ברית משה, מצות לא עשה עח:ב
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 78:2
Open in the reader →1ברשותו (ב) בפסח כו', וכן לקמן כתב רבי' אא"כ קנה חמץ בפסח ונ"ל בס"ד דממלת בפסח יש להוכיח דסובר כשיטת הראב"ד ז"ל הלחו"מ פ"ג הל"ח דדוקא בפסח עובר משום ב"י וב"י אבל לא בע"פ משש ולמעלה והרהמ"ג ז"ל שם הוכיח מהרמב"ם כן מדלא מנ' לאוין אלו גם על ע"פ משש ולמעל' ולפי דרכו ג"כ יש להוכיח מרבי' כי כיון דרבינו ג"כ לא מנה לאוין אלו גם על ע"פ, אבל אח"כ ראיתי דממ"ש רבינו מ"ע ל"ט מוכח להיפך דז"ל מי שלא ביטל קודם שיתחיל שעה ששית שוב אינו יכול לבטל שהרי אינו ברשותו שכבר נאסר בהנאה מדבריהם ואין בטולו מועיל כלום ולענין שיתחייב בב"י וב"י עשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו אף לאחר שש שאיסור שלו מה"ת עכ"ל ומדכ' ולעניין שיתחייב כו' אף לאחר שש כו' מוכח דסובר דמשש ולמעלה ג"כ עובר על ב"י וב"י וא"כ נשאר עליו קושיית הרהמ"ג דמדוע לא מנה לאוין אלו גם על ע"פ אעכצ"ל דהי' לו לרבי' איזה טעם ע"ז א"כ ממילא נסתרה ראיית הרהמ"ג גם מהרמב"ם כיון די"ל דג"כ מחמת הטעם של רבינו לא מנאם וזה לכאורה סתירה גדולה להרהמ"ג אעכצ"ל דהרהמ"ג סובר הפשט ברבינו במ"ע ל"ט כמ"ש אליב' דהרמב"ם שם דכוונתו דאם לא יבער אחר שש אע"פ שביטלו משש ולמעלה הר"ז עובר עליו לכשיגיע הפסח בב"י וב"י אבל משש ולמעלה עד הלילה באמת אינו עובר כמובן. אבל המגדל עוז ז"ל שם כתב בשם רבי' דגם משש ולמעל' עובר בב"י וב"י וצ"ל דלמד א"ז ממ"ע ל"ט הנ"ל וא"כ נשאר לדבריו על הרהמ"ג קושיתינו הנ"ל, אבל אח"כ ראיתי די"ל דהמ"ע לשיטתו דל"ס בדעת הרמב"ם כהרהמ"ג וא"כ ל"ס הפשט בהרמב"ם כמ"ש הרהמ"ג ע"כ ל"ס גם ברבינו במ"ע ל"ט הפשט כמ"ש אליב' דהרהמ"ג וע"כ הוכיח שפיר ממ"ט ל"ט דרבינו סובר כשיטת רש"י אבל הרהמ"ג לשיטתו דסובר הפשט בהרמב"ם כמ"ש ע"כ שפיר סובר גם ברבינו הפשט כן כמובן וא"כ הרווחנו בהנ"ל דשיטת רבינו בזה אי סובר כהראב"ד או כרש"י תליא בפלוגתת הרהמ"ג והמ"ע בדעת הרמב"ם:
2אבל לכאורה ק"ל מה יענה המ"ע על הראי' של הרהמ"ג דמדוע לא מנאו רבינו והרמב"ם למל"ת דמשש ולמעל' עובר בב"י וב"י וצ"ל דסובר כהנב"י ז"ל מ"ק או"ח סי' כ' שהשיג על הרהמ"ג שכבר השריש הרמב"ם בסה"מ שורש ב' שלא מנה שום מצו' שנלמדת באחת מי"ג מדות וכיון דגם הא דעובר משש ולמעלה בב"י וב"י בגז"ש נלמד ע"כ לא מנה א"ז וא"כ צ"ל דגם בדעת רבינו סובר המ"ע את הכלל זה, אבל הנב"י עכצ"ל דסובר בדעת רבי' כהרהמ"ג דאי סובר כהמ"ע אז ק"ל עליו קושי' גדול' דלפמ"ש שם דדבר זה אי עובר משש ולמעלה בב"י וב"י תליא בפלוגתא דר' יהוד' ור"ש אי איכא לאו באכילת חמץ לפני זמנו ובזה כתב דהרמב"ם לשיטתו דפסק בלפני זמנו כר"י דעובר בלאו ע"כ פסק דעובר גם בב"י וב"י אבל הראב"ד לשיטתו דפסק בלפני זמנו כר"ש ע"כ פסק דאינו עובר בב"י וב"י וגם במד"ת או"ח סי' ס' האריך בזה עי"ש ואי נאמר דסובר בדעת רבי' כהמ"ע אז קשה עליו מרבינו דפסק בלפני זמנו כר"ש כהנ"ל מל"ת ע"ו מחודש א' ואפ"ה סובר דעובר משש ולמעל' בב"י וב"י אעכצ"ל דבדעת רבי' באמת סובר הנב"י כהרהמ"ג אלא אליבא דהרמב"ם חולק על הרהמ"ג ואי באמת סובר רבי' כמ"ש המ"ע אז קושיתינו על הנב"י קשה מאד וצ"ע.ועי' במעשה רוקח ז"ל הלחו"מ פ"ג שמפלפל אליב' דרש"י פסחים דף ד' ע"א ד"ה בין ודף ו' ע"ב ד"ה ודעתו ומישבו על דרך שכ' הרהמ"ג אליב' דהרמב"ם ובסוף דבריו הסכים להרהמ"ג וכתב וז"ל ומעולם לא מצינו שום פוסק שיאמר שאחר שש איכ' ב"י וב"י ולא דאיכא מאן דס"ל הכי כו' עכ"ל וצ"ל דגם בדעת רבינו סובר המע"ר כהנ"ל אליבא דהרהמ"ג והנב"י ודלא כהמ"ע דאל"כ הי' קשה עליו היאך כתב ומעולם לא מצינו שום פוסק כו' הלא איכ' רבי' וגם זה צ"ל דברוב המפרשים שהביא המ"ע שם דסברו דעובר משש ולמעלה בב"י וב"י ג"כ סובר המע"ר הפשט בהם כמ"ש אליב' דרש"י כמו שסובר הרהמ"ג אליבא דהרמב"ם וע"כ ל"ק על המע"ר מהמ"ע כלום, אבל זה ק"ל עליו הלא מהתו' רי"ד ז"ל פסחים דף ו' ע"ב ד"ה גזירה מוכח בפי' דסובר דגם משש ולמעלה עובר בב"י וב"י וכ"ס בפי' הסמ"ק ז"ל סי' צ"ח וכן מוכח מהר"ן ז"ל בסוגי' דהבודק צריך שיבטל וא"כ היכי כתב המע"ר ומעולם לא מצינו שום פוסק כו' וצ"ע: