ברית משה, מצות לא עשה סו:א
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 66:1
Open in the reader →1שלא (א) יצא אדם חוץ לתחום כו'. תמצית דברי רבינו ז"ל במל"ת זו דתחומין י"ב מיל דאורייתא והוכיח א"ז מהירושלמי ותחומין יתר מאלפים אמה דרבנן אבל הרמב"ם ז"ל בסה"מ מל"ת שכ"א סובר דתחומין יתר מאלפים אמה ג"כ דאורייתא וא"כ ק"ל מדוע ל"ס גם רבינו כן ועל הרמב"ם גדול אצלי התימ' דבחיבורו הל"ש פכ"ז הל"א חזר ממ"ש בסה"מ וסובר כרבינו א"כ מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר, ונ"ל בס"ד ליישב דבמשנה סוטה כ"ז ע"ב אי' בו ביום דרש ר"ע ומדתם מחוץ לעיר כו' הא כיצד אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום השבת ר"א בנו של ריה"ג אמר אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים ובדף ל' ע"ב שם איתא במאי קא מיפלגי מר סבר תחומין דאורייתא ומר סבר דרבנן וא"כ מוכח ממשנה זו דר"ע סובר דתחומין אלפים אמה דאורי' ור"א סובר דרבנן ומה דאית' בכולי תלמודא [בשבת ס"ט ע"א ושם נרשם] בתחומין ואליבא דר"ע כוונת הגמ' על ר"ע דמשנה זו וכ"כ רש"י ז"ל בשבת שם וא"כ י"ל דבסה"מ הי' סובר הרמב"ם כיון דבמשנה זו איתא בפי' דלא רבנן פליגי על ר"ע אלא ר"א וכיון דהלכה כר"ע מחבירו כדאיתא בעירובין מ"ו ע"ב ע"כ פסק כר"ע כן עלה ברעיוני בהשקפה ראשונה לומר בדעת הרמב"ם בסה"מ, אבל אח"כ ראיתי בהרא"ש ז"ל ספ"ק דעירובין שכ' בפי' דרבנן פליגי על ר"ע וכ"כ שם הבעל המאור והרמב"ן במלחמות והרשב"א והריטב"א ז"ל והרי"ף ז"ל שם הביא את דברי ר"א בשם הרבנן וכשראיתי א"ז עמדתי שתומם דהיאך כתבו כל הראשונים כן הלא ממשנה דסוטה מוכח בפי' דלא רבנן פליגי על ר"ע אלא ר"א וצ"ל דטעמם כיון דאיכא כמה משניות בש"ס דסתם רבי כר"א דתחומין דרבנן במשנה עירובין ל"ו ע"ב מתנה אדם על עירובו כו' וכתב התי"ט ז"ל שם משום דתחומין דרבנן ובדרבנן יש ברירה ע"כ מתנה תו שם במשנה דנ"ח ע"ב אפי' עבד אפי' שפח' נאמנין לומר עד כאן תחום שבת וקאמר הגמ' הטעם משום דתחומין דרבנן ובמשנה כתובות כ"ח ע"א ואילו נאמנין להעיד בגדלן כו' ועד כאן היינו באין בשבת ובגמ' שם קסבר תחומין דרבנן וכיון דסתם רבי כר"א ע"כ כינו כל הפוסקים הנ"ל את ר"א בשם רבנן וא"כ הדרא הקושי' על הרמב"ם דהיאך פסק בסה"מ כר"ע, אבל יגעתי ומצאתי בס"ד פתרה לסה"מ דבעירובין י"ז ע"ב על מה דאיתא במתניתין דבמחנה פטורין מלערב איתא בגמ' אמרי דבי ר' ינאי ל"ש אלא ע"ח אבל ע"ת חייבין דתני ר' חייא לוקין על ע"ת ד"ת כו' וא"כ י"ל דבסה"מ סובר דר' ינאי עכצ"ל דסובר כר"ע כיון דקאי ר' ינאי על תחומין דאלפי' אמה וכ"ס הרשב"א והריטב"א והרא"ש שם וא"כ מוכח מר' ינאי דמשנה דעירובין דף י"ז סותמת כר"ע וג"ז מוכח מר' ינאי דגם ר' חייא סובר כר"ע דאל"כ היאך הביא ר' ינאי ראי' לדבריו מר' חייא וכיון דקשה סתמא אסתמא ורבי חייא סובר כר"ע וגם מהמכילתא שהביא הסה"מ מוכח כר"ע ע"כ פסק בסה"מ כר"ע. אבל בחיבורו י"ל דחזר הרמב"ם מזה מחמת הירו' שהביא רבינו דכיון דמוכח מהירו' דתחומין י"ב מיל לכ"ע דאורייתא עכ"ס הרמב"ם דעם הירושלמי זה י"ל הפשט בגמ' דעירובין שלא יהא קשה סתמא אסתמא די"ל דר' ינאי ור' חייא באמת ל"ס כר"ע אלא סברו דתחומין י"ב מיל גם לרבנן דהיינו ר"א דאורייתא ועל תחום זה קאמר ר' חייא דלוקין מה"ת ור' ינאי ה"ק אבל ע"ת חייבין דתני ר' חייא לוקין כו' כוונתו כיון דאיכ' תחום דאורייתא ע"כ חייבין במחנ' אפי' על אלפים אמה דהא לוקין עליה מדרבנן [עי' ברא"ש ורשב"א וריטב"א ספ"ק דעירובין ובק"נ שם אות צ"ח שג"כ רצו לפרש את הגמ' כן מחמת הירושלמי זה אלא שחזרו עי"ש הטעם אבל להרמב"ם י"ל דמסתבר ליה טפי לומר הפשט כן מלומר בגוונא שיהא קשה סתמא אסתמא] ולפי פשט זה באמת גם הסתמא דמתני' דעירובין דף י"ז דלא כר"ע וכיון דגם הנך סתמי דלעיל דלא כר"ע וגם מוכח מגמ' דעירובין כהירושלמי ע"כ פסק הרמב"ם בחיבורו כן, ועי' ברמב"ם הל' מלכים פ"ו הלי"ג שכ' וז"ל ארבעה דברים פטרו במחנה כו' וכן פטורין מלערב ע"ח במחנה עכ"ל ומדל"כ אלא ע"ח מוכח דסובר דבע"ת חייבין ואכ"מ דפסק כר' ינאי וממילא מוכח ג"כ דעכצ"ל דסובר הפשט בר' ינאי כמו שכתבנו דאל"כ אלא סובר דר' ינאי סובר כר"ע הי' קשה סתירה בדבריו דכיון דבהל"ש פסק דלא כר"ע היאך פסק בהל' מלכים כר' ינאי אעכ"מ דסובר הפשט בר' ינאי כמ"ש ואח"כ ראיתי בשעה"מ ז"ל הל"ש פכ"ז שכ' ג"כ בדעת הרמב"ם הפשט בר' ינאי כמ"ש ונהניתי שכוונתי בס"ד לדעת קדשו [ומה שהרעיש השעה"מ על הכ"מ דהל' מלכים עי' בנר מצוה סי' י' אות קל"ח מ"ש בזה] וגם בפי' המשניו' בסוט' שם חזר ממ"ש בסה"מ וסובר כבחיבורו מדפסק שם כר"א וא"כ גם אליבא דרבינו י"ל דמשו"ה פסק כהרמב"ם בחיבורו כדי להשוות את השני לימודים וגם שלא יהא קשה סתמ' אסתמא:
2וגם מהרי"ף ספ"ק דעירובין נראה דסובר כרבינו והרמב"ם כ"כ הבעל המאור והרשב"א והריטב"א שם וכ"כ הרהמ"ג הלכה הנ"ל וכ"נ מהב"י או"ח סי' שצ"ז אלא שראיתי בנתיבות עולם שכ' הפשט בהרהמ"ג דמ"ש בשם הרי"ף די"ב מיל דאו' אין הכוונה דהרי"ף ס"כ אלא ר"ל דהוא הביא הירושלמי אבל המחוור בדעת הרי"ף שמ"ש והאי תירוצא לא סליק אליבא דגמר' דילן ר"ל דבגמ' דילן אין שם תחומין כלל מה"ת כו' עי"ש אבל ק"ל עליו דהיאך נעלם ממנו כל הני רבוותא הנ"ל דסברו בפי' בדעת הרי"ף דסוב' כהרמב"ם הן אמת דהרמב"ן במלחמו' בעירובין שם גכ"כ בדעת הרי"ף דל"ס כהרמב"ם וכ"כ הר' ירוחם ז"ל ני"ב חי"ח אבל מ"מ ק"ל על הנתיבות עולם נהי דבדעת עצמו הי' שפיר יכול לכתוב דסובר ג"כ בדעת הרי"ף כהרמב"ן אבל מנ"ל הכרח דגם הרהמ"ג ס"כ דלמ' באמ' סובר הרהמ"ג דלא כהרמב"ן אלא כאינך רבוותא הנ"ל וגם מהלב שמח ז"ל במל"ת שכ"א מוכ' דל"ס בהרהמ"ג כהנתיבות עולם, ומ"ש הל"ש שגם הראב"ד ז"ל סובר כהרמב"ם מדלא השיג עליו גם זה כתבו הרשב"א והריטב"א ספ"ק דעירובין בפי' בשם הראב"ד כן ואפשר דהל"ש סובר דהאי ראב"ד שהביאו הרשב"א והריטב"א אינו זה הראב"ד דהשגות יהי' איך שיהי' עכ"פ זה מוכח מהרשב"א והריטב"א שגם הראב"ד סובר כרבינו ואי באמת אין זה הראב"ד דהשגות אז מוכח דגם הראב"ד דהשגות ס"כ וכן הסכימו הגאונים ז"ל כ"כ הרהמ"ג והב"י וכ"ס הרוקח ז"ל סי' קע"ז אלא מדבריו נראה דסובר כסה"מ דתחומין דאלפים אמה דאורייתא מדכ' וז"ל ובפ' מי שהוציאוהו נלמד אלפים אמה מה"ת כוונתו עמ"ש הגמ' עירובין נ"א ע"א אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה והסה"מ הביא א"ז בשם המכילתא וא"כ צ"ל גם אליבא דהרוקח כהנ"ל אליבא דסה"מ וגם בסי' קע"ח כתב הרוקח וז"ל בשבת ניתנה תורה לישראל ואמרי' במכילתא מקול הדבור חזרו לאחוריהם י"ב מיל הרי יצאו מתחומן י"ל הואיל ועננים מקיפים אותם הוי כמחיצות בני אדם כאלו לא יצאו עכ"ל וא"כ מוכח בפי' דסובר דתחומין דאוריית' וכ"פ הכלבו ז"ל ריש הל' עירובין וכן סברו ז"ל החינוך ואה"מ והעי"מ ומצה"ש מדמנאו במצוה כ"ד שלא לצאת בשבת חוץ לתחום למל"ת: