ברית משה, מצות לא עשה סה:ע
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 65:70
Open in the reader →1ובמנ"ח ז"ל מצוה ל"ב ד"ה המעמר ראיתי שהוכיח מהרמב"ם פ"ח הל"ה מדכ' המעמר אוכלין דלא שייך מעמר אלא באוכלין וכתב שהרמב"ם למד א"ז משום דהוה קשה ליה קושית התוס' דביצה דף ל"א הנ"ל מחודש ס"ג ומחמת קושיא זו הוכיח הרמב"ם ממשנה דביצה שאין מעמר אלא באוכלין עי"ש, ובהשקפה ראשונה הי' נ"ל להביא ראי' לדבריו מהירושלמי שבת פ"ז דף כ"ח ע"א דאיתא שם כל שהוא נוגע באוכל חייב משום מעמר בקליפה משום דש פי' הקה"ע וז"ל כל שהוא נוגע באוכל עצמו תולדה דמעמר אבל המאספין להסיר קליפתן הוי תולדה דדש עכ"ל ולכאורה זה טעמא בעי דמדוע לא יהא חייב אף כשמאספין להסיר קליפתן משום מעמר אבל כשנאמר דאין מעמר אלא באוכלין אז שפיר י"ל דדוקא כשמאסף משום אוכל דהוי מעמר באוכלין ע"כ חייב משום מעמר אבל כשמאסף משום קליפתן דלא הוי אוכל והוי כמעמר שלא באוכלין ע"כ אינו חייב משום מעמר אלא משום דש, אבל אח"כ ראיתי שיש מקום לעי' ע"ז מגמ' שבת צ"ו ע"ב דפליגי דמקושש משום מה מיחייב חד אמר משום מעביר ד' אמות וחד אמר משום תולש וחד אמר משום מעמר והקשה הגמ' מה נ"מ עי"ש ואי נאמר כהמנ"ח אליבא דהרמב"ם מה הקשה הגמ' הא נ"מ גדולה יש דכשאמרינן דמקושש מעמר הי' אז מוכח דשייך מעמר אפי' בעצים לא באוכלין דוקא אבל כשאמרינן דמעביר ד' אמות או תולש הי' אז י"ל דמעמר לא שייך אלא באוכלין הן אמת די"ל דהגמ' לא הקשה אלא מה נ"מ בין מ"ד דמעביר ד' אמות הי' לבין מ"ד דתולש הי' אבל מפשטות לשון הגמ' נראה דעל כל הג' מ"ד הקשה וא"כ ממילא מוכח דלכ"ע שייך מעמר לא באוכלין דוקא וגם מכל הפוסקים באמת נראה דס"כ וממילא לפי"ז צ"ל הפשט בהירושלמי הנ"ל כל שהוא נוגע באוכל חייב משום מעמר לחודא בקליפה משום דש כלומר אף משום דש כמובן, ולהלכה באמת פסקינן דשייך מעמר גם בעצים ובתנאי כשמעמר ממקום גידולן וגם באבנים כשמעמר ממקום שחוצבין אותן נ"ל דחייב משום מעמר לכ"ע דאבנים בודאי גידולי קרקע הם אלא אבנים שקוראין קריסטאל שטיינער שנתהוה מן המים כמ"ש הנב"י הנ"ל יש להסתפק כמו במלח שחופרין מן הקרקע כהנ"ל מחודש ס"ב: