ברית משה, מצות לא עשה סו:ב

1אבל הרמב"ן ז"ל בהשגותיו על הסה"מ מל"ת שכ"א חולק על הרמב"ם דבתר דהביא את הירושלמי הנ"ל כתב וז"ל וגם זה אינו נכון שאינו כדרך התלמוד שלנו ולא הוזכר השיעור הזה בתלמודנו כלל אלא אלפים אמה דאורייתא לר"ע ותחומין מדבריהם לרבנן ובפי' אמרו במקומות מתלמודנו שיש לאו בתחומין אליבא דר"ע או בהבער' אליבא דר' יוסי הא לרבנן אין בשבת לאו גרידא אלא לאוין של מלאכה שיש בהן מיתת ב"ד ועוד לנו בזה ראיות להאמית הסברא ההיא וגם בירושלמי אינה עולה להם בסוף השמועה למי שמטיב בו העיון אלא שאנחנו נקצר בזה מפני שנתפרש כבר בדברי זולתנו עכ"ל מ"ש ובפי' אמרו במקומות מתלמודנו נ"ל דכוונתו עמד"ק הגמ' שבת קנ"ג ע"ב וסנהדרין ס"ו ע"א תחומין ואליבא דר"ע הבער' ואליב' דר' יוסי ומ"ש הרמב"ן ועוד לנו בזה ראיות כו' נ"ל שכיוון על הראיות שהביא במלחמות ספ"ק דעירובין כי שם האריך בראיות לאמת את דבריו, אבל לכאורה ק"ל דמדוע לא הביא בהשגותיו את ראייתו משבת דף ס"ט דקאמר הגמ' דידע בתחומין ואליבא דר"ע מדוע שבק את הגמ' זו שקודמת והביא ראי' מדף קנ"ג והרא"ש סוף פ"ק דעירובין באמת הביא ראי' מדף ס"ט וכן הביא התו' חגיגה י"ז ע"ב ד"ה דכתיב והרשב"א והריטב"א ספ"ק דעירובין הביאו שני ראיות מדף ס"ט ומדף קנ"ג ומדוע לא הביא גם הרמב"ן כן או עכ"פ מדף ס"ט שקודמת, ונ"ל בס"ד ליישב דהבעל המאור ספ"ק דעירובין גכ"ס להל' כהרמב"ן והביא שני ראיות לזה משבת דף ס"ט ומביצה ל"ו ע"ב דעל מה דאיתא במשנה שם אין רוכבין על גבי בהמה קאמר הגמ' מ"ט גזירה שמא יצא חוץ לתחום והקשה הגמ' ש"מ תחומין דאוריית' ומשני לא גזירה שמא יחתוך זמור' ומדלא משני גזירה שמא יצא חוץ לתחום די"ב מיל אלמא דרבנן לא מודים כלל בתחומין והרמב"ן במלחמו' שם כתב ע"ז וז"ל אמר הכותב איני כמשיב על דברי בעל המאור ז"ל אלא כמוסיף על דבריו הרי שהביא אלו הראיות על תחומין שהן מד"ס לעולם וכיוצא בהן עוד ראי' בפ' מי שהחשיך (שבת דף קנ"ג ע"ב) מכלל דאיכא מידי דאין חייבין לא על שגגתו חטאת ולא על זדונו סקילה ומאי ניהו מחמר לא תחומין אליבא דר"ע הבערה ואליבא דר' יוסי כו' עכ"ל אלמא דהראי' משב' דף ס"ט הביא הבעל המאור והראי' מדף קנ"ג הוסיף הרמב"ן מדעתו וא"כ י"ל דבהשגותיו לא רצ' להביא אלא את הראי' שלו וע"כ לא הביא מדף ס"ט כמובן, וגם התו' חגיגה הנ"ל סובר להלכה דאף תחומין י"ב מיל דרבנן והביא ג"כ את השני ראיות של הבעל המאור וכ"ס התו' עירובין י"ז ע"ב ד"ה לאו אלא בעירובין הביא ראיות אחרות וכ"פ הרא"ש ספ"ק דעירובין והביא ג"כ שני ראיות חדא משבת דף ס"ט ועוד מעירובין מ"ו ע"א א"ל רבא לאביי מכדי עירובין דרבנן עי' בק"נ אות ק"ב מ"ש על הראי' זו וכ"פ שם הרשב"א והריטב"א וכ"פ הא"ז ז"ל הל' עירובין אות קכ"ח וכ"נ דסובר הסמ"ק ז"ל מדכ' ס"ס רפ"א וז"ל שלא להוציא מרה"י לרה"ר דכתיב אל יצא איש ממקומו ובכלל זה תחומין ואליבא דר"ע עכ"ל ומדכ' ואליבא דר"ע מכלל דסובר דאליבא דרבנן ליכא תחומין מה"ת כלל ופסק כרבנן הגם די"ל דפסק כר"ע וסובר כשיטת הסה"מ והרוקח הנ"ל ומ"ש ואליבא דר"ע כוונתו להודיענו דדוקא אליבא דר"ע איכא תחומין אבל אליבא דרבנן ליכא אפי' תחומין די"ב מיל אבל מפשטות לשונו נראה דסובר כהרמב"ן וכ"ס הזוהר הרקיע ז"ל מל"ת רפ"ה אות קי"ז דמתחיל' כתב על שיטת הרמב"ם דמגמרא שבת דף פ"ז ע"ב נראה כן שהרי רבא ורב אחא בר יעקב לא נחלקו אל' בשבת דמרה אי איפקוד אתחומין או לא אבל בשבת דסיני נראה שהכל מודים שאף על התחומין איפקוד ואח"כ הביא את שיטת הרמב"ן עם ראיותיו ומסיים וז"ל ולפי"ז נסתלק לאו זה מהמנין אלמ' דלהל' פסק כהרמב"ן וגם ברמזיו לא הביא בחשבונו את הלאו זה:

2אבל לכאורה ק"ל על הזוה"ר כיון דבאמת פסק כהרמב"ן א"כ אמאי לא סתר את הראיה שהביא מתחילה להרמב"ם משבת פ"ז ע"ב ובאמת מה יענו הרמב"ן ודכוותיה על הראי' זו, ונ"ל בס"ד דסברו כהמרדכי ז"ל ספ"ק דעירובי' דפסק ג"כ דתחומין דרבנן ועל הראי' שהביא הזוה"ר כבר דיבר המרדכי וכתב דפלוגתת רבא ורב אחא קאי אליבא דר"ע, או י"ל דהרמב"ן ודכוותיה סברו כמו שכ' התו' בשבת פ"ז ע"ב ד"ה אתחומין וז"ל אין צ"ל דאתיא כר"ע דאמר תחומין דאורייתא דהא משמע לכ"ע דבסיני לכל הפחות איפקוד אתחומין דלאו דוקא נקט תחומין אלא כלומר הוצאה שהיו מוליכין עמהן כל אשר להם ומר סבר אהוצאה לא איפקוד ומ"ס איפקוד כו' עכ"ל וגם נ"ל להביא ראיה דע"כ צ"ל דפלוגתתם דדף פ"ז או כמ"ש המרדכי או כמ"ש התו' דאלת"ה אז קשה מרבא ארבא דעירובין מ"ו ע"א דאמר רבא לאביי מכדי עירובי תחומין דרבנן מוכח דסובר דאף תחומין י"ב מיל דרבנן [וזו היא הראיה הב' דלא כהירושלמי שהביא הרא"ש הנ"ל] אעכ"מ דהפשט בגמ' שבת דף פ"ז או כמ"ש המרדכי או כמ"ש התוס' וזה לפענ"ד ראי' שאין עלי' תשובה, וא"כ לכאורה ק"ל על הזוה"ר דהיאך הביא ראי' משבת דף פ"ז לשיטת הרמב"ם הא לפי הראי' שלו קשה הסתיר' מרבא אדרבא, אבל אחר עיון קצת נ"ל בס"ד דאליבא דהרמב"ם הביא שפיר ראי' דלכאורה ק"ל על הרמב"ם דסובר דתחומין די"ב מיל לד"ה דאורייתא מה יענה על הראי' הב' הנ"ל שהביא הרא"ש מעירובין מ"ו ע"א ממ"ד רבא לאביי מכדי עירובי תחומין דרבנן אעכצ"ל דהרמב"ם סובר דרבא לא קאי אלא על ע"ת דיותר מאלפים אמה [ועי' בק"נ ספ"ק דעירובין אות ק"ב שכ' על הראי' הב' של הרא"ש וז"ל איני יודע מה ראי' זו לי"ב מילין דהתם קתני יש לו אלפים אמה לכל רוח ויש ליישב בדוחק אם יש תחומין מדאורייתא לא הוה פריך מה לי יחיד מה לי יחיד במקום רבים כיון דיש לו עיקר מה"ת עכ"ל אלמא דהק"נ דחק ליישב את הראי' ב' של הרא"ש וא"כ שפיר י"ל אליבא דהרמב"ם כמו שכתבנו] וע"כ הביא הזוה"ר שפיר ראיה אליבא דהרמב"ם משבת דף פ"ז וממילא מיושב שפיר קושיתינו הנ"ל דמדוע לא סתר הזוה"ר את הראי' זו די"ל כיון דבסוף דבריו הביא הזוה"ר ג"כ את הראי' הב' שהביא הרא"ש דלא כהרמב"ם מעירובין דף מ"ו וא"כ צ"ל דהזוה"ר בסוף דבריו גכ"ס הפשט בעירובין דף מ"ו כמ"ש הק"נ הנ"ל אליבא דהרא"ש דרבא קאי גם אתחומין די"ב מיל וא"כ ממילא תו ל"צ לסתור את הראי' שהביא אליב' דהרמב"ם משבת דף פ"ו כיון דממיל' ידעינן דנסתר' כיון דצ"ל או כתירוצו של המרדכי או כתירוצו של התוספת מחמת קושיתינו מסתירה דרבא אדרבא ודו"ק:

3וגם מרש"י ז"ל עה"ת נרא' דסוב' כהרמב"ן דבפ' בשלח פט"ז פכ"ט כתב וז"ל אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה של תחום שבת ולא במפורש שאין תחומין אלא מד"ס ועיקרו של מקרא על לוקטי המן נאמר עכ"ל וכ"כ המזרחי ז"ל בדעת רש"י אבל לכאור' ק"ל הלא מחגיגה י"ז ע"ב נראה דרש"י סוב' דתחומין דאורייתא דעמד"ק הגמ' דעולי רגלים טעונין לינה דכתיב ופנית בבקר והלכת לאהליך כתב רש"י וז"ל ופנית בבקר שהוא חול המועד דאלו ביו"ט תחומין אסור עכ"ל אלמא דרש"י סובר דגם בי"ט תחומין דאורייתא עי' בט"א ז"ל סוף אבני מלואים שהאריך דמהיכא למד רש"י כן וכיון דמוכח דסובר דתחומין דאורייתא א"כ הוי סתיר' ברש"י, ואפשר דרש"י בחגיג' כתב לרווחא דמלתא אליבא דר"ע והא ראי' דבר"ה ה' ע"א ד"ה ופנית ל"כ רש"י כן אלא ז"ל בי"ט ל"ק קרא שהרי הוא יום שחיובו ליראות בעזרה עכ"ל ובלא"ה נ"ל דעכצ"ל דבחגיגה כתב רש"י אליבא דר"ע דאלת"ה אלא נאמר דבחגיג' סובר דתחומין דאורייתא א"כ יהא סתיר' ממ"ש רש"י עירובין נ"ט ע"א ד"ה לא דאפי' תחומין די"ב מיל דרבנן אעכצ"ל דבחגיגה כתב אליב' דר"ע וע"כ שפיר כתב המזרחי דרש"י סובר כשיטת הרמב"ן ועי' במג"א סי' ש"ה ס"ק י"ח שכ' ג"כ דרש"י סובר דאפי' תחומין די"ב מיל דרבנן: