ברית משה, מצות לא עשה סה:שיב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:312
Open in the reader →1שדה (קטו) של ישראל כו' בע"ז כ"א ע"ב איתא רשב"ג אומר לא ישכור אדם מרחצו לנכרי מפני שנקרא על שמו ונכרי זה עושה בו מלאכה בשבתות וביו"ט וקאמר הגמ' ע"ז אבל שדהו לנכרי מאי שרי מ"ט אריסא אריסותי' קעביד פרש"י אבל שדהו לנכרי שרי להשכיר היכא דליכא למיחש לחניית קרקע כגון בח"ל ואע"פ שנקראת על שמו לא חשדי ליה דליהוי נכרי שליחו אלא אמרי' אריסיה הוא וקיבלה עליו למחצה לשליש ולרביע ועליו מוטל לעשות עכ"ל וכתב התו' שם בשם ר"ת דהלכה כרשב"ג וכ"פ רבינו והרמב"ם הל"ש פ"ו הלט"ו וכן הלכה בטוש"ע או"ח סי' רמ"ג, ומ"ש רבינו ואם אין נותן לו רק מעות לטרוח אסור כדפסק בירושלמי כו' בירושלמי שבת פ"ק הלכה ח' איתא הכי תני אומנין עכו"ם שהיו עושין עם ישראל בתוך ביתו של ישראל אסור ובתוך בתיהן מותר ארשב"א במד"א בקיבולת אבל בשכר יום אסור בד"א בתלוש מן הקרקע אבל במחובר לקרקע אסור פי' הקה"ע אבל במחובר לקרקע אסור אפי' בקיבולת, אלמא דרשב"א סובר דאפי' בקיבולת לא שרי אלא בתלוש אבל במחובר לקרקע לא ובשכיר יום אפי' בתלוש אסור וע"ז קאמר אח"כ הירושלמי ר"ש בר כרסנה בשם ר' אחא בשבת ובאבל ובע"ז הלכה כרשב"א אלמ' דהירוש' פסק לגמרי כרשב"א וא"כ ק"ל על רבינו כיון שהביא את הירושלמי להלכה דמחובר לקרקע אסור בקיבולת כרשב"א א"כ היכי פסק לעיל מזה כרשב"ג דבשדה מותר בקיבולת אבל אח"כ ראיתי שכבר עמד ג"ז המרש"ל בביאורו כאן ומתרצו יפה עי"ש ועי' בתוס' ע"ז שם ד"ה אריס' וברא"ש ובשבת י"ז ע"ב בתו' ד"ה אין שהביאו ג"כ את הירושלמי זה להלכה ואפ"ה פסקו כרשב"ג וצ"ל גם אליבייהו כמ"ש המרש"ל ועי' במגדל עוז הל"ש פ"ו הלי"ב שכ' על הירו' הנ"ל שאית' בע"ז וזה ט"ס כיון דליתא אלא בשבת, ומ"ש רבינו ומרחץ אסור כו' כן איתא בע"ז שם, ומ"ש ישראל ועכו"ם שקבלו שדה בשותפות כו' גם זה בע"ז כ"ב ע"ב ולהלכה עי' בטוש"ע או"ח סי' רמ"ה, ומ"ש ישראל שיש לו שוורים כו' עי' בב"י סי' רמ"ו מ"ש בזה, ומ"ש בהא דהשוכר את הפועל לשמור את הפר' או של כ' יום כתב מו"ה יוסף מקרעמניץ בביאורו ע"ז וז"ל קבלתי לכך תפס כ' יום ולא כ"א יום משום שהם ג' שבועות כדי שלא יזכיר שבת עכ"ל וגם המרש"ל בביאורו כאן הביא א"ז וכתב עליו וז"ל והבל הוא ויפה לנערים עכ"ל וא"כ צ"ל דנקט כ' יום משום שהיא סכום מלא כמובן: