ברית משה, מצות לא עשה עה:ו
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 75:6
Open in the reader →1אין (ה) אופין כו', בפסחים מ"ו ע"ב פליגי ר"ח ורבה בהאופה מיו"ט לחול ר"ח אמר לוקה לא אמרינן הואיל ומיקלעי ליה אורחים חזי לי' רבה אמר אינו לוקה אמרינן הואיל והלכה כרבה וסובר רבינו דלרבה מלקות היא דליכא הא איסורא איכא וכ"כ הר"ן שם והרהמ"ג הליו"ט פ"א הל"ט על מ"ש הרמב"ם לגמרי כלשון רבי' אבל לכאור' מנא להו כן דילמא סובר רבה דאפי' איסורא ליכא ואפי' לכתחילה שרי לאפות מיו"ט לחול מטעם הואיל ומ"ש אינו לוק' י"ל דעל לישנא דרב חסדא קאי דכיון דקאמר ר"ח לוקה קאמר איהו אינו לוקה ונ"ל בס"ד דלמדו א"ז ממשנה ביצה ט"ו ע"ב דמדסותמת דצריך ע"ת לבשל מיו"ט לשבת לד"ה בין לב"ש ובין לב"ה עכ"מ דגם לרבה צריך דהיאך נאמר דחולק על סתם משנה וגם מתוס' שם דף ב' ע"ב ד"ה והי' מוכח דצ"ל כן עי' במרש"א שם ותבין, ובדף י"ז ע"א שם אית' בבריית' דאין אופין מיו"ט לחבירו ומסתמא גם על ברייתא זו לא חולק רבה וא"כ מכ"ש דאין אופין מיו"ט לחול וממילא מוכח דצ"ל לרבה דמלקות היא דליכא הא איסורא איכא, ומה מאד מיושב בזה מדק"ל על הטור סי' תק"ג שכ' אסור לבשל ביו"ט אלא כדי צורך היום אבל מיו"ט לחבירו או מיו"ט לשבת אסור וכתב הב"י ע"ז וז"ל כלומר וכ"ש מיו"ט לחול דאסור וכ"כ הפרישה ולכאורה ק"ל הלא הא דאסור לבשל מיו"ט לחול מימרא דרבה וא"כ מדוע שבק הטור ללמוד א"ז במכ"ש מהא דינא דברייתא דאסור לבשל מיו"ט לחבירו מדוע ל"כ בפי' א"ז אבל בהנ"ל מיושב שפיר כיון דלא ידעינן מרבה דאסור לבשל או לאפות מיו"ט לחול אלא מחמת הברייתא במכ"ש כהנ"ל ע"כ הביא הטור ג"כ במכ"ש כמובן, ומה שלא הביא רבינו את הבריי' דאין אופין מיו"ט לחבירו י"ל דסמך עמ"ש לעיל דביצה שנולד' בזו מותרת בזו דממילא ידעינן דדוקא ביצה משום דממילא אבל לאפות או לבשל בידים באמת אסור:
2ומ"ש רבינו שנינו בשבת מי שהיתה לו בהמה מסוכנ' בי"ט לא ישחוט כו', מלת בשבת נ"ל ט"ס וצ"ל בביצה דגם הרהמ"ג הלי"ט פ"א הלי"ב קמציין על הרמב"ם שכ' ג"כ כלשון רבינו על ביצה כ"ה ע"א וכן מציין הב"י והב"ח או"ח סי' תצ"ח, ומ"ש שיוכל לאכול כזית ממנה צלי כו' כ"כ גם הרמב"ם נראה בפי' דפסקו כת"ק ולא כר"ע דאמר אפי' כזית חי וכ"פ בפי' המשניות שם וכ"כ הרהמ"ג אבל הטור סי' הנ"ל השמיט צלי וכתב הב"ח דכר"ע פסק ובש"ע שם פסקינן כרבינו דדוקא צלי ומה שהקשה הט"ז דהלכה כר"ע אפי' מחבריו עי' בפרמ"ג במשבצות שם ומ"ש רבינו ממלא את קדירה בשר כו' כן איתא בבריית' שם י"ז ע"א וכ"פ הרמב"ם הלכה י' שם והש"ע או"ח סי' תק"ג ותק"ז, ומ"ש ומולח אדם כמה חתיכות בשר כו' מימרא דשמואל שם י"א ע"ב והא דרב אדא ג"כ שם אבל הרמב"ם שם והטור סי' ת"ק לא הביאו את הא דר' אדא וכבר דיבר הב"י אריכות בזה, ומ"ש המבשל בי"ט לעכו"ם כו' כ"כ גם הרי"ף והרא"ש פסחים דף מ"ו ועי' בר"ן: