ברית משה, מצות לא עשה סה:קכט
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:129
Open in the reader →1ומפרש (לד) טעמא דשריית בגד כו'. מדכ' רבינו כשיש שם טינוף נראה דסובר דדוקא בבגד מטונף אמרינן שרייתו זהו כיבוסו וכ"כ רבינו בפי' לעיל באב מלאכה הדש בדינים דסחיטה ד"ה והמסקנא כך היא נהי דמדרבנן משום גזירה שמא יסחוט אוסר שם רבינו אפי' בגד שאין עליו טינוף אבל מדאורייתא סובר דאינו חייב אלא בבגד שיש עליו טינוף ואכצ"ל דרבא בזבחים צ"ד ע"ב במה דאמר זרק סודר למים חייב איירי בבגד שיש עליו טינוף וא"כ ק"ל על רבינו דה"כ ומכאן פוסק בהלכות גדולות כו' דכוונתו דמגמ' דזבחים פוסק הבה"ג כן הא הבה"ג סובר דאפי' כשליכא טינוף אסור מה"ת ליתן מים על בגד כ"כ בשמו היראים סי' ק"ב והא"ז הל"ש אות ס"ג והגמ"יי הל"ש פכ"א והטוב"י או"ח סי' ש"ב ולפי פשטו של רבינו בגמ' דזבחים באמת לא יוכל הבה"ג ללמוד את פסקו משם וגם בהמרש"ל בביאורו כאן ראיתי שהקשה כן ותירץ דרבינו סובר דיין על בגד ג"כ מיקרי טינוף נ"ל דכוונתו דכיון דרבינו סובר דיין על בגד ג"כ מיקרי טינוף עכ"ס שפיר דגם הבה"ג סובר דדוקא כשיש טינוף אסור מה"ת ליתן מים על בגד אבל היראים דסובר דיין על בגד לא מיקרי טינוף עכ"ס בהבה"ג דגם בלא טינוף אסור מה"ת כמובן, וגם התו' בשבת קי"א ע"א ד"ה האי סובר כרבינו וכ"ס הר"ן פ' נוטל במשנה האבן שעל פי חבית ועי' בש"ג שם דבתר דכ' בשם ר"י והרמב"ם דבלא טינוף מותר כתב וז"ל וסמ"ג לאוין ס"ה והטור ורוב הפוסקים הסכימו דל"ש יש על הבגד טינוף או לאו אסור לעולם ליתן מים על הבגד עכ"ל ואל תטעה דכוונתו דרבינו אוסר מה"ת בלא טינוף אלא כוונתו מדרבנן ועי' בח"א כלל כ"ב שכ' ומ"מ לכ"ע אסור ליתן עליו מים מדרבנן ולכאורה ה"כ לכ"ע הא להר"י והרמב"ם באמת מותר כמ"ש הש"ג וצ"ל דכוונתו על השני דעות שהביא כמובן. ומ"ש רבינו והלכה כרב כו' גם לעיל מל"ת י"ט כ"כ וכבר כתבנו שם מחודש ד' שמכאן מוכח דרבינו באמת פסק כרב אלא ט"ס יש שם שתחת שכתבנו במלאכה דגוזז צריך להיות במלאכה דמלבן: