ברית משה, מצות לא עשה סה:רפח
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:288
Open in the reader →1וגם מר בריה דרבינא דסובר אחד זה ואחד זה אסור י"ל דסובר כמו שכתבנו אליבא דאביי אלא בזה פליג על אביי דאיהו סובר דגם לקנח בקרקע הוי אפשר ולא קמכוין כיון דיכול לקנח בקורה וכיון דתרוויי' הקרקע והכותל הוו אפשר ולא קמכוין ע"כ אוסר תרווייהו וע"כ הקשה הגמ' על מבד"ר במאי מקנחי ליה ול"ק קושיית הב"ח או"ח סי' ש"ב דמה הקשה הגמ' על מבד"ר במאי מקנחי ליה דילמא סובר דאסור לקנח כלל די"ל כיון דכל הטעם דאוסר מבד"ר משום דתרווייהו הוו אפשר ולא קמכוין וא"כ עכצ"ל דאית לי' איזה צד היתר שיכול לקנח בו דאל"כ הוי לא אפשר ולא קמכוין וע"כ הקשה הגמ' שפיר במאי מקנחי לי' ומתרץ דמקנחי בקורה כמובן, נמצא לפי פשטינו דאביי ומבד"ר סברו כר' יהודא דדשא"מ אסור א"כ ליכא שום ה"א לפסוק כאביי או כמבד"ר כיון דאנן פסקינן כר"ש דדשא"מ מותר ועי' רש"י בסוגייתינו שכ' בד"ה אחד זה ואחד זה אסור וז"ל זה משום בונה וזה משום אשוויי גומות ובד"ה אחד זה ואחד זה מותר כתב אין דרך מתכוין בכך וקיימ"ל כר"ש עכ"ל ומדכ' רש"י על הא דרב פפא קיימ"ל כר"ש נראה בפי' דגם רש"י סובר כפשטינו דמבד"ר סובר כר' יהודא, אבל מהרא"ש ז"ל שם לא נראה כן מדכתב וז"ל איכא מ"ד הלכה כמבד"ר משום דקא מפרשי לטעמיה ולי"נ להיפך מדאמר ולמר בריה דרבינא במאי מקנח ולא אמר במאי מקנחינן אלמא לית הלכתא כוותיה כדאמר בפ"ק דחולין ולר"מ דחייש למיעוטא היכי אכיל בישרא ולא קי"ל כר"מ ומסתבר דהלכה כרב פפא דבתראה הוא עכ"ל ומדל"כ דמשו"ה ל"פ כמבד"ר משום דסובר כרבי יהודא דדשא"מ אסור ואנן פסקינן כר"ש דמותר עכ"מ דל"ס אליב' דמבד"ר כפשטינו אלא סובר דבמבד"ר ג"כ סובר כר"ש והא דאוסר בין בכותל בין בקרקע משום דגוזר בתרווייהו דשמא ישכח את השבת ויתכוין לאשוויי גומות או להוסיף על הבנין כמ"ש התו' שם אליבא דרבא אלא בזה פליג על רבא דמבד"ר ל"ס דהוי בנין חקלא וא"כ שפיר הוה יכלינן למימר דהלכא כמבד"ר כיון דגכ"ס כר"ש ע"כ הביא הרא"ש את ראייתו דלית הלכתא כוותיה ופסק כר"פ וכ"פ הבעל המאור ז"ל שם, אבל הרי"ף ז"ל לפי גירסת הר"ן והרהמ"ג ז"ל והרמב"ם ז"ל הל"ש פכ"א הל"ב פסקו כרבא וצ"ל דסברו כמ"ש הרמב"ן ז"ל במלחמות דאף דר"פ בתראה הוא אפ"ה הלכה כרבא כיון דר"פ תלמידו דרב' ואין הלכה כתלמיד במקום רבו אבל הר"ן שם הביא בשם הרשב"א ז"ל דחולק על הרמב"ן בזה וסובר דהיכא דתלמיד יושב לפני רבו ודאין בהלכה כגון אמר ר"פ לרבא שם לית הלכתא כהתלמיד אבל כשנחלקו שניהם כשני חולקין בעלמא שם אפשר דהלכתא כהתלמיד דבתרא הוא וא"כ י"ל דגם רבינו ז"ל מסופק הי' בסברת הרשב"א ועכ"כ וצריך ליישב הלכה כדברי מי, ולענין הלכה נראה מהמג"א סי' ש"ב ס"ק י"ב שמודה לפסקו של הב"ח שהכריע כהאוסרין לקנח בין בקרקע בין בכותל אלא בכותל של עץ סובר המג"א שם ס"ק י"א דשרי כמו בקורה: