ברית משה, מצות לא עשה סב:ג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 62:3
Open in the reader →1ומה מאד נ"ל בס"ד ליישב בהנ"ל את רש"י דפ' אמור פרשא כ"א פ"ה שכ' וז"ל ובבשרם לא ישרטו שרטת לפי שנ' בישראל ושרט לנפש לא תתנו יכול שרט חמש שריטות לא יהא חייב אלא אחת ת"ל לא ישרטו שרטת לחייב על כל שריטה ושריטה שתיבה זו יתירה היא לדרוש שהי' לו לכתוב לא ישרטו ואני יודע שהיא שרטת עכ"ל ולכאורה קשה מדוע ל"כ שישראל גמרינן בגז"ש מכהנים עי' במזרחי שם שג"כ דיבר מזה ותירץ דרש"י סמך על מה שהביא את הגז"ש זו גבי קרחה וכן תירץ הג"א שם עי"ש אבל לא זכיתי בעוה"ר להבין את תירוצם כיון דלפי תירוצם צ"ל דרש"י סובר כהספרא דפ' אמור וא"כ קשה היכי כתב רש"י לפי שנ' בישראל ושרט לנפש לא תתנו יכול כו' הא בספרא שם לא כתיב האי לפי שנ' כו' ותו מה שייכות יש זה לזה דנאמר בשביל זה דגבי כהנים לא יהא חייב על כל שריטה ושריטה, אבל אנן לפי דרכינו נ"ל בס"ד, דרש"י סובר כמ"ד דדריש וי"ו וה"ק לפי שנ' בישראל ושרט לנפש לא תתנו כוונתו וגמרינן בישראל מושרט שחייב על כל שריטה ושריטה יכול שרט חמש שריטות כו' כלומר כיון דחזינן דהתורה גילתה לנו בישראל מריבוייא דוי"ו דחייב על כל שריטה ושריטה א"כ לפי"ז אי לא הוה מגלה לן גם בכהנים שהדין כן אז הוה יכלינן למימר דבכהנים באמת אינם חייבים על כל שריטה ושריטה מדגלי רחמנא א"ז בישראל דוקא ע"כ כתב רחמנא בכהנים ג"כ שרטת יתירה ללמד על זה, וממילא לפי"ז שפיר עשה רש"י שלא דיבר מהגז"ש כלום כיון דרש"י באמת סובר דבישראל לא בגז"ש ילפינן אלא מריבוייא דוי"ו דושרטת כמ"ש הספרא דפ' קדושים וכמדומה לי שכוונתי בס"ד בדעת אמיתי ברש"י, וא"כ ממילא י"ל שגם רבינו סובר כהאי מ"ד דדריש וי"ו [ועי' במהרו"ע שם שכן באמת הלכה] וה"ק רבינו ודורש בת"כ שחייב על כל שריטה ושריטה כוונתו שבת"כ פ' קדושים ופ' אמור דורש מוי"ו דושרטת ומשרטת יתירה דבין ישראל ובין כהנים חייבים על כל שריטה ושריטה וכיון שרבינו כיוון למה שכתבנו ע"כ לא דיבר מהגז"ש כלום כמו שלא דיבר רש"י וע"כ הביא את הת"כ ולא את הגמ' דמכות כיון דרצה לגלות דהשני דרשות דת"כ לא פליגי אלא גם בפ' קדושים סובר הדרש דשרטת בפ' אמור אלא את הגז"ש לא סובר בפ' קדושים כמו שכתבנו ודו"ק:
2וממילא יש ליישב בס"ד בהנ"ל גם הקושיא שהקשינו על הבה"ג והסמ"ק הנ"ל סוף מחודש א' די"ל דהם ג"כ סברו כפי' השני של הריב"ן הנ"ל דמריבוייא דוי"ו דריש הספרא שהיא הברייתא דגמ' דמכות שחייב על כל שריטה ושריטה אלא כיון שהם באמת סברו כהאי מ"ד דלא דריש וי"ו וא"כ לא ידעו בישראל שחייב על כל שריטה ושריטה אלא מגז"ש דכהנים ע"כ הביאו הם לאזהרה את הפסוק ובבשרם לא ישרטו שרטת כיון דמפסוק זה ילפינן בגז"ש דגם בישראל חייב על כל שריטה ושריטה כמובן, או י"ל דהבה"ג והסמ"ק לעולם ג"כ סברו כהאי מ"ד דדריש וי"ו אלא סברו כפי' הא' של הריב"ן הנ"ל דלא מריבוייא דוי"ו דריש הספרא דחייב על כל שריטה ושריטה וא"כ נשאר לדידהו קושית היראים הנ"ל וצ"ל כמ"ש הר"ן נדרים דף ג' ע"א ד"ה לנדור שגם על מלתא דאתיא בגז"ש אמרינן דטרח וכתב לה קרא וממילא לפי"ז באמת הגז"ש עיקר הלימוד דגם ישראל חייב על כל שריטה ושריטה וכיון דעיקר הלימוד הגז"ש היא ע"כ נקטו לאזהרה את הפסוק ובבשרם לא ישרטו שרטת כיון דמפסוק זה ילפינן בגז"ש דגם ישראל חייב על כל שריטה ושריטה, אבל היראים דסובר כהשט"מ מובא ביד מלאכי סי' תי"ט דדוקא היכא דכתיב בקרא בהדיא שייך למימר טרח וכתב לה קרא אבל במה דלא אתיא אלא מריבוייא ולא כתיב בהדיא ע"ז לא אמרינן דטרח וכתב לה קרא דמה אולמיה דריבוייא מהגז"ש עי"ש וכיון דמה דילפינן מושרט דחייב על כל שריטה ושריטה ג"כ לא הוי מלתא דכתיב בהדיא אלא דאתיא מריבוייא ע"כ לא יכלינן למימר בזה דטרח וכתב לה קרא וע"כ הקשה היראים שפיר ועי' ביראים שכ' וז"ל תרי ריבויי לחייב על כל שריטה ושריטה ל"ל ומדכי תרי ריבויי נר' בפי' שכיוון למה שכתבנו אבל על הבה"ג והסמ"ק י"ל דלא סברו כהשט"מ וע"כ י"ל לדידהו שפיר כמו שתירצנו ודו"ק: