ברית משה, מצות לא עשה סה:ה
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:5
Open in the reader →1וכל (ד) שהוא מעניינם הם הנקראים אבות מלאכות כו'. כ"כ גם הרמב"ם הל"ש פ"ז הלכה ב' וצ"ל דסברו דמ"ש הגמ' שבת ע"ג ע"ב תנא הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב כולם מלאכה אחת הן דפירושו דכולן הן אבות וכצ"ל על מ"ש הגמ' שם החורש והחופר והחורץ כולן מלאכה אחת הן הקוצר הבוצר והגודר והמסיק והאורה כולן מלאכה אחת כלומר דכולן הויין אבות, אבל לכאורה מנ"ל הכרח לזה דלמא הפי' בהברייתות דכולן הם תולדות וכמ"ש המאירי ז"ל שם דזומר ונוטע ומבריך ומרכיב תולדה דזורע ובוצר וגודר ומסיק ואורה תולדה דקוצר [ומחופר וחורץ שהם תולדה דחורש לא דיבר המאירי וזה באמת טעמא בעי וצ"ע] וכ"ס הרמ"כ ז"ל מובא בכ"מ [ועי' רש"י שם ד"ה כולן ותראה שהוא דעה שלישית דנוטע ומבריך ומרכיב סובר שהן אבות וענין אחד מזורע אבל זומר תולדה וצ"ע דמנ"ל לחלק] וא"כ מנ"ל לרבינו והרמב"ם הכרח שהם אבות. אבל כבר מפרש הרהמ"ג ז"ל הל"ש פ"ז הל"ד את שיטת הרמב"ם היטב וז"ל ודע שכוונת רבינו שכל מלאכה שהיא דומה לאב בדמיון גמור אלא שחלוקה ממנה באיכות הפעולה או באיכות הנפעל הר"ז אב כמותה אבל מלאכה הדומה לה במקצת זו היא הנקראת תולדה כו' ויש מי שפי' כולן מלאכה אחת הן שהן תולדות לאב אחד ואע"פ שאין לנו בזה אלא שינוי השמות הפי' הראשון נראה עיקר וזהו חידוש הברייתות עכ"ל נראה שהסכים לרבינו והרמב"ם, ומ"ש וזהו חידוש הברייתות נ"ל שכיוון בזה להראות ההכרח לפשטם וכוונתו דאי נאמר שהם תולדות מה חידשו לנו הברייתות הלא מילתא דפשיטא היא ואי להודיענו דעל תולדות הרבה עם אב שלהם אינו חייב אלא אחת ודלא כר' אליעזר דשבת צ"ז שמחייב אתולדה במקום אב הא זה משנה שלימה בכריתות ט"ז ע"א דר"ע פליג על ר"א וסובר דאינו חייב אלא אחת, אעכצ"ל דהברייתות סברו שהם אבות ואשמעינן חידוש שאפי' על אבות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת דאת זה לא הוה ידעינן ממתניתין דכריתות כיון שלא דברה אלא מתולדות ואבות כמש"נ מגמ' דכריתות שם וכמו שאכתוב לקמן בס"ד וע"ז כיוון הרהמ"ג בצחות לשונו במ"ש וזהו חידוש הברייתות כוונתו דלהרמב"ם יש חידוש אבל להמאירי והרמ"כ ליכא חידוש בברייתות כיון שכבר ידעינן את זה ממתניתין דכריתות כמובן', אבל לכאורה ק"ל דלפי שיטתם מה הקשה הגמ' בשבת שם על הברייתא הזורע והזומר כו' מאי קמ"ל הא איכ"ל דקמ"ל דכולן הם אבות, וצ"ל דרבינו והרמב"ם סברו הפשט בגמ' דהמקשן סובר בהברייתא דכולן תולדות הם וע"כ הקשה מאי קמ"ל אבל התרצן באמת סובר בהברייתא דכולן אבות הם וע"כ משני שפיר הא קמ"ל העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת כוונתו דקמ"ל דאע"ג דכולן אבות הם אעפ"כ כיון דמעין מלאכה אחת הם אינו חייב אלא אחת וכמו שכתבנו בכוונת הרהמ"ג וממילא לפי הרהמ"ג וכפי פשטינו בו שיטות רבינו והרמב"ם עולים יפה ודו"ק: