ברית משה, מצות לא עשה סה:שמג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:343
Open in the reader →1מת (קלד) שהסריח כו' בשבת צ"ד ע"ב איתא ההוא שכבא דהוה בדרוקר' שרא רב נחמן בר יצחק לאפוקיה לכרמלית ומסיק הגמ' דאפי' לר' יהודא דמשאצל"ג חייב שרי דגדול כבוד הבריות שדוחה את ל"ת שבתורה אלמא שבגמ' ליתא דאיירי במת מסריח וגם הרי"ף והרא"ש שם לא דברו מזה כלום ורש"י ד"ה לאפוקיה כתב וז"ל שהי' מוטל בבזיון או בדליקה או בחמה ואי משום טלטול מניח עליו ככר או תינוק אלמא דלרש"י לא פסיקא דדוקא במת מסריח איירי הגמ' אבל לרבי' מחמת פירושו של הגאון שהביא פסיקא ליה דלא דיבר הגמ' אלא במת מסריח וכ"ס הרמב"ם הל"ש פכ"ו הלכ"ג והרהמ"ג כתב שגם הראב"ד ס"כ ושכן עיקר אבל לכאורה ק"ל דמנ"ל הכרח לומר כן דילמא דיבר הגמ' גם ממת שמוטל בדליקה או בחמה כמ"ש רש"י, ונ"ל בס"ד דהמאירי ז"ל שם כתב דלא אמרו ככר או תינוק אלא בטילטול הנעשה לכבוד המת כגון מוטל בחמה או בדליקה אבל בטילטול הנעשה לכבוד החיים כגון במת שמריחים ממנו ריח רע אין צריך ככר או תינוק שכל לכבוד החיים מותר בלא ככר או תינוק עי"ש נמצא לפי"ז דדבר זה דממה דיבר הגמ' תליא בזה דאי אמרי' דהגמ' מתיר אפי' בלא ככר ותינוק אז צ"ל שדבר ממת מסריח כדי שיהא כבוד החיים אבל אי אמרינן דלא מתיר הגמ' אלא ע"י ככר ותינוק אז י"ל דדיבר גם ממת שמוטל בחמה או בדליקה וא"כ י"ל דהרמב"ם לשיטתו שהתיר הטלטול לכרמלית אפי' בלא תינוק וככר [כי כן נראה בפי' מדבריו כיון שלא דיבר מככר ותינוק כלום וכ"ס הרמב"ן בדעת הרמב"ם מובא בב"י או"ח סי' שי"א ואף שהב"י ל"ס כהרמב"ן בזה אבל אנו הולכים בעקבות הרמב"ן] וא"כ צ"ל דסובר דהגמ' איירי בלא ככר ותינוק ע"כ הי' לו הכרח לומר דהגמ' דיבר ממת שמסריח וכן צ"ל גם אליבא דהראב"ד והגאון שהביא רבי' אבל רש"י לשיטתו דסובר דלא שרי לטלטל את המת לכרמלית אלא ע"י ככר ותינוק ע"כ לא הי' לו הכרח דהגמ' דיבר ממת שמסריח דוקא וא"כ ק"ל על רבינו כיון דסובר דדוקא ע"י ככר ותינוק שרי לטלטל כמו שנראה בפי' מדבריו מדהביא את פירושו של רבינו שמשון א"כ מנ"ל הכרח דהגמרא לא דיבר אלא ממת שמסריח וצ"ע ולענין הלכה בהוצאת המת לכרמלי' אי בעינן ככר או תינוק שיטת הרמב"ן בשבת שם דלא בעינן וכ"ס התו' סוכה ל"ו ע"ב ד"ה בשבת אבל רש"י והרשב"א והריטב"א והר"ן סברו כרבינו דבעינן ובש"ע שם פסקינן כרבינו בכל הני דינים דמת שכ' כאן, ומ"ש רבינו שגדול כבוד הבריות כו' אף שבגמ' שם ליתא שהוא לא תסור כבר מיישב א"ז יפה המרש"ל בביאורו כאן עי"ש ול"נ בפשיטות דרבינו נקט כמסקנת הגמ' ברכות י"ט ע"ב דדוקא לאו דלא תסור נדחה מפני כבוד הבריות: