ברית משה, מצות לא עשה סה:מז
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:47
Open in the reader →1אבל (יג) לכבד אסור כו' בהא דינא דכיבוד איכא פלוגתא בין הפוסקים ועיקר פלוגתתם במה דקאמר הגמ' שבת צ"ה ע"א והאידנ' דסבירא לן כר"ש שרי אפי' לכתחילה אי קאמר הגמ' א"ז על מרבץ דוקא. או גם על כיבוד הבה"ג והרי"ף והרמב"ן והרשב"א סברו דגם על כיבוד קאמר וע"כ פסקו דגם כיבוד שרי אבל רבינו ורש"י והתו' והרא"ש שם והרמב"ם הל"ש פכ"א והסמ"ק סי' רפ"א והרוקח סי' נ"ח והא"ז הל"ש סי' ע"ח אות ד' וכן עוד הרבה פוסקים מובא בריטב"א שבת דף קכ"ד ובב"י או"ח סי' של"ז סברו דלא קאי אלא על מרבץ אבל כיבוד באמת אסור, אבל לכאו' ק"ל על הכי פוסקים דכיבוד שרי ממעשה דר"מ הנ"ל דאוסר הדחה הא הדחה וכיבוד חד היא כהנ"ל בשם רש"י ותו' מחודש מ"ה וגם את זה עכצ"ל דר"מ סובר דדשא"מ מותר כר"ש כמו שנראה בפי' כן מהרהמ"ג הנ"ל ממ"ש שהרמב"ם למד איסור הדחה ממעשה דר"מ דאי נאמר דר"מ סובר דדשא"מ אסור א"כ היכי למד הרמב"ם להלכה מר"מ דילמא ר"מ לשיטתו דסובר דדשא"מ אסור וא"כ גם מרבץ אסור עכ"ס דאסור הדחה אבל להלכה דפסקינן כר"ש דדשא"מ מותר באמת י"ל דהדחה שרי כמו מרבץ אעכצ"ל כיון דדומה הדחה לכיבוד עכ"ס הרמב"ם דכמו דכיבוד אסור כמ"כ נמי הדחה אסור וא"כ לא ממעשה דר"מ למד הרמב"ם דהדחה אסור וא"כ היכי כתב הרהמ"ג דממעשה דר"מ למד ומדכ' הרהמ"ג כן עכצ"ל דסובר דאי לאו מעשה דר"מ לא הוה סובר הרמב"ם דהדחה אסור כיון דהוה יכלינן למימר דהדחה דומה למרבץ, וממילא לפי"ז אי נאמר דר"מ סובר דדשא"מ אסור א"כ קשה היכי למד הרמב"ם ממעשה דר"מ אעכ"מ מהרהמ"ג דר"מ סובר דדשא"מ מותר ואפ"ה סובר דהדחה אסור א"כ עכצ"ל דמה דאמר הגמ' והאידנא דסבירא לן כר"ש שרי כו' לא קאי רק על מרבץ ולא על כיבוד וא"כ קשה על הפוסקים הנ"ל דהיכי סברו דקאי גם על כיבוד:
2וי"ל דהני פוסקים באמת סברו דר"מ סובר דדשא"מ אסור ועכ"ס דהדחה אסור אבל לר"ש דדשא"מ מותר באמת גם כיבוד מותר וע"כ סברו דלא קאי והאידנא כו' רק על מרבץ אבל הני פוסקים דסברו דכיבוד אסור באמת י"ל דסברו בר"מ דדשא"מ מותר ואפ"ה אוסר הדחה א"כ עכ"מ ממעשה דר"מ שגם כיבוד אסור וע"כ סברו דלא קאי והאידנא כו' רק על מרבץ, וגם המלא הרועים כללי דשא"מ אות ט' כתב דדבר זה אי ר"מ סובר דדשא"מ מותר או אסור תליא בשיטת הערוך דפ"ר דלא ניחא ליה שרי א"כ כמ"כ נמי י"ל כמו שכתבנו כמובן, ולהלכה פסק המחבר או"ח סי' של"ז כרבינו ודכוותי' דכיבוד אסור ובקרקע מרוצף פסק כהרמב"ם דשרי ולענין הדחה גכ"פ כרבינו דאפי' בקרקע מרוצף אסור ומ"ש המחבר בסעיף ג' את הדין דהדחה סתם דאסור בלא שום פלוגתא ודין כיבוד דסעיף ב' כתב בפלוגתא הא להיש מתירין שכ' המחבר בכיבוד באמת גם הדחה שרי' י"ל כיון שכ' בסעיף ב' את דעת הפוסקים דאסרו כיבוד בסתם ואת דעת הפוסקים דשרו כתב בשם ויש מתירין וכפי הכלל שכ' הי"מ כללי ש"ע אות י"ז דבכה"ג סתם המחבר כהני פוסקים דאסור עכ"כ אח"כ בסעיף ג' את הא דהדחה סתם דאסור אבל הרמ"א פסק לגמרי כרבינו דכיבוד אסור אפי' בקרקע מרוצף אם לא ע"י עכו"ם או בבגד ומטלית או כנף אווז: