ברית משה, מצות לא עשה סה:רצו
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:296
Open in the reader →1אבל עוד טעם רביעי יש דמדוע אסור לרסק את השלג טעמו של רבי' ברוך ז"ל בספר התרומות מובא ברשב"א הנ"ל וז"ל אבל בספר התרומה כתוב שהוא אסור משום נולד ולפיכך אסור ליתן קדירה או פנאדה שקרש שמנוניתה כנגד המדורה משום דמעיקרא עב וקפוי ועכשיו נמחה ונעשה צלול והו"ל נולד ולדבריו אפי' בחמה אסור דהו"ל נולד ואינו מחוור דא"כ למה התירו לתת לתוך הכוס דמ"מ הרי הוא נפשר בתוך הכוס והרי הוא נולד בשבת ואסור ועוד דהא פירות דלאו בני סחיט' נינהו סוחטין לכתחילה ואפי' תותים ורמונים היוצא מעצמן אם לאוכלין מותר אלא לעולם לא אסרו אלא ריסוק דיד מפני סרך מלאכה עכ"ל אלמא דרבי' ברוך אוסר מטעם נולד וא"כ צ"ל דסובר כשיטת הבה"ג ור"ת מובא בטוב"י או"ח סי' תצ"ה דלענין מוקצה הלכה כר"ש אבל לענין נולד הלכה כר' יהודא דאי סובר דגם בנולד הלכה כר"ש היכי אוסר לרסק את השלג מטעם נולד אעכ"מ כמו שכתבנו ואח"כ ראיתי שגם מהראש יוסף דסוגייתינו יש להוכיח דסובר כן בדעתו, ועל השני קושיות שהקש' עליו הרשב"א נ"ל בס"ד דעל הקושי' הראשו' י"ל דאזיל לשיטתו דסובר גבי גיגית מלאה ענבים דהיכא דאינו ניכר האיסור ותחילת ביאתו לעולם ע"י תערובת אפי' דבר שיל"מ בטל מובא בשמו בטור או"ח סי' ש"כ וא"כ י"ל דמטעם זה סובר דשרי ליתן לתוך הכוס כיון דאינו ניכר הנולד מקודם שנתן לתוך הכוס ובטל במים או ביין שבתוך הכוס אף דהוי דבר שיל"מ וגם ברא"י ראיתי שדיבר מזה והנאני מאד שכוונתי בס"ד לדעת קדשו וא"כ ל"ק הקושיא הא' של הרשב"א ואפשר דמשו"ה לא הקשה הרמב"ן ז"ל בסוגייתינו על הרבי' ברוך רק הקושי' הב' של הרשב"א וגם המאירי והריטב"א והר"ן לא דברו רק מקושיתו של הרמב"ן וגם על הרשב"א י"ל דמשו"ה הביא את הקושיא הב' בלשון ועוד ול"ק ותו דכוונתו דאפי' כשלא קשה הקושי' הא' מהטעם שכתבנו אבל הקושי' הב' קשה, אבל באמת גם הקושי' הב' ל"ק כי כבר תירץ יפה הר"ן שם וז"ל והקשה עליו הרמב"ן ז"ל דשומן כיון דלעולם אוכל הוא אפילו לרסק ולסחוט מותר דהא בפירות דלאו בני סחיטה נינהו סוחטין אותן לכתחילה ואפי' בתותים ורמונים היוצאין מעצמן כל שהיו עומדין לאוכלין מותר לפיכך כתב דכל היכא דאתי ממילא בין בחמה בין כנגד המדורה שרי ואין זו קושי' אצלי דשומן זה כיון דכל זמן שלא קרש זב וצלול הוא ודרכו בכך אף כשקרש כפירות העומדין למשקין דמי עכ"ל וכן מתרץ הריטב"א שם וא"כ עול' יפה שיטת רבי' ברוך וממילא מוכח דגכ"ס כשיטת רש"י דלרסק לתוך הכוס אסור דאל"כ נשאר עליו הקושי' הא' של הרשב"א הנ"ל כיון דכשמרסק מקודם שנתן לתוך הכוס ניכר האיסור ולא הוי תחילת ביאתו ע"י תערובת ול"ל כתירוצינו הנ"ל אעכ"מ דסובר כשיטת רש"י וא"כ לפי"ז ליכא שום נפ"מ בין טעמו של רש"י לטעמו של רבי' ברוך אלא לענין פשטיד"א דלטעמו של רבי' ברוך אסור לחמם אצל המדורה או אצל החמה משום נולד אבל לטעמו של רש"י שרי וכ"כ הראש יוסף אבל בין טעמם של הרשב"א והריטב"א והר"ן משום גזירת סחיטה או משום סרך מלאכה לבין טעמו של רבי' ברוך יש ב' נפ"מ חדא לענין פשטיד"א דלטעמם שרי ועוד דלטעמם מותר לרסק לתוך הכוס: