ברית משה, מצות לא עשה סט:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 69:4
Open in the reader →1כל (ד) האוכלין מצטרפין כו', מ"ש במשקה שיהא ראוי לשתיית אדם כן איתא במשנה יומא פ"א ע"א אכל אוכלין שאינן ראויין לאכילה ושתה משקין שאינן ראויין לשתיי' כו' פטור ולמד רבינו משם דגם לענין צירוף הדין כן והא דל"כ גם באוכלין שיהיו ראויין לאכילת אדם י"ל דסמך עמ"ש לעיל מסקי' בי"ה שהאוכל מאכלים הראוין לאדם כו' חייב כרת דממילא מוכח משם דבאוכלין שאינן ראויין לאדם אינו חייב וגם במגלת ספר ראיתי שעמד על רבינו בזה אבל לפמ"ש ל"ק מידי ועל תירוצו של המג"ס ק"ל דמדוע קאמר דרבינו סמך על דבריו דלקמן מדוע ל"ק דסמך על תחלת דבריו כמו שכתבנו וגם מה שתמה המג"ס על הרמב"ם וכתב ועל הרמב"ם אינו כ"כ התימא כו' נראה דעכ"פ קצת תימא יש ע"ז פליאה לי הלא הרמב"ם הל' שביתת עשור פ"ב הל"א כתב וז"ל האוכל ביה"כ מאכלין הראויין לאכול לאדם כו' וכל האוכלים מצטרפין כו' וכן השותה משקין הראוין לשתיית אדם כו' וכל המשקין מצטרפין כו' אלמא דהרמב"ם ל"כ גבי שתיי' יותר ממ"ש גבי אכילה וצ"ע. ומ"ש רבינו עוד מרבינן שם כו' או שאכל אוכלין האסורין כגון פיגול ונותר כו' כ"כ גם הרמב"ם שם ומקורם מהבריי' יומא ע"ד ע"ב אלא קצת שינוי יש ביניהם דהרמב"ם מנה ז' דברים האסורים פיגול נותר טבל נבילות טריפות חלב ודם ורבינו לא מנה רק ו' דשבק חלב אבל לפמ"ש התויוה"כ שם ד"ה תניא וז"ל ומכלל דברינו נתבאר דשש דברים דדרש התנא דהיינו פיגול כו' הם כנגד ו' עינויים המוזכרים בפסוק ומ"ש בגמ' לקמן דה' עינויים כתיבי היינו משום דאינו רוצה לספור קרא דכל הנפש אשר לא תעונה דאין זו אזהרה אבל הך תנא מכניס בחשבון הריבויים קרא זה כו' עכ"ל א"כ י"ל דגם רבינו משום כוונה זו חשיב ו' דברים, אבל לכאורה קשה למה כתב רבינו דחייב כרת משום יוה"כ תיפוק ליה דחייב כרת משום פיגול או נותר אבל כבר מתרץ המרש"ל בביאורו כאן דאיירי שהי' שוגג על הפיגול או שאכל ח"ש פיגול וח"ש נותר, ולי"נ בס"ד דאיירי שעשה תשובה משום פיגול או נותר ומשום יוה"כ עומד במרדו ואפי' לרבא שבועות י"ג ע"א דמודה רבי בכרת דיומא ומינה מכ"ש לרבנן י"ל דזה דוקא בלא תשובה אבל כשעשה תשובה באמת גם על כרת דיומא מכפר והא ראי' דלרבי דיו"כ מכפר בלא תשובה חוץ מג' דברים שמנ' הגמ' שם אם עשה תשובה מכפר גם על הג' דברים כמ"כ נמי י"ל גם על כרת דיומא ואין להקשות דא"כ מה הקשה הגמ' יומא פ"ה ע"ב עם התשובה אין בפני עצמן לא נימא דלא כרבי כו' הלא י"ל דהמשנה שם איירי בכרת דיומא וע"כ צריך תשובה והא דרבי איירי בלא כרת דיומא וע"כ מכפר אפי' בלא תשובה די"ל כיון דסתם גמ' שבועות שם ל"ס כרבא דמוד' רבי בכרת דיומא ע"כ לא רצה הגמר' יומא לתרץ כן אבל באמת גם הגמ' יומא מודה דעם תשוב' אפי' על כרת דיומא מכפר לכ"ע וא"כ שפיר י"ל כמו שתירצנו ודו"ק: