ברית משה, מצות לא עשה סא:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 61:3
Open in the reader →1ונ"ל בס"ד דרבינו ודכוותיה סברו הטעם של המל"ת זו משום חוקות העכו"ם כמ"ש רבינו בפ" כן וכיון שראו שדרך העכו"ם לשרוט תחלה ואח"כ ממלאין השריטה בצבע כמ"ש הב"ח יו"ד ס" ק"פ בפי' שדרך העכו"ם לעשות כן ע"כ הי' קשה להם דאי נאמר הפשט בהפסוק וכתובת קעקע כמ"ש רש"י היכי אסרה התורה כתובת קעקע משום חוקות העכו"ם הא העכו"ם אינם עושים כן אלא שורטין תחילה ואח"כ ממלאים השריטה בצבע אעכ"מ דכמו שהם עושין אסרה לנו התורה וע"כ מפרשו כן ועמ"ש כתובת קעקע עכצ"ל כמ"ש הרע"ב אבל רש"י לשיטתו דל"ס הטעם של המל"ת זו משום חוקות העכו"ם אלא גזה"כ כהנ"ל בשמו מחודש ב' ע"כ מפרש כמו שמורה פשטות לשון הקרא כמובן, וא"כ ממילא כיון שהרמב"ם ג"כ כתב בפי' הטעם של המל"ת זו משום חוקות העכו"ם עכצ"ל שגם הרמב"ם סובר לגמרי כרבינו וגם מלשון הרמב"ם יש להוכיח דסובר בפירושא דקרא כמ"ש הרע"ב מדכ' כתובת קעקע האמורה בתורה היא שישרוט על בשרו כו' ולכאו' קשה הא בהתורה כתיב כתובת קעקע לשון שמורה שכותב תחילה ואח"כ קעקע והיכי כתב הרמב"ם דכתובת קעקע האמורה בתורה היא שישרוט כו' אעכ"מ דסובר הפשט בהקרא כמ"ש הרע"ב, וכיון שהוכחנו בס"ד שהרמב"ם סובר לגמרי כרבינו א"כ נשאר עליו הדקדוק הנ"ל מחודש ב' דהיכי כתב או שרשם בצבע ולא כתב בשריטה פטור אבל לקמן בס"ד תמצא תירוץ על זה. והטור ז"ל יו"ד סי' ק"פ כתב וז"ל כתובת קעקע מחוקי העובדי כוכבים הוא והוא שכותב על בשרו בשריטה וממלא מקום השריטה בחול או דיו או שאר צבעוני' הרושמין ובכל מקום שעשה כן על בשרו חייב כו' עכ"ל ולכאורה קשה הא הוא בעצמו שם סי' קפ"א צווח על הרמב"ם דמדוע נתן טעם למצוה וא"כ היכי נתן הוא טעם על כתובת קעקע וגם הפרישה סי' קפ"א מרמז מזה אבל בהנ"ל מיושב בס"ד שפיר כיון דהטור גכ"ס כרבינו ולא כרש"י ומשו"ה לא מפרש אלא כרבינו וכדי שלא יהא קשה עליו קושיתינו הנ"ל דמה הכריחו דלא כרש"י ע"כ כתב את הטעם של המל"ת זו לרמז שהטעם הכריחו לפרש כרבינו, אבל בש"ע שם אף שמפרש כתובת קעקע כרבינו אעפי"כ כיון שלא הביא גם את הטעם אין זה הוכחה לומר שפסק כרבינו כיון שעדיין י"ל דחדא מהשני פירושים נקט כהנ"ל אליבא דהרמב"ם והזוה"ר אבל הטור שכ' גם את הטעם באמת מוכח דסובר לגמרי כרבינו כמובן. אבל הב"ח שם כתב להלכה שהרמב"ם והטור אינם חולקים עם רש"י אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי והביא ראי' לזה ממתניתין גופא כמו שהוכחנו מהרמב"ם במחודש ב' ממ"ש או שרשם בצבע ולא כתב בשריטה פטור ובאמת היא ראי' אלימתא וגם הש"ך שם ס"ק א' פסק בזה כהב"ח וכ"ס היד הקטנה וגם מהב"ש אה"ע סי' קכ"ד ס"ק ט"ז נ"ל להוכיח דס"כ דמדהקשה דהיאך כשר גט שכתב וחתם על ידו של עבד בכתובת קעקע הא העדים שחתמו בכתובת קעקע נעשו רשעים והגט פסול ולכאו' מה הקשה דילמא סובר המחבר דאזהרת כתובת קעקע דוקא כששרט תחילה ואח"כ רשם בצבע אבל לא כשכותב תחילה ואח"כ קעקע וממילא י"ל שהעדים חתמו בכה"ג שכתבו תחילה ואח"כ קעקעו אעכ"מ דהב"ש סובר כהב"ח דליכא פלוגתא בזה:
2ודע דאף שלגוף הדין לענין איסור באמת אין לנו שום נ"מ בין אי אמרינן דפליגי או לא כיון דאפי' כשנאמר שהרמב"ם והטור ל"ס כרש"י אעפ"כ בודאי מודים דמדרבנן עכ"פ אסור לקעקע ולכתוב מפני שנראית ככתובת קעקע וראי' לזה דבמכות שם איתא א"ר מלכיא אמר ר' אב"א אסור לו לאדם שיתן אפר מקלה על גבי מכתו מפני שנראית ככתובת קעקע ואף שרב אשי חולק עליו והלכה כרב אשי כמו שפסקו רבינו והרמב"ם והטוש"ע הא ר"א לא חולק אלא משום דסובר שמכתו מוכיח עליו אבל לקעקע תחילה ואח"כ לכתיב בודאי גם ר"א מודה דאסור מדרבנן ועי' בתו' גיטין כ' ע"ב ד"ה בכתובת קעקע דאפילו קעקע גרידא בלא כתיבה סובר דאסור מדרבנן [ומ"ש התוס' שם וז"ל דאפילו אפר מקלה אסור ליתן על גבי מכתו כו' דנראה דפסק כרב מלכיא ולא כרב אשי וזה סתירה לכאורה למה שפסק התוס' במכות כר"א כבר דיבר הקובץ הל' עכו"ם פי"ב הלכ' י"א מזה ומיישב היטב עי"ש] א"כ מכ"ש כשקעקע תחילה ואח"כ כותב בודאי שאסור מדרבנן אפי' לפום שיטת רבינו וגם נ"ל דאפי' להפר"ח מובא בקובץ שם דל"ס כהתו' דגיטין אבל בזה כשקעקע תחילה ואח"כ כותב גם הפר"ח מודה דאסור וגם מהסמ"ק הנ"ל נ"ל להוכיח דס"כ מדכ' וז"ל וקיימ"ל דכל כתובת קעקע אסור כו' ואע"ג די"ל שרצה להודיענו בזה דלא פסק כר' שמעון דאינו חייב עד שיכתוב שם ע"ז אבל אם זה לבדו היתה כוונתו מדוע ל"כ וקיימ"ל דעל כל כתובת קעקע חייב מדוע כתב אסור אעכ"מ שכיוון להודיענו דאע"ג דמה"ת אינו עובר אא"כ שורט תחילה ואח"כ קעקע כהנ"ל מחודש ב' דסובר כרבינו אעפי"כ לקעקע תחילה מדרבנן אסור וע"כ כתב דכל כתובת קעקע אסור כמובן, וכיון שבררנו בס"ד דלכ"ע קעקע תחילה ואח"כ כותב עכ"פ מדרבנן אסור ממילא לפי"ז לענין איסור באמת ליכא שום נ"מ אפי' כשנאמר דפליגי אלא הנ"מ לענין מלקות ואע"ג דבזמה"ז בלא"ה אין לוקין אבל לפמ"ש הש"ך יו"ד סי' ט"ז ס"ק י"ז באמת גם בזמה"ז יש נ"מ מזה לענין פסול לעדות מה"ת ולענין קידושין עי"ש וע"כ אכתוב בס"ד מה שנלענ"ד בזה לדינא: