ברית משה, מצות לא עשה עה:ד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 75:4
Open in the reader →1ומ"ש רבינו ולהכי גזרינן בפירות הנושרים גזירה שמא יתלוש כו', עי' בתו' ביצה ג' ע"א ד"ה גזירה ותרא' דלרש"י מטעם מוקצה דמחובר אסור ורבינו י"ל דמשום קושית התוס' ל"ס כרש"י, ומ"ש גזירה שמא יסחוט כו' לכאורה קשה הא לעיל במל"ת ס"ה באב מלאכה הדש כתב רבינו בשם ה"ג דסחיטה בי"ט מותר לכתחלה גם א"ז מיישב המרש"ל יפה עי"ש, ומ"ש רבינו כתב בה"ג אע"ג דסתם לן תנא במתני' כרבנן כו' את כל זה כתבנו לעיל מחודש ג' מדעת עצמינו בס"ד מקודם שראינו כאן, ומ"ש משום שבות כו' וגם מ"ש ואע"ג דבמוקצה הלכה כר"ש דשרי בנולד אסור כו' עי' בביאור ממו"ה יוסף מקרעמניץ ז"ל מ"ש ע"ז. ומ"ש רבינו חילוק מלאכות לשבת ואין חילוק מלאכות לי"ט כו' במכות כ"א ע"ב על הא דיש חורש תלם אחד וחייב עליו משום שמונה לאוין א"ל עולא לר' נחמן ולילקי נמי משום זורע בי"ט פרש"י דהא נמנו וגמרו דמחפה זורע הוא כדאמרן א"ל תנא ושייר א"ל תנא קתני שמונה ואת אמרת תנא ושייר אמר רבה יש חילוק מלאכות בשבת ואין חילוק מלאכות בי"ט ומפ' רש"י דרבה סובר דבין למ"ד הבערה ללאו יצאת ובין למ"ד הבערה לחלק יצאת אין חילוק מלאכות בי"ט וכן צ"ל דסובר רבינו וכיון דהלכה כרבה כמו שנראה מהגמרא שם ומפסחים מ"ח ע"א ע"כ פסק רבינו כן וכ"פ הרמב"ם הלי"ט פ"א הל"ג, אבל לכאורה ק"ל דמנא להו הכרח לומר כן דילמא ל"ס רבה דאין חילוק מלאכות בי"ט אלא דוקא למ"ד הבערה ללאו יצאת דיליף חילוק מלאכות לשבת מועשה אחת מהנה עכ"ס דחילוק מלאכות לא שייך אלא בשוגג לענין חיוב חטאת אבל לא בי"ט במזיד לענין חיוב מלקות כמ"ש רש"י שם אבל למ"ד הבערה לחלק יצאת באמת גם בשבת הי' אמרינן דחילוק מלאכות לענין מלקות ג"כ אלא כיון דאין לוקין על לאו הניתן לאזהרת מב"ד ע"כ לא אמרינן חילוק מלאכות בשבת אלא לענין חטאת אבל למ"ד דלוקין על לאו הניתן לאזהרת מב"ד באמת י"ל דחילוק מלאכות גם לענין מלקות וא"כ מדוע לא נאמר דגם בי"ט יש חילוק מלאכות אע"ג דלא יצאת הבערה בי"ט הלא י"ל דמשבת גמרינן כמו דגמרינן כל הל"ט מלאכות משבת וא"כ י"ל דרבה הכי משני דמשו"ה ל"ק התנא דחייב על תשעה לאוין גם משום זורע בי"ט כיון דרצה למינקט מניין לאוין שהן לכ"ע גם למ"ד הבערה ללאו יצאת ולהאי מ"ד באמת משום זורע אינו חייב כיון דסובר דאין חילוק מלאכות בי"ט אבל למ"ד הבערה לחלק יצאת באמת סובר רבה דיש חילוק מלאכות גם בי"ט וכיון די"ל הפשט ברבה כמו שכתבנו א"כ ק"ל על רבינו והרמב"ם כיון דהם פסקו כר' נתן דהבערה לחלק יצאת מדוע לא סברו דיש חילוק מלאכות גם בי"ט ואי משום דסברו הפשט ברבה כמ"ש רש"י שם הלא ע"ז גופא קשה דמנא להו הכרח לזה דילמא באמת הפשט ברבה כמ"ש:
2ונ"ל בס"ד דלמדו הכרח לפשטו של רש"י מגמ' מכות שם דהקש' אביי על רבה מהברייתא דהמבשל גיד בחלב בי"ט ואכלו לוקה חמש כו' ולוקה משום מבשל בי"ט כו' ולוקה משום הבערה ואם איתא משום הבערה לא ליחייב דהא איחייב ליה משום בישולו ואי נאמר דהפשט ברבה כפשטינו מה הקשה אביי הלא י"ל דהבריית' זו אתיא כר' נתן דהבערה לחלק יצאת וע"כ סוברת דיש חילוק מלאכות בי"ט אעכ"מ כפשטו של רש"י וא"כ פסקו רבינו והרמב"ם שפיר דאין חילוק מלאכות ביו"ט כמובן, וגם מה מאד יש ליישב בזה מה שדקדקנו דמה הקשה עולא על התנא דמתני' ולילקי נמי משום זורע בי"ט היאך לא ידע מזה דאין חילוק מלאכות ביו"ט אבל בהנ"ל י"ל דגם עולא ידע מזה אלא סובר כפשטינו דדוק' למ"ד הבערה ללאו יצאת אבל לא למ"ד לחלק יצאת וכיון דסובר עולא דהמתני' אתיא כר' נתן דהבערה לחלק יצאת ע"כ הקשה שפיר ומשני ליה רבה דאפי' למ"ד הבערה לחלק יצאת ג"כ אין חילוק מלאכות בי"ט כמובן, אבל לכאורה עדיין ק"ל דהיאך פסקו דאין חילוק מלאכות לי"ט הלא ממשנה מגילה ז' ע"ב מוכח דיש חילוק מלאכות ליו"ט מדקאמר אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד בשלמא על רבה י"ל דסובר דמשנה דמכות ל"ס כמשנה דמגילה אבל רבי' והרמב"ם דפסקו כמשנה דמגילה היאך פסקו כרבה אבל כבר מפ' התו' במגילה שם דהמתני' דמגילה אאיסור מלאכ' קאי אבל בשאר עניינים מחולקים וא"כ י"ל דגם רבינו והרמב"ם סברו כן כמובן: