ברית משה, מצות לא עשה סה:מד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:44
Open in the reader →1מסקינן (יב) בפ' המצניע האידנא דקיי"ל כר"ש שרי כו'. לכאורה יש לדקדק ברבינו דמה שייכות יש למרבץ עם חורש שכ' את זה כאן באב מלאכה דחורש הא אפי' לר' אליעזר בשבת צ"ה ע"א דמרבץ בשבת חייב חטאת החיוב היא משום אשוויי גומות ומשווה גומות חייב משום בונה כמ"ש רש"י שם ולרבנן דאסור משום שבות ג"כ הגזירה משום אשוויי גומות וא"כ ליכא שום שייכות למרבץ עם אב דחורש אלא עם אב דבונה ומדוע ל"כ רבינו שם, ובהאור זרוע הל"ש אות ע"ח באמת כתב א"ז באב דבונה עי"ש, ונ"ל בס"ד כיון דרבינו כתב כאן אח"כ את הדין דכיבוד הבית כיון דכיבוד הוי תולדה -חורש מדרבנן כמ"ש רבינו [ואע"ג דרבינו כתב דכיבוד אסור משום שמא ישוה גומות ואשוויי גומות אסור משום בונה כהנ"ל וא"כ היכי כתב רבינו דכיבוד הוי תולדה דחורש א"ז אפרש בס"ד לקמן] וכיון דמישך שייך הדין דכיבוד עם הדין דמרבץ עכ"כ גם את הא דמרבץ כאן דבשלמא הא"ז שכ' שם דכיבוד לא משום חשש שמא יזיז עפר ממקומו אסור אלא משום שמא ישוה גומות דהיינו שמא ימלא את הגומות עפר שהיא תולדה דבונה וכיון דסובר דכיבוד ג"כ תולדה דבונה עכ"כ את הדין דכיבוד ומרבץ באב דבונה אבל רבינו דסובר דכיבוד תולדה דחורש וצריך לכתוב את הדין דכיבוד כאן עכ"כ גם את הדין דמרבץ כאן כמובן. אבל לכאורה ק"ל על רבינו דמדוע לא הביא את מ"ש הרמב"ם הל"ש פכ"א הל"ג אין סכין את הקרקע ואפי' הי' רצוף באבנים ואין נופחין אותו ואין מדיחין אותו אפי' ביו"ט כ"ש בשבת שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא להשוות גומות בזמן שהוא עושה כן במקום שאינו רצוף עכ"ל ואי"ל דרבינו סובר דממ"ש שמותר לרבץ ממילא ידעינן דלהדיח ולסוך אסור דמדל"כ דרק לרבץ מותר דע"ז י"ל דאי מהתם לא הוה ידעינן שאסור להדיח ולסוך רק במקום שאינו רצוף באבנים אבל במקום שרצוף לא וא"כ קשה מדוע ל"כ א"ז: