ברית משה, מצות לא עשה סה:קצד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:194
Open in the reader →1ומ"מ (סט) מצינו איסר מליחת אוכלים מדרבנן כו', כ"כ גם התו' בשבת דף ע"ה אלא הטעם שכ' רבינו משום עובדא דחול ליתא בתו' והק"נ שם פי"ד אות ד' כתב הטעם בתו' משום דנראה כמעבד אבל לי"נ דלא צריך לזה כיון דגם בתוס' י"ל הטעם כמ"ש רבינו, ומ"ש רבינו בשם הר"ש בהא דפולין ועדשים כ"פ בש"ע סי' שכ"א ומ"ש בהא דהילמי גם בזה פסק הש"ע שם כן, אבל לכאורה ק"ל על רבינו כיון שפסק דאין הלכה כר' יוסי בהא דהילמי א"כ מדוע כתב אח"כ את אופן ההיתר לר' יוסי כשנותן שמן תחלה ואח"כ ראיתי שגם המרש"ל בביאורו כאן עמד ע"ז עי"ש מה שתירץ ולי"נ כיון דאיכא רבוותא שפסקו גם בהא דהילמי כר' יוסי משום דנמוקו עמו עי' עירובין דף י"ד ע"ב ובפוסקים שם עכ"כ את אופן ההיתר אפי' להני פוסקים וכן מצאתי בפי' בסמ"ק ז"ל סי' רפ"א שכ' וז"ל ומי מלח מועטין יש אומרים דהלכה כרבנן דשרי וי"א דהלכה כר' יוסי דאסור מיהו להשליך המלח על הבשר ואח"כ לתת עליו יין או חומץ מותר עכ"ל אלמא דהסמ"ק משום הנך דפסקו כר' יוסי כתב את אופן ההיתר גם לר' יוסי א"כ גם ברבינו י"ל כן, ומ"ש רבינו בהא דחרוסת דשרי לעשות בשבת כתב המרש"ל בביאורו כאן ע"ז וז"ל ומ"מ כשחל פסח בשבת נוהגים להחמיר ולעשות מי מלח מבע"י ועמ"ש רבינו דבחרוסת אין עושין טיבול ראשון כתב המרש"ל שכן נוהגין, ועל מה שהביא רבינו לענין מליחת יו"ט את הא דשמואל ואת הא דר' אדא כבר תמה ע"ז המרש"ל ביש"ש בביצה פ"א סי' ל"ב וכתב דרבינו סובר דשמואל ורב אדא לא פליגי עי"ש, ומ"ש רבינו דנתינת עור בפני דורסן הוי תולדה דרבנן למעבד כ"כ גם היראים סי' ק"ב ומ"ש משם הרמב"ם שהוא תולדה דאורייתא ע"ז יש להקשות דא"כ היכי שרי ביו"ט ליתן עור לפני דורסן והלא אינו אוכל נפש אבל כבר מתרץ המרש"ל בביאורו כאן א"ז וז"ל ונראה דל"ק דהא אמרינן [בביצ' י"א ע"ב] ג' דברים התירו סופן משום תחלתן וזו חדא מהן א"כ מאחר שהתירו משום תחלתו א"כ הוי כאוכל נפש ממש ודו"ק עכ"ל ולהלכה עי' ח"א כלל ל"ב שפסק כהרמב"ם דהוי תולדה דאוריי':