ברית משה, מצות לא עשה סה:קז
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:107
Open in the reader →1אבל הרי"ף והרא"ש ז"ל בסוגי' דדף קנ"ה פסקו כריב"י וטעמם כיון דבגמ' שם איתא ת"ר אין גובלין את הקלי ויש אומרים גובלין מאן י"א א"ר חסדא ריב"י היא וה"מ הוא דמשני היכי משני א"ר חסדא על יד על יד כו' ובתר דהביא הרי"ף א"ז כתב וז"ל ומדקמתרצינן אליבא דריב"י ש"מ דהלכתא כוותיה וכ"כ הרא"ש כפי גירסת הב"ח. אבל לכאורה מדוע לא פסקו כריב"י משום דסתמא דמשנה דדף קנ"ה כוותיה וצ"ל כיון דלא הביאו את הא דאביי דדף י"ז בהלכותיהם א"כ עכ"מ דסברו דנדחה הא דאביי דדף י"ז מחמת הדחייה דדף קנ"ה מברייתא דמורסן ולא סברו כהתו' הנ"ל אלא סברו כר' יוסף דמשנה דדף י"ז רבי היא וממילא ל"ל דמחמת סתמא דמשנה דדף קנ"ה הלכה כריב"י כיוון דמאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא ואי משום דהאי סתמא דדף קנ"ה נישנית בסוף הא איכא נגד זה האי כללא דהלכה כרבי מחבירו וגם דב"ש וב"ה סברו כרבי כהנ"ל וע"כ ל"כ הרי"ף והרא"ש דהלכה כריב"י אלא מטעם דקמתרצינן אליבי' וכ"כ הרהמ"ג ז"ל הל"ש פכ"א הל' ל"ג וז"ל ופסקו בהלכות כריב"י משום דאמרו היכי משני וכו' אלמא דהלכתא כוותיה עכ"ל, וא"כ לפי"ז ק"ל על הב"י ז"ל או"ח סי' שכ"ד ד"ה אין גובלין שכ' וז"ל וכ' הרי"ף והרא"ש דהלכה כריב"י כיון דסתם לן תנא כוותיה וכ"פ הרמב"ם בפכ"א עכ"ל הא מהרי"ף והרא"ש נראה בפי' דלא מטעם דסתם לן תנא כוותיה פסקו כריב"י אלא מטעם הנ"ל בשמם וכן עמ"ש הב"י וכ"פ הרמב"ם דנראה דגם בהרמב"ם סובר הב"י דמטעם שכ' אליבא דהרי"ף והרא"ש פסק כריב"י גם ע"ז ק"ל כיון דכפי מ"ש הרהמ"ג הל"ש פ"ח הל' ט"ז אליבא דהרמב"ם דאידחי הא דאביי דדף י"ז וכ"כ הלח"מ שם א"כ תו ל"ל אליבא דהרמב"ם דמטעם סתמא דמשנה דדף קנ"ה פסק כריב"י כמו שכתבנו אליבא דהרי"ף והרא"ש אעכצ"ל דגם הרמב"ם מטעמ' דהרי"ף והרא"ש פסק כריב"י וגם על הראש יוסף ז"ל ק"ל דבשבת דף י"ז כתב אליבא דהרמב"ם דאידחי הא דאביי דדף י"ז וא"כ היכי כתב אח"כ בטעמא דהרמב"ם דפסק כריב"י משום סתמא דמשנה דדף קנ"ה כיון דבמס' חדא סתמא בתרא עיקר עי"ש הא כיון דאידחי הא דאביי א"כ תו ל"ל כן מהטעמים שכתבנו אליבא דהרי"ף והרא"ש. ואי"ל דהרא"י סובר דהאי כללא דבמס' חדא הלכה כסתמא בתרא עדיף מהאי כללא דהלכה כרבי מחבירו ומהא דגם ב"ש וב"ה סברו כרבי כיון דע"ז גופא ק"ל דמנ"ל לחדש אליבא דהרמב"ם כן ואי משום דפסק כריב"י הלא י"ל בטעמא דהרמב"ם כמ"ש הרי"ף והרא"ש ותו הא מהרי"ף והרא"ש נראה בפי' דל"ס כן וא"כ מהיכא תיתי לחדש אליבא דהרמב"ם כן אלא נ"ל דטעמא דהרמב"ם כמ"ש הרי"ף והרא"ש והב"י והרא"י באמת צ"ע: