ז ועל שניהם לוקין כמו שא' במכות שם וכ"כ הרמב"ם הל' עכו"ם פי"ב הל' י"ג וכ"ס כל הפוסקים וגם א"ז ילפינן מלא תתגודדו שלא לעשות אגודות אגודות ואי דרשא גמורה היא זה או אסמכתא בזה יש פלוגתא, מהכ"מ ז"ל הלכה י"ד שם מוכח שדרשא גמורה היא מדהקשה דהיאך לוקין על המגדד עצמו הא הוי לאו שבכללות כיון שגם שלא לעשות אגודות אגודות ילפינן מפסוק זה אבל הסד"מ שם חולק עליו דלא הוי אלא אסמכתא וגם מהמזרחי פ' ראה נראה דס"כ אבל הג"א שם הוכיח מגמרא דיבמות שהיא דרשא גמורה ול"נ דמהספרי והפסיקתא הנ"ל גכ"מ כן ועל קושית הסד"מ עי' במהר"מ שיק מצוה תס"ח מה שתי' ע"ז. נחזור לעניינינו דמגמ' דילן מוכח דשתי אזהרות ילפינן מלא תתגודדו כהנ"ל ובהספרי והפסיקתא הנ"ל צ"ל חדא מתרתי או דבאמת חלקו על הגמ' דילן וסברו דלא תתגודדו לא הזהיר אלא שלא להתגודד לע"ז ואת זה שלא לעשות חבורה על מת ילפי מושרט לנפש וגו' ולא סברו דשריטה וגדידה אחת היא כמו שסובר ר' יוסי דמכות שם או י"ל דג"כ סברו כהגמ' דילן וכר' יוסי דשריטה וגדידה אחת היא ולא נקטו אלא את מה דילפינן מדרשה ומה דילפינן מפשטות הקרא מזה לא דיברו, וא"כ ממילא ל"ק על רש"י קושיתינו הנ"ל די"ל דרש"י סובר בהספרי והפסיקתא כפי' השני הנ"ל ורש"י לא נקט אלא את מה דילפינן מפשטות הקרא כהגמר' דיבמות הנ"ל וע"כ לא הביא את הדרשה דהספרי והפסיקתא כמובן, אבל רבינו י"ל דסובר כפשטינו הא' דהספרי והפסיקתא חולקים על הגמ' דילן ואף דלהלכה באמת סובר רבינו כהגמ' דילן כמ"ש בפי' דשריטה וגדידה אחת היא אפ"ה הי' עדיף ליה למינקט לאזהרה שלא לשרוט על המת את הפסוק ושרט לנפש כיון שהיא אזהרה לכ"ע גם להספרי והפסיקתא אבל הרמב"ם ודכוותיה י"ל דסברו כפשטינו הב' הנ"ל דהספרי והפסיקתא אינם חולקים על הגמ' דילן וע"כ נקטו שפיר לאזהרה את הפסוק לא תתגודדו אף דהפסוק ושרט לנפש כתיב ברישא כיון דמלא תתגודדו ילפינן ג"כ שלא לעשות אגודות אגודות ע"כ היה הפסוק זה עדיף להם וא"כ ממילא איכא ראי' מזה להכ"מ דלא תעשו אגודות אגודות דרשה גמורה היא ולא אסמכתא, וגם י"ל דמשו"ה לא נקט רבינו את המל"ת זו במלת שלא כיון שנכלל במל"ת זו שני דברים שלא לשרוט על המת ושלא להתגודד לע"ז והי' צריך להאריך ולמיפרט תרתי כיון דהאי מנייהו מפקת ומשום דרבינו רצה קצר ע"כ ל"כ במלת שלא כמובן, וגם מה מאוד יש ליישב בס"ד בהנ"ל את הסמ"ק דבסי' ע"ד מנה שלא לשרוט שריטה על המת ובסי' ע"ה מנה שלא לגדוד נראה דלא פסק כר' יוסי דשריטה וגדידה אחת היא וכבר עמד עליו הדינא דחיי אבל בהנ"ל י"ל דהסמ"ק סובר כפשטינו הא' הנ"ל דהספרי והפסיקתא סוברים דלא תתגודדו לא הזהיר אלא שלא להתגודד לע"ז ולא סברו כר' יוסי דשריטה וגדידה אחת היא וכיון דהספרי והפסיקתא ג"כ סברו כת"ק דר' יוסי דשריטה וגדידה לא אחת היא ע"כ פסק הסמ"ק כהת"ק אלא כיון דמסתם גמרא דיבמות נראה דלא תתגודדו הזהיר שלא להתגודד על המת דלא כהספרי והפסיקתא ע"כ פסק בזה הסמ"ק כסתם גמ' דיבמות כמובן, אבל לכאורה קושיא אחרת ק"ל על הסמ"ק דמדוע נקט בסי' ע"ד לאזהרה את הפסוק ובבשרם לא ישרטו שרטת דכתיב בכהנים פ' אמור פרשה כ"א פ"ה מדוע לא נקט את הפסוק דפ' קדושים ושרט לנפש דקאי על כל ישראל אבל אח"כ ראיתי שהלך בזה בעקבות הבה"ג ז"ל [מובא במצה"ש בסוף ספרו] שמנה בחלק לאוין שבמלקות ארבעים לא ישרטו שרטת וגם לא תתגודדו אלא על הבה"ג גופא עדיין קשה קושיתינו אבל לקמן בס"ד תמצא תירוץ ע"ז: