ברית משה, מצות לא עשה עח:כא
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 78:21
Open in the reader →1ומ"ש רבינו וכן בשר מליח ישן כו' עי' חידושי המרי"ק אות מ' שמתרץ דמדוע כתב רבינו את הג' וכן אבל לא זכיתי להבין את תירוצו כיון דרבינו הביא ראי' דאינו חוזר וניער מצמר גמלים א"כ שוב ליכ' מקום לטעות לומר את חילוקו של המרי"ק כיון דצמר גמלים וצמר רחלים ג"כ היתר בהיתר ואפ"ה הביא רבינו ראי' משם דלא אמרי' חוזר וניער ממילא מוכח מהראי' גופא דרבינו סובר דאפי' כשנתערב כשהי' הכל היתר ג"כ לא אמרינן חוזר וניער וא"כ עדיין נשארה הקושי' דמדוע כתב את הג' וכן, וע"כ נ"ל בס"ד דל"כ וכן הב' אלא משום דרצה לאשמעינן את הדין דכ' גבי שומן ובוכן דחבית רצה לאשמעינן דשני חדשים סמוך לפסח באמת אסור כמובן ומ"ש רבינו כתב ר"ש בתוספתא דמנחות כו' עי' חידושי מהרי"ק אות מ"ב מ"ש ע"ז, ומ"ש ואותן חטין שנמצאו במעי תרנגולת בפסח ראוי להחמיר כו' כ"כ התו' מנחות ס"ט ע"א ד"ה דבלע ובחולין צ"ז ע"א ד"ה אמר וכ"פ הטוש"ע או"ח סס"י תס"ז, ומ"ש רבינו בשם הרא"ם דנטל"פ בפסח אסור כ"כ ביראים סי' ק"ו מובא גם בהגמ"יי הלחו"מ פ"א אות ו' ועל גוף הסברא שכ' היראים משום דחמץ בפסח אסור במשהו עי' חידושי המרי"ק מה שמפלפל בזה מיין נסך, ומ"ש אבל מורי ר' יהודא כו' אומר דבכל מקום נטל"פ מותר כו' נ"ל מדהביא רבינו את שיטתם באחרונה מוכח דגכ"ס כוותייהו ועיי' בש"ג פ"ב דפסחים שהביא מתחלה את שיטת רבינו ובאחרונה הביא את שיטת היראים וא"כ נרא' דפסק כהיראים וכ"נ מהסמ"ק סי' רכ"ב והטוב"י או"ח סי' תמ"ז פסקו כהמתירים וכ"פ בש"ע אבל הרמ"א כתב דנוהגין כהמחמירים והמג"א כתב דבמקום שאין מנהג יש להורות דהמיקל לא הפסיד והמחמיר תע"ב והפרמ"ג בא"א פסק דאסור, ומ"ש רבינו דהרי"ף פסק כר"מ נ"ל בס"ד דכוונתו בזה לאפוקי משיטת הרב צמח גאון מובא ברי"ף שבת פרק כל הכלים דגם בכה"ג פסק כר' יהודא וכבר כתבנו מזה במל"ת ס"ה מחודש ע"ב וגם בספרי לשון משה כללי הש"ס כלל ר"מ ור"י הלכה כר"י, והרהמ"ג הלחו"מ פ"ה הלי"ג כתב שגם הרמב"ם פסק כהרי"ף וכן באמת פסקו כמעט כל הפוסקים עי' טוב"י וש"ע או"ח סי' תנ"ט, ומ"ש בהג"ה דשיעור מיל היינו רביע שעה וחלק אחד מכ' בשעה כתב מו"ה אייזיק שטיין ז"ל בביאורו כאן ע"ז וז"ל כן הוא בתוס' פסחים י"א ע"ב ד"ה אחד וכן בפ' מי שהיה טמא דמהלך אדם בינוני ביום אחד מ' מילין ויום אחד סתמא י"ב שעות נמצא הילוך מיל ברביע שעה וחלק כ' משעה עכ"ל ובש"ע סי' הנ"ל פסקינן ג"כ כן והח"י שם מברר את החשבון זה ביותר ביאור עי"ש: