ברית משה, מצות לא עשה סה:נד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:54
Open in the reader →1המעמר (יז) כל כינוס דבר גידולי קרקע נקרא מעמר כו'. בשבת ע"ג ע"ב אמר רבא האי מאן דכניף מלחא ממלחתא חייב משום מעמר אביי אמר אין עימור אלא בגדולי קרקע ומדכ' רבינו ז"ל כל כינוס דבר גדולי קרקע נקרא מעמר מוכח דפסק כאביי וזה לכאורה קשה דהיאך שבק רבא ופסק כאביי הא לא קיימ"ל כאביי אלא ביע"ל קג"ם וגם הא"ז ז"ל הל"ש אות נ"ז הקשה קושיא זו על הרמב"ם ז"ל הל"ש פ"ח הל"ה דפסק ג"כ כאביי ומחמת קושיא זו פסק הא"ז כרבא ע"ש, והכ"מ ז"ל הביא בשם הרמ"כ ז"ל שהקשה שני קושיות חדא על הרמב"ם דהיאך פסק כאביי ועוד על רבא גופא דבמעמר סובר דש"ך אפ" שלא בגידולי קרקע ובשבת ע"ה ע"א אמר רבא דטעמא דרבנן דסברו דאין פציעה בכלל דישה משום דאין דישה אלא לגדולי קרקע, ועל מ"ש הרמ"כ אין לנו לפרשה כפשטה כו' ראיתי במעשה הרוקח ז"ל הל"ש שם שכ' וז"ל פי' דאית לן לפרש דטעמא דרבנן קאמר רבא בהא דדישה וליה לא סבירא ליה עכ"ל אבל לי"נ בס"ד דהרמ"כ כיוון למ"ש המג"א ז"ל סי' ש"מ ס"ק ט"ו דלחלק בין דישה למעמר זה לא מסתבר כיון דשניהם ממשכן ילפינן א"כ מהיכא תיתי לחלק כמובן. והכ"מ כתב דגרסינן רבה בהא דכניף מלחא ולא רבא וממילא ליכא סתירה ברבא ועל הרמב"ם דפסק כאביי נגד רבה מציין הכ"מ עמ"ש הרהמ"ג משום שהוא בתרא והמג"א סי' הנ"ל מתרץ כפי הבנת המחה"ש דמשו"ה פסקו הרמב"ם והרא"ש כאביי נגד רבה כיון דגם רבא בהא דאין דישה אלא בגדולי קרקע סובר כאביי ועי' בתו' שבת ז"ל שם שכ' טעם לשבח דמדוע לא סגיא להמג"א תירוצו של הכ"מ וגם אני כוונתי בס"ד לדעתו בזה, וא"כ י"ל גם אליבא דרבינו או כתירוצו של הכ"מ או כתירוצו של המג"א אבל מה אעשה שמרבינו נראה בפי' שהיתה גירסתו בהא דכניף מלחא רבא ולא רבה וא"כ נשאר' הקושיא על רבינו דהיאך פסק כאביי נגד רבא: