ברית משה, מצות לא עשה סה:שלב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:332
Open in the reader →1כל (קכו) הדברים שהן אסורין משום שבות כו', בעירובין ל"ג ע"א פליגי רבי ורבנן רבי סובר דלא גזרו בבין השמשות משום שבות ורבנן סברו דגזרו ולכאו' לפי הכלל שאמר הגמ' שם מ"ו ע"ב דהלכה כרבי מחבירו אבל לא מחביריו הי' צריך לפסוק כרבנן ואפ"ה פסקו רבי' והשאר פוסקים ז"ל כרבי כיון דסתם משנה דדף ל"ב ע"ב שם סותמת כרבי דאיתא שם נתנו באילן למעל' מעשרה טפחים אין עירובו עירוב למטה מי' טפחים עירובו עירוב והקשה הגמ' האי אילן דקאי היכא כו' ומשני לעולם דקאי בר"ה ונתכוין לשבות למטה ורבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות ולזה כיוון רבינו במ"ש שסתם משנה כמותו בעירובין, אבל עדיין קשה הלא איכא סתם משנה אחריתא דלא כרבי דבמשנה שבת ל"ד ע"א אית' ספק חשיכה ספק אינו חשכה אין מעשרין את הודאי ואין מטבילין את הכלים כו' פרש"י ז"ל ספק חשכה כגון בהש"מ אין מעשרין את הודאי דתיקון מעליא היא אע"ג דשבות בעלמא היא קסבר גזרו על השבות אף על בהש"מ וכמ"פ הברטנורה ז"ל אלמא דסתם משנה זו דלא כרבי וא"כ הוה לן למימר אוקי סתמא לבהדי סתמא והדרינן לכללן דרבי וחכמים הלכה כחכמים וכמעט כל הפוסקים דברו מקושיא זו ותירצו דהא דקי"ל כרבי היינו בדבר מצוה דומי' דעירוב דקי"ל דאין מערבין אלא לדבר מצוה והמשנה דאין מעשרין ומטבילין איירי בגוונא דל"צ לסעוד' שבת אבל אם צריך באמת מעשרין ומטבילין וגם הרמב"ם הל"ש פכ"ד הל"י כתב את החילוק זה [ועי' בהרהמ"ג ובכ"מ שם ובב"י או"ח סי' שמ"ב ומה שהקשה הב"ח על הראי' של הב"י עי' בק"נ עירובין פ"ג אות כ'] וכ"ס רבינו ועכ"כ והוא שיהא בהן צורך דבר מצוה כו', ומ"ש רבינו כגון שהי' טרוד ונחפז כו' כ"כ גם הרמב"ם והטוש"ע שם ועי' בהרהמ"ג ובב"י שכתבו דמהיכא למדו א"ז וגם הט"ז שם דיבר מזה: