ברית משה, מצות לא עשה סה:רנז
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:257
Open in the reader →1הנה הרא"ש בדף י"ח שם מתרץ על קושית רבינו והתוספת וז"ל ומיירי בקילור שהוא עב דומיא דאספלנית הלכך דוקא מע"ש אבל בשבת אסור להניחו על העין משום גזירת שחיקת סממני' או גזירה שמא ימרח אבל קילור צלול אף בשבת מותר להניחו על גבי העין כדאמר פ' שמנה שרצים שורין קילורין מע"ש ומניחין על גבי העין בשבת דכיון דהוא צלול אינו אלא כרוחץ עיניו וליכא למיגזר משום שחיקת סממנין עכ"ל וכ"כ הר"ן שם נראה בפי' דחלקו עם התוס' דלפי תירוצם נפק לן קולא דקילור צלול שרי אפי' בשבת לכל אדם אפי' אינו אדם בריא אבל להתו' לא שרי אלא באדם בריא וכ"כ הק"נ שם אות ס"ג וא"כ לכאורה ק"ל דמנא להו הכרח לומר לקולא כתירוצם ואי משום קושיתם הלא י"ל לחומרא כתירוצו של התוספת בשלמא כתירוצו של רבינו לחלק בין גב העין לבתוך העין ממש לא היו יכולים לומר כיון דגרסו בהבריי' ג"כ על גב העין אבל מדוע לא אמרו כתירוצו של התו' לחומרא. ונ"ל בס"ד דהי' קשה להם על תירוצו של התוס' דהיכי נאמר דשמואל שאמר סתם שורה אדם כו' איירי באדם בריא דוקא הלא אמורא צריך לפרש דבריו אעכ"מ דשמואל איירי בכל אדם וע"כ לא מתרצו כהתוספת אבל על תירוצם ל"ק דהיאך מתרצו דהבריי' דאיתא סתם ומניחין קילור איירי בקילור עב דעל ברייתא לא אמרי' שצריכ' לפרש את דברי' כמובן, נמצא לפי' הנ"ל מוכח בפי' דהרא"ש והר"ן פליגי לדינא עם התוס' כמ"ש הב"י שם וא"כ לא נשאר תו אלא לברר אי גם רבינו פליג לדינא עם הרא"ש והר"ן: