ברית משה, מצות לא עשה עח:ט
ברית משה · Brit Moshe, Negative Commandments 78:9
Open in the reader →1כל (ח) כלי חרס שנשת' בהן חמץ בצונן כו', לכאורה יש להסתפק בלשון רבינו שכ' סתם מותר להשתמש בהן מצה אי כוונתו שמותר אפי' בחמין וע"ז קאמר אח"כ חוץ מבית שאור כלומר בבית שאור אסור בחמין אבל בצונן אפי' בבית שאור מותר או דילמא כוונתו מותר להשתמש בהן מצה בצונן דוקא ובבית שאור אפי' בצונן אסור, ולמצוא פתרה ע"ז צריך לברר את הסוגי' בפסחים ל' ע"ב לפי הגירסא שלפנינו אמר שמואל כל הכלים שנשתמש בהן חמץ בצונן משתמש בהן מצה חוץ מן בית שאור כו' אבל הרא"ש שם הביא בשם הרי"ף גם גירסא אחרת ויש נפ"מ לדינא בין גירסתם בתרתי חדא דלגירסת הרא"ש אין שום נפ"מ בין כלי שטף לכלי חרס מדאמר שמואל כל הכלים משמע אפי' בכלי חרס מותר להשתמ' בהן מצה אפי' בחמין אבל לגירס' הרי"ף בכ"ח אסור להשתמש בחמין ובכלי שטף י"ל דמודה להרא"ש דשרי מדלא דיבר שמואל אלא מכ"ח וכ"נ מהרהמ"ג הלחו"מ פ"ה הלכ"א דסובר בדעת הרי"ף כן ועוד יש נפ"מ לענין בית שאור דלהרא"ש גם בבית שאור מותר להשתמש בצונן אבל להרי"ף אסור נמצא לפי"ז דהרא"ש פליג עם הרי"ף. אבל הק"נ שם אות ס"ד כתב דלא פליג אלא מר אמר חדא בכלי שטף ומר אמר חדא בכ"ח ובבית שאור כ"ח לא מהני הגעלה וכ"פ בקיצור פסקי הרא"ש וע"כ הקשה על הטור סי' תנ"א דהיאך פסק דאפי' כ"ח שנשתמש בהן חמץ בצונן מותר להשתמש בהן מצה אפי' בחמין והניח בצ"ע ובאמת בקפה"ר נראה בפי' דסובר הטור בדעת הרא"ש כמ"ש הק"נ וא"כ תמיהתו על הטור באמת גדול מאד וצ"ל דבחיבורו חזר הטור ממ"ש בדעת הרא"ש בקפה"ר וסובר הפשט בהרא"ש כמ"ש דחולק עם הרי"ף והטעם דחזר י"ל דהי' קשה לו אפשטו של הק"נ הלשון כל הכלים שאמר שמואל שמורה דגם אכ"ח קאי וגם מהב"י שם ד"ה כל הכלים נראה דסובר בדעתו כן, וממיל' לפי הנחה זו יש לברר בס"ד גם דעת רבינו בזה דמדכתב כל כלי חרס כו' וגם מדהשמיט מלת בצונן בתר מותר להשתמש בהן מצה נראה בפי' דגירסת רבינו בגמ' כגירסת הרי"ף ומדהשמיט מלת בצונן דכ' הרי"ף מוכח בפי' דסובר הפשט בהא דשמואל כמ"ש הרא"ש דאפי' בחמין מותר להשתמש בהן מצה ובבית שאור דוקא בחמין אסור אבל בצונן מותר נמצא לפי"ז קיימו רבינו והרא"ש והטור בחדא שיטתא, וא"כ ק"ל עמ"ש רבינו אחר וכן עריבות כו' הרי הן כבית שאור ואין משתמשין בהן בפסח נראה דאפי' ע"י צונן אין משתמשין בהן דהלשון ואין משתמשין בהן בפסח מורה דאין משתמשין בהן כלל הלא לפמ"ש סובר דאפי' בבית שאור מותר להשתמש בצונן ועריבות סוב' דהוי כבית שאור וא"כ אמאי לא משתמש בהן בצונן ומחמת קושיא זו רציתי לחזור ממ"ש דסוב' כהרא"ש ורציתי לומר דסובר לגמרי כהרי"ף והא דהשמיט מלת בצונן י"ל דסמך עמ"ש אח"כ גבי עריבות ואין משתמשין בהן בפסח אבל אח"כ ראיתי שהש"ג בסוגיתינו גכ"כ דרבינו והטור קיימו בחדא שיטת' וא"כ נשאר על רבי' קושיתינו אם לא שנאמר דכוונת רבינו דאין משתמשין בעריבות בפסח מה שדרך להשתמש בהן דהיינו לישה וכמ"ש רבינו אח"כ דלישה הוי כמו תשמיש דחמין כמובן. אבל עדיין ק"ל כיון דרבי' סובר כהרא"ש והטור דאין חילוק בין כלי שטף לכ"ח א"כ קשה לגירסת רבי' על שמואל דמדוע אמר כל כ"ח מדוע לא אמר כל הכלים בשלמ' להרי"ף דמחלק בין כלי שטף לכ"ח שפיר נקט שמואל כ"ח אבל לרבי' קשה, וי"ל דאי הוה אמר שמואל כל הכלים הי' מקום לטעות דכ"ח לא נכלל בהן ולשון כל פירושו כל גווני כלים ולא כל מינים וכיון דקאמר חוץ מבית שאור ע"כ קאמר כל הכלים כלומר בכל גווני כלי שטף מותר להשתמש בהן מצה בחמין חוץ מבית שאור וא"כ לא הוה ידעינן דאפי' בכ"ח הד"כ ע"כ קאמר כל כ"ח ודו"ק ולענין הלכה פסקינן בש"ע סי' תנ"א כשיטת רבינו והרא"ש והטור: