ברית משה, מצות לא עשה עח:יד
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 78:14
Open in the reader →1ובפ"ק (יב) דחגיגה בירושלמי כו', בירושלמי שלפנינו ספ"ק דחגיגה איתא הכי ר' אבהו בשם ר' יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר מזיד אסור והקשה הירושלמי ולא מתניתא היא אם שוגג מותר אם מזיד אסור פי' הקה"ע ופריך ולא מתני' היא בפ"ה דתרומות סאה של תרומה שנפלה לפחות ממאה ואח"כ נפלו שם חולין אם שוגג מותר ואם מזיד אסור ומשני הירושלמי מתניתא בתרומה דרובה אתא מימר לך ואפי' בשאר כל הדברים פי' הקה"ע ומשני מתניתין בתרומה דחמירא דהא אינה מתבטלת בפחות מק' לפיכך החמירו בה דאסור במזיד אתא ר"י לאשמעינן דאפי' בכל האיסורין הד"כ עכ"ל וכיון דרבינו הביא בשם הירושלמי דה"ה לכל האיסורים שבתו' נרא' בפי' דסובר דר' יוחנן [ולרבינו הי' הגירסא ר' אבהו בשם רב אחא אבל לפי גירסא שלפנינו גם בתרומות ספ"ה הלכה ג' איתא בשם רבי יוחנן] לא הוסיף על המשנה דתרומות אלא איסורי תורה אבל לא איסורי דרבנן ולכאורה מנ"ל כן דילמא הוסיף איסורי דרבנן ג"כ, וצ"ל דרבינו למד א"ז משום דהיה קשה לו מה הקשה הירושל' ולא מתניתא היא הלא י"ל דממשנ' לא הוה ידעינן אלא איסורי דאוריית' דומיא דתרומה ואתא רבי יוחנן להוסיף אף איסורי דרבנן וע"כ קאמר כל האיסורין כו' אעכ"מ דהירושלמי סובר דגם ר"י ל"ק אלא באיסורי דאורייתא, ואי"ל דהירו' באמת מתרץ כן דר"י הוסיף איסורי דרבנן דא"כ מדוע קאמר מתניתא בתרומה דרובה הול"ל סתם מתנית' בתרומה כדי שנוכל לפ' דכוונתו בתרומה דאורייתא ומדקאמר בתרומ' דרובה עכ"מ דצריך לפרשה כמו שמפ' הקה"ע הנ"ל דאפי' שאר איסורי תורה לא הוה ידעינן וע"כ שפיר למד רבינו בהירושל' כהנ"ל כמובן. ומה מאד י"ל בזה מדק"ל על רבינו כיון דהירושלמי שהביא במס' תרומות ג"כ אית' וכיון דרבי' דיבר מתחילה ממשנ' זו דתרומות אמאי לא מציין על הירו' דתרומות אבל בהנ"ל מיושב בס"ד שפיר דכשתעי' בירושלמי דתרומות תמצא דבדבר אחד שינה מירושלמי דחגיגה דבתרומות ליתא מלת דרובה אלא הכי איתא מתניתא בתרומה אתא מימר לך אפי' שאר כל דברים וכיון דליתא שם מלת דרובה הוה יכל"ל דהירושלמי באמת מתרץ דר' יוחנן אתא להוסיף איסורי דרבנן וכדי שלא נטעה כן ע"כ הביא רבינו את הירושלמי חגיגה להוכיח ממלת דרובה כהנ"ל ודו"ק.אבל עדיין ק"ל כיון דלפי הנ"ל צ"ל דכוונת רבי' להוכיח מהירושלמי דל"ת דדוקא תרומה אין מבטלין לכתחילה אלא ה"ה כל איסורין שבתורה וכמו שבאמת המשך לשון רבינו מורה ע"ז א"כ מדוע הוכיח א"ז מהירושלמי דוקא הלא גם מגמ' ביצה דף ד' ע"ב ג"כ הי' יכול להוכיח כן דמדלא משני הגמ' כן על הא דהקשה ותנן אין מבטלין איסור לכתחילה מוכח בפי' דלא בתרומה דוקא הד"כ וצ"ל דרבינו סובר דמגמ' ליכא הוכחה כל כך כיון די"ל דמשו"ה לא משני הגמ' כן כיון דדיבר שם מעצי מוקצה שאסורין מדרבנן ע"כ לא נחית לחלק בין תרומה לשאר איסורי דאורייתא אלא סגיא במה שמתרץ שם או י"ל כיון דרצה הגמ' להקשות אח"כ מר"א דסובר דדשיל"מ אפי' בדרבנן לא בטיל ע"כ משני אבל בדרבנן מבטלין כדי שיהא המשך להקושיא שהקשה אח"כ כמובן: