ברית משה, מצות לא עשה עח:יג
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 78:13
Open in the reader →1אין (יא) לדקדק היאך מגעילין כלים כו', מפשטות לשון רבינו נראה שהקשה על הגעלת כלים דפסח כיון דמזה דיבר במל"ת זו וע"ז באמת ל"ק מידי כיון די"ל דבאמת לא שרי להגעיל אלא קודם זמן איסורו שעדיין היתר ואין כאן שוב שום ביטול איסור כמ"ש הט"ז והמג"א סי' תרכ"ו וא"כ מה הקשה רבינו אעכצ"ל דלא על הגעלת דפסח הקשה אלא על הגעלת כלים אסורים אבל ע"ז ג"כ ק"ל דמה שייכות יש לקושיא זו כאן בהל"פ וצ"ל כיון דרבינו רצה לברר כאן את כל דיני הגעלה ע"כ דיבר גם מקושי' זו, אבל עדיין על גוף הקושי' ק"ל דילמא באמת לא שרי להגעיל אלא כלים שאינם בני יומן ועל כלים שאינם בנ"י באמת ל"ק מידי די"ל כיון דהוי נותן טעם לפגם ע"כ שרי לבטל לכתחילה אבל אח"כ ראיתי דזה ל"ק מידי דלא מיבעיא כשסובר רבינו כהר' יוסף מובא בתוס' פסחים ל' ע"א ד"ה לשהינהו דצריך תרתי לטיבותא שיהא שרי לבטל לכתחילה נטל"פ וגם איסור משהו אבל משום נטל"פ גרידא לא שרי אז בודאי ל"ק מידי אלא אפי' כשסובר דמטעם נטל"פ גרידא ג"כ שרי לבטל לכתחילה ג"כ ל"ק מידי כיון דהגעלה ילפינן מכלי מדין כדאיתא בע"ז ע"ה ע"ב וכיון דהגמ' שם הקשה ולמ"ד נטל"פ מותר גיעולי נכרים דאסר רחמנא היכי משכחת לה ומשני לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא אכ"מ דלמ"ד דנטל"פ מותר מוכח מגיעולי מדין דשרי להגעיל כלי ב"י וכיון דפסקינן דנטל"פ מותר ושרי להגעיל אפי' כלי ב"י ע"כ הקשה רבינו שפיר כמובן. אבל עדיין קשה מה הקשה רבינו הלא הא דאין מבטלין אלכ"ת אינו אלא מדרבנן גזירה דילמא אתי למיעבד בעינא כמ"ש הש"ך יו"ד סי' צ"ט ס"ק ז' בשם התו' ואף דהראב"ד סובר דמדאורייתא אסור כמ"ש הש"ך שם מכ"מ כיון דרבינו ג"כ מבעלי התו' ע"כ דגכ"ס כהתוס' וכיון דהגעלת כלים מכלי מדין ילפינן א"כ מדוע לא נאמר דגזה"כ היא, אבל כבר מתרצו א"ז הרא"מ והמרש"ל ז"ל בביאורם כאן אלא עדיין ק"ל על דבריהם דהיאך קאמרו דקושית רבינו דמדוע לא אסרו רבותינו מדרבנן שלא להגעיל הלא כיון דמכלי מדין ילפינן הגעלה א"כ הו"ל דבר המפורש בקרא וע"כ לא אסרו חכמינו ז"ל כמ"ש הט"ז או"ח סי' תקפ"ח וביו"ד סי' קי"ז מובא בי"מ סי' רצ"ה וגם הראה על התוס' ב"מ ע' ע"ב ד"ה תשיך שגכ"ס כהט"ז ואני הראיתי לדעת שגם מתוס' דף ס"ד ע"ב שם ד"ה ולא גכ"מ כהט"ז ואח"כ מצאתי שכבר קדמני בזה הח"ס יו"ד סי' ק"ט וכיון דרבינו ג"כ מבעלי התו' ע"כ דגכ"ס כהט"ז וא"כ קשה קושיתינו על תירוצם וצ"ל דסברו דזה לא הוי דבר המפורש בקרא כיון דל"כ הגעלה בפי' אלא תעבירו באש כתיב דהיינו ליבון אלא הגעלה ג"כ ילפינן משם כמ"ש רש"י פ' במדבר פל"א פכ"ג ועי' ח"ס יו"ד סי' ע"ג וח' ששי סנ"ב, ועמ"ש רבינו אין לדקדק ול"כ אין להקשות עי' חידושי מהרי"ק אות כ"ו שדיבר אריכות מזה: