ברית משה, מצות לא עשה סה:שיג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:313
Open in the reader →1אמר (קטז) מר עוקבא מי שנגפה ידו כו', בשבת ק"ט ע"א לפי הגיר' שלפנינו איתא ואמר מר עוקבא מי שנגפה ידו או רגלו צומתה ביין ואינו חושש איבעיא להו חלא מאי א"ר הלל לרב אשי כי הוינא בי רב כהנ' אמרי חלא לא אמר רבא והני בני מחוזא כיון דמפנקי חמרא נמי מסו להו רבינא איקלע לבי רב אשי חזייה דדריכא ליה חמרא אגבא דכרעיה ויתיב קא צמית ליה בחל' א"ל ל"ס לה מר להא דאמר ר' הלל חלא לא א"ל גב היד וגב הרגל שאני א"ד חזייה דקא צמית לי' בחמרא א"ל ל"ס לה מר להא דא"ר הני בני מחוזא כיון דמפנקי אפי' חמרא נמי מסו להו ומר נמי הא מפנק א"ל גב היד וגב הרגל שאני דא"ר אדא בר מתנא אמר רב גב היד וגב הרגל הרי הן כמכה של חלל ומחללין עליהן את השבת פרש"י ז"ל וז"ל צומתה ביין לשכך הדם ועל דמפנקי כתב מעונגין הן וכל דבר שהוא חזק קצת קשה לבשרן וצומתה עכ"ל ולכאו' ק"ל מה בכך שצומת' הלא לצומת' באמת שרי כמ"ש מר עוקבא צומתה ביין וצ"ל דכוונת רש"י כיון דמפנקי וצומתה לבשרן ונתרפא הבשר ע"כ אסור וכמ"ש הגמ' אפי' חמרא נמי מסו להו אבל סתם בני אדם שאינן מפונקים כיון דהיין לא צומתה לבשרן אלא צומתה לשכך הדם דהיינו להעמיד את הדם שלא יהי' שותת וכיון דלא עביד לרפואה בבשר עצמה ע"כ שרי וכן מפרש הר"ן ז"ל שם, אבל הר' ירוחם ז"ל ני"ב ק"ט כתב וז"ל מי שהוכה על ידו צומתה ביין כדי שלא יתפח בעבור המכה אבל לא בחומץ ואם הוא אדם מעונג שאפ' היין מרפאו אסור אפי' ביין כו' עכ"ל נראה דבטעמא דצומתה ביין פליג עם רש"י והר"ן וגם לדינא יש נפ"מ ביניהם כשלא שותת הדם דלרבי' ירוחם גם בכה"ג שרי לצומת' כדי שלא יתפח אבל לרש"י והר"ן אפשר דלא שרי כיון שעוש' פעול' בגוף הבשר ועי' בטור או"ח סי' שכ"ח דמדכ' כדי להעמיד הדם מוכח דסובר כרש"י והר"ן אבל בזה דמפנקי אפי' ביין לא שרי לצומת' בזה לא פליגי וכ"פ הרי"ף והרא"ש והרמב"ם הל"ש פכ"א הל' כ"ג, ורבינו ז"ל ל"כ על צומתה ביין שום טעם אלא ע"ז י"ל כיון דסוב' דבכל גווני שרי בין שותת הדם בין לא שותת ע"כ ל"כ שום טעם אבל זה ק"ל דמדוע לא הביא דמפנקי לא צומתה אפי' ביין ואי"ל דסובר כיון דרבא אמר והני בני מחוזא כיון דמפנקי כו' ולא אמר בקיצור אבל מפנקי אפי' חמרא כו' מוכח דדוקא במפנקי דבני מחוז' סובר כן אבל לא במפנקי דכ"ע וכיון דבזמה"ז ליכא מפנקי דבני מחוז' ע"כ לא הביא א"ז דזה באמת אא"ל כיון דמוכח מהא דרבינ' איקלע לבי רב אשי ומאיכא דאמרי הנ"ל דבכל מפנקי סובר רבא כן דאל"כ מה הקשה רבינא על רב אשי מהא דרבא ומר נמי הא מפנק דילמ' לא הי' ר"א כמפנקי דבני מחוזא אעכ"מ דבכל מפנקי סובר רבא כן [ועי' בהרהמ"ג שם שכ' וז"ל ואסור בכל עינוג כמוזכר עוד שם עכ"ל ועם דברינו שפיר יש להבין את דבריו כמובן] וא"כ נשאר' הקושי' על רבי' דמדוע השמיט את הא דמפנקי אם לא שנאמר שלא הי' בגירסתו ואפשר דלכך כתב גרסינן בשבת כו' אבל עדיין צ"ע: